אחרי קריאת ההפטרה, המפטיר מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כׇּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכׇל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכׇּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶֽדֶק.
נֶאֱמָן אַתָּה הוּא, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶֽיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶֽיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכׇל דְּבָרָיו.
רַחֵם עַל צִיּוֹן, כִּי הִיא בֵּית חַיֵּֽינוּ, וְלַעֲלֽוּבַת נֶֽפֶשׁ תּוֹשִֽׁיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְשַׂמֵּֽחַ צִיּוֹן בְּבָנֶֽיהָ.
שַׂמְּחֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּֽךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ. בִּמְהֵרָה יָבֹא, וְיָגֵל לִבֵּֽנוּ; עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵֽשֶׁב זָר, וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ, כִּי בְּשֵׁם קׇדְשְׁךָ נִשְׁבַּֽעְתָּ לּוֹ, שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מָגֵן דָּוִד.
בשבת:
עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַנְּבִיאִים, וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַֽתָּ לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָֽרֶת.
עַל הַכֹּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים־לָךְ, וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ; יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.
ביום טוב:
(עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה] וְעַל יוֹם
- בפסח: חַג הַמַּצּוֹת
- בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת
- בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
- בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת
