אָב הָרַחֲמִים, הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָֽיִם. כִּי בְךָ לְבַד בָּטָֽחְנוּ, מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.
פותחים את ארון הקודש.
ש"ץ וקהל:
וַיְהִי בִּנְסֹֽעַ הָאָרֹן וְיֹֽאמֶר משֶׁה: קוּמָה יְיָ, וְיָפֻֽצוּ אֹיְבֶֽיךָ, וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָֽיִם.
ביום טוב שלא בשבת מוסיפים:
(יְיָ, יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם, וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת; נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, לִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶֽךָ, וְזַכֵּֽנִי (וְאֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי) לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵֽנוּ מִיֵּֽצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְזַכֵּֽנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵֽינוּ, וְהוֹפַע עָלֵֽינוּ רֽוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רֽוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רֽוּחַ דַּֽעַת וְיִרְאַת יְיָ. וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּזַכֵּֽנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶֽיךָ וְלָלֶֽכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶֽיךָ. וְקַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְתִשְׁמְרֵֽנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵֽחַ בַּייָ חֶֽסֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ. אָמֵן.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.
וַאֲנִי תְפִלָּתִי־לְךָ, יְיָ, עֵת רָצוֹן; אֱלֹהִים, בְּרׇב־חַסְדֶּֽךָ, עֲנֵֽנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ.)