עמוד:Or hashem vilna 1905.pdf/29

‫&‬

‫הקדמת המחבר‬

‫ורב סעדיה הפיתומי ורב שמואל בן הפגי ורב האי. ומהם שחברו פירושים בתלמוד כגון ר״ח‬ ‫זרביגו גסים עד אהרון המפרשים רש׳׳י הצרפתי. ואהריו רבי שמשון תלמידו של רבי יצהק הידוע‬ ‫בעל התוספות תבר פרושים ככל ד‪n‬למוד . וקצתם הברו הבורים בהלקים ידועימ מהתלמוד. ולא‬ ‫היה מהם חכורים כוללים כי אם הבור ההלכות אל רבי יצהק אלפסי. שהוא כולל ג׳ סדרים .‬ ‫וההבור הגדול שעשה אדוגיגו הר׳ יהודה הגשיא אל ברגיליגי באריכות גדול ובמהלוקת הגאוגיס‬ ‫ותשובותם. וההבור הכולל אל הרב רביגו משה בר מימון קראו משגה תורה בלא מהלוקת כי‬ ‫אס במקומות מעטים.ובלא זכר תגאואמורא ורב וגאון. וכלל בו מה שנמצא בתלמוד וד^וספתא‬ ‫ספרא ומפרי מעגין המצות. ולהורות את בגי ישראל ?זרשי האמוגות והדעות. ולהאיר םהשכי‬ ‫הספרות הבר ספר קראו מורה הגבוכים. ועם היות הרב והמהבר הזה הפליא לעשות בספריו‬ ‫המבוארים. הגה בהבור המצות.למה שהשמיט מתלוקת הגאוגים ושמותיהן גם כן לא העיר על‬ ‫מקומות שרשי העגינים. הנה לא נמלטנו מהמבוכה והספק כשנמצא בספרי זולתו מהמחברים‬ ‫הגדולים הפך הסכמתו ודעותיו. ומלבד זה לא העיר על סבות הדברים וכלליהם בשלמות כי אס‬ ‫בזברון הפרטים שבאו בדברי קדמוגיגו. ולהיות ההלק הגדול הזה מהמצות מחומר האפשר‬ ‫והוא רתב מגי ים שהפרטים לא תקיף בהם ידיעה להיות בב״ת הנה כשישתגה פרט מהפרטים‬ ‫שהוסגרו שם, לא גשיג המשפט בו על השלמות וכי אין יהס בין המספר הבעל תכלית והבלתי‬ ‫אוצר תיי ם‬

‫בעל‬

‫יהודאי חבר ספר הלכות גדולות, גם הפרי מגדים בהקדמתו ד״א תתכ״ה, ייששסס״סוצ״ל סיף פרק למרכזת:‬ ‫ש‬ ‫ליו״ד )אות יי( הביא ב ם הכה״ג מחלוקת הראב״ד )י( ולהיות חחלק הגדול הזה מהמצות מתומר‬ ‫זהסמ״ג בזה ובספר ״יד מלאכי״ בכללי בה׳׳ג, הרחיב‬ ‫האפשר , לשון מחומר האפשר היא כמו‬ ‫הדביר בזה, והביא מקומות הרבה מרש״י זרשב״ם ותיס׳ מסיג האפשר, והוא לשון הגיוני, וכלשון הזה אמר‬ ‫זהרא׳׳ש שכתבו דרב יהידאי גאון הוא מחבר הלכותבעקרים )סכ״א מח״ב( בכל החמריס ר״ל בהכרחי ובנמנע‬ ‫גדולות, וגס הביא מתשובת הרשב״א סי׳ תק״ד זמהרמב״ן ונאפשר עכ״ל וכן הוא גם בדברי המחבר לקמן )מאמר‬ ‫במלחמות ככמה מקומית, ]והוא במלחמות בסנהדרין)פרק נ׳ כלל ד׳ פ״א(, נדנרו על הננזאה שכנר תהיה בחימר‬ ‫בן סורר ימירה([ כתב רב שמעין בעל הלכות גדולות האפשר כמו ש ר החומרים עכ״ל שהפילוסופים חלקו את‬ ‫בא‬ ‫•זבשאר מקומות נראה ק ת סתירה לזה, והאריך הרבה, כל הדכריס לשלשה, להכרח ולנמנע ולאפשר, ודכי שהיא‬ ‫צ‬ ‫הכרחי נאמר הא מחומר ההכרח, כלומר מסוג ההכרח‬ ‫שו‬ ‫•זרמתו נוסה דתרי בה״ג נינהו, וכן נוטה גם דעת הגאון‬ ‫מהרא״שסרזיב בעל ההגהות והציונים שנדפסו בבה״ג החדשים ודבר הא נמנע אנו אומרים דבר זה הוא מחזמר הנמנע‬ ‫שו‬ ‫•ע״ש. ורב סעדיה הפיתומי, הוא רב סעדיה גאון כן ואם הוא דכר ש פ ר להיות כן אנו אומרים דבר זה היא‬ ‫אש‬ ‫נקרא ״סיתזמי" ש ר ססרז האמונות והדעות, כי היה מחזמר האפשר} וכפל השרשים כתב ם בכל החמריים,‬ ‫ש‬ ‫בפ‬ ‫ממיר פיתום בגליל מצרים המליזן, זהביאזהז להיות ראש וזה בש , שהרי גם בדכרים רוחניים כמו חכמה ומדע‬ ‫שו‬ ‫מתיבתא בסורא בבבל, כ״כ בתשובת רב שרירא גאון, שייך זה; ואמר המחבר כי החלק הגדול הזה מהמצות,‬ ‫מניין בהקדמת המבאר לספרו הנ״ל: רב שמואל בן כי המצית המעשיות ש ם החלק הייתר גליל בתורה מחלק‬ ‫ה‬ ‫.חפני גאון, היה בשנת תשצ״ד נפסר ד׳ שנים קודם רב האמינות והדעות, כולם הם מחימר האפשר, מ ל מצית‬ ‫לש‬ ‫האי גאין, חבר ספר מקח יממכר יספר מצרנות כו׳. תפילין יש בה הרבה דינים, ש פ ר שיזדמן א ה מל‬ ‫של‬ ‫אש‬ ‫רב חאי גאון הוא אחרון הגאונים בזמן וכמוהו לא התפילין כך , יאפשר שיזדמן ה א ה באופן אחר קצת,‬ ‫של‬ ‫היה לפניי בגאונים. רבינו חעאל ורביגו גסים הם ואפשר שיזדמן א ה אחרת יבכל באלה אני צריכים לדעת‬ ‫של‬ ‫דיר ראשון ברבנות אחר הגאונים יהיי רביתיי ל רבינז הדין ל התפילין אם הם כשרים או לא, א׳׳כ הדינים‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫גרשיס מ״ה רבי ל רש״י : ואחריי ר׳ שמעון צ״ל ר׳ ל מצית תפילין הס מחימר האפשר, ותומר האפשר הוא‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫רחב מני ים, שהדברים האפשריס אין להם שעור, יהסי־סים‬ ‫.שמשון תלמידו ל ר״י במל התוספות, יהוא הרשב״א‬ ‫ש‬ ‫הנקרא ר' ש שן משאק: והחבור הגדול שעשה אדונינו לא תקיף בהם ידיעה, שאי אפשר לדעת כל הפרסים‬ ‫מו‬ ‫להיותם בלתי בעל תכלית , וכאשר ישתנה פרס מפרסי‬ ‫הר• יהודה הגשיא אל ברגיליגי כוי, הוא ר׳ יהודה‬ ‫הדינים שהוסגרו ם בתוך החבור, לא נדע המשפע בו‬ ‫ש‬ ‫הנשיא ב״ר בחילי אברצלזני המוזכר בפוסקים והוא חיבר על השלמות. וכי אין יהם בו/ ר״ל ואחר שפרסי הדינים‬ ‫•ספר העתים כמובא בתוס׳ ברכות)סיף פרק נ׳( ומי׳ כסה״ד‬ ‫הכתובים‬ ‫‪t‬‬