ולהיות הענין כן כמו שהצענו, רצוני שבכאן מושכלות אפשר שישיגם החכם והנביא, תמצא בדברי הנביאים דברים אין ספק באמתתם אצל בעלי העיון, כמו יחוד השם יתברך אשר נזכר בתורה ומעשה מרכבה אשר נזכר ביחזקאל ובישעיה עליהם השלום, ועוד רבים למטה מאלו מעיון נזכרו בדברי הנביאים, עד שימצאו שם ענינים הם כמו מושכלות ראשונות לבעלי העיון, כאמרו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, הצור תמים פעלו, ומה שנתבאר בתורה מהכרח הצומח אל המטר ועבודת האדמה כאמרו כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה, ומה שנתבאר מעליית האד מן הארץ כאמרו ואד יעלה מן הארץ, ורבים כמו אלה, והנה ייוחדו אלו ההשגות שאין בהם ויאמר ה', וידבר ה', ויהי דבר ה' אלי ודומיהם. ואם היה שימצא דבר מזה החלק העיוני במה שיש בו הוראה על היותו נבואיי, הנה יהיה זה לערוב אלו ההשגות. ובהיות הענין כן כמו שהנחנו, הוא מבואר שחדוש העולם הנזכר בתורה אפשר מן החלק אשר אפשר התבארו לחכם מדרך עיוני. ואם אמר אומר אולי הוא מן החלק אשר הוא בלתי אפשר התבארו לחכם, אמרנו לו שאין זה טענה עלינו, אם לא ביאר לנו חיוב היותו מהחלק ההוא. ומה שגזר הרב רבינו משה נ"ע בהמנע ההשגה בזה המבוקש אינו טענה עלינו, אם לא נתבאר בטול מה שנתחייב ממנו אחד מחלקי הסותר בזאת החקירה כמו שקדם. והנה אפשר שנבאר בפנים מה חיוב אפשרות התאמת זה המבוקש מדרך עיוני. וזה שאנחנו נמצא לכל בעלי העיון תשוקה טבעית לעמוד על אמתת זאת השאלה זה אלפים מן השנה, כמו שזכר הפלוסוף וזכרו ג"כ הרב רבינו משה נ"ע ונתבאר לנו בחוש מכל המעיינים אשר הגיעו אלינו דבריהם, והתשוקה הטבעית לא תהיה במה שהוא נמנע ההגעה אליו וכל שכן לעדת המעיינים. סוף דבר לא נמנע מפני אלו הסבות אשר קדם זכרם מהשלים החקירה באלו השאלות כיד שכלנו. וזה כי ההצלחה האנושית תשלם כשידע האדם דבר מהדברים הנמצאים כפי מה שאפשר, והיא תהיה יותר בהשגת הדברים היותר נכבדים ממה שתהיה בהשגת הדברים אשר הם למטה מהם במעלה וכבוד. ולזה היה שנחשוק יותר ההשגה המעטיית אשר אפשר לנו בדברים הנכבדים מההשגה השלמה אשר לנו במה שלמטה מהם. וזה יתבאר באור שלם בראשון מזה הספר בגזרת השם.
ועוד שאין ראוי למי שהשיג דבר מה מהדברים העיונים שימנע מהשפיע לזולתו מה שהשיגו מזה, כי זה יהיה בתכלית הגנות. ובכלל הנה כמו ששפע מהשם יתברך זה המציאות בכללו מזולת תועלת יגיע
