בהכרח, רצוני לומר שהם לקוחים מענינים מתאחרים לזאת הראיה אם היה שיהיה העולם הזה.
והנה צרפנו עוד אל אלו השאלות שתי שאלות דתיות מסופקות מאוד. האחת, בענין האותות והמופתים, ממה זה אפשר היותם, ועל ידי מי, ומי הוא הפועל, לפי מה שימשך לאמונתנו, כשיצורף אליה מה שיראה מצד העיון. והשנית, אם בכאן יעור יבחן בו הנביא, כמו שהנראה ממאמר ירמיה ע"ה לחנניה בן עזור.
וממה שאין ספק בו, שהמעיין בזה הספר ראוי שיקדם לו העיון בלמודיות ובעיות ואלהיות. וזה כי אילו השאלות אשר זכרנום קצתם הם מחכמת הטבע וקצתם מחכמת האלוהות וקצתם יעמדו עליהם מהחכמות הלמודיות, כמו העניין במספר מניעי הגרמים השמימיים, לפי שכבר נעמוד על זה המספר ממספר הגרמים השמימיים המתנועעים מהם, ועמידתנו על מספר הגרמים השמימיים תהיה בחכמת הכוכבים הלימודית, כמו שבאר זה כולול הפילוסוף במאמר הנרשם באות הלמד, "ממה שאחר הטבע". ועוד כי החקירה בעולם, אם הוא קדום או מחודש, יעמדו עליה בהכרח אם מצד עצם העולם או מצד משיגיו, טבעיים היו או למודיים, אן מצד הפועל, אם היה זה אפשר. ואנחנו אין רצונינו לזכור בזה הספר איך נתבאר האמת באלו הדברים במקומותיהם, שאם נהגנו זה המנהג היה ספרנו זה כולל כל החכמות או רובם. אך נציע במדרגת השרשים מה שהתבאר שם במופת. וכן השרשים ההם אשר מהם יתאמת מה שנחייבהו, לא יקוה המעיין שנביאם לו בשלמות, אבל נקצר מהם במקומות מה, להיותם מבוארים למעיין בזה הספר. הכונה ממנו שיהיו דברינו בתכלית הקיצור, כי אורך הדברים באלו העניינים העמוקים הוא העלם אל עין הקורא. והנה במקומות מה הארכנו בביאור מה שיחשוב המעיין שהתבאר בדברי זולתנו, והבאנו לזה דבר מה חדשנו בו, או הצעדנוהו על צד ההישרה לנפילת האמת בדבר.
ואולם מני המופתים הנעשים בזה הספר הנה מבואר ממה שקדם, שהוא מחוייב בהם שיהיו קצתם למודיים וקצתם טבעיים וקצתם פלוסופיים, לפי העניינים אשר תהיה בהם החקירה. וידענו כי ההמנעות מהשתדלות באלו השאלות היה מן הראוי לנו לסיבות — מהם, כי לקשים תקשה מאוד החקירה בהם, כל שכן עם מה שקרה ברוב אלו הדרושים שלא אמרו בו הקדמונים דבר בדרך עיוני, ומה שאמרו בו מהם דבר בדרך עיוני קרה שהיה הפך האמת, כמו שהתבאר מדברנו בזה הספר. כי זה ממה שיוסיף לנו קושי עצום באלו החקירות מצורף לזה מה שאנחנו בו מטרדת הזמן המונעות כל עיון — ומהם, כי בלי ספק ירחיקו דברים, מצאם
