אל דבר מסוג מה שהיה מקבל אותו בזולת קסם. וכשיעתק אל קבול שאר מה שיושפע מהם, יעתק אל קבול דבר חוץ מסוג מה שהיה מקבל אותו. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שהכח הדמיוני יהיה אפשר שיגיעהו מהחסרון, עד שיוכן לקבל מחשבת האנשים, לא יותר מזה, וזה אם מצד חסרון בשרש היצירה, אם מצד שלא ישלם לו ההתבודדות הראוי בקבול זה השפע, כי כבר יראה ממה שזכרנו שההתבודדות יותר מעט לכח הדמיוני תשלם לקוסם הגעת מחשבת האנשים מההתבודדות הצריך לו לקבול שאר מה שישפע מהגרמים השמימיים. ועוד כי כבר יראה שלמה שידעוהו הנלוים לאדם ועומדים עמו רושם מה בהמצא לו הידיעה בדבר ההוא, עד שכבר ימצא האדם יותר מוכן לאמר בדבר דבר כפי מה שראוי כאשר היה בפני החכמים, מאשר הוא בעת אשר אינו עמהם, ואולם היה זה באדם, להיותם בעלי זה הכח האלהי, כאלו ילוה שפע מה מאיש אחד לאחר, ולזה היתה ההודעה במה שידעהו השואל למטה מההודעה במה שלא ידעהו. - זהו השעור הנראה לנו בזאת השאלה.
ואולם החלומות המגיעות בהקיץ הנה ידמה שתהיה רוב ההודעה הנופלת בהם נופלת בדברים הנופלים תכף, מפני שההתבודדות המגיע לכח הדמיוני בהקיץ הוא חסר, ולזה היתה ההודעה הנופלת בהם חסרה. ואמנם יתבאר שזאת ההודעה היא חסרה ממה שאומר. וזה כי ההודעה השלימה היא שיגיע לאדם במה שיפול תכף ובמה שלא יפול תכף. ובהיות הענין כן, הנה תהיה הידיעה הנופלת במה שיפול תכף לבד ידיעה חסרה, מצד מה שלא יודע בה מה שלא יפול תכף, לא מצד הודע בה מה שיפול תכף, כי זאת ההודעה תגיע גם למי שהגיע לו ההודעה במה שלא יפול תכף. והנה יראה שהגעת הידיעה במה שיפול תכף הוא יותר קל מהגעתה במה שלא יפול תכף ממה שאומר. וזה שהוא מן המבואר בנפשו שהמקבל כשהיה מוכן מאד יספיק לו פועל יותר חסר להוציא אל הפעל מה שהיה לו בכח מהפועל אשר יצטרך למקבל הבלתי מוכן בזה האופן. ובהיות הענין כן, הנה כשיהיה הכח הדמיוני שלם בשרש היצירה, והיתה ההתבודדות המגיע לו שלם, יקבל שפע מהגרמים השמימיים, לא מהשליטים בעת ההיא לבד, אבל מזולתם גם כן, ואם כחם חלוש בעת ההוא להשפיע בזה המקום. ואולם אמרנו שכחם חלוש בעת ההיא להשפיע בזה המקום מהארץ, כי ידמה שמי שהיה כחו חלוש מהגרמים השמימיים להגיע בה המקרים המיוחסים אליו, יהיה כחו חלוש להגיע הידיעה. ולזה היתה המחשבה נאצלת מהשליט באחד מהפנים אשר יהיה לו בהם שררה, לא מכל המשרתים.
