פרשת בראשית
1. וחשך על פני תהום וחשוכא פריש על אפי תהומא (סביוניטה, ג"ת, וח׳׳ג) ובקצת דפוסים השמיטו מלת פְּרִישׂ (שעניינה פרוש ונטוי), ודעתי נוטה לקיימה ,שאלמלא לא הוסיפה אנקלוס (לפי משפטי לשון ארמית), לא היו הסופרים מוסיפים אותה מלבם, אחרי שאין כמוה בעברי.
2. ועוף יעופף על הארץ ועופא יפרח ביו"ד (לסבונא, יוני, רע״ח, ש״ח, וסביוניטה), וכן תרגם רמב״מן לשון עתיד, וכן נראה דעת בעל הטעמים (עיין נת"הש); אבל בג״ת וח״ג דפרח בדל״ת ,וכן פירש רמב״ן שיעופף ,ורבותינו נחלקו בזה בתלמוד, והראשון נראה לי עיקר.
3. בצלם אלהים ברא אותו, בצלם אלהים התרגום כמו העברי (יא״ר, לסבונא, יוני, קוסטנטינא, סביוניטה ג״ת וח״ג), נראה שהיה מחכמת אנקלוס שלא לתרגם המליצה הזאת, מפני שראה בלתי אפשר לפרש עניינה לפני ההמון, בזולת אריכות לשון ובזולת פירוש שיוציאהו מכלל מעתיק. ובעל ס׳ יא׳׳ר הביא מסורה זה לשונה: אלהים יחיד קרא ותרגום ג׳ באורייתא, בצלם בדמות בצלם ע"כ, וזה פירושה. ידוע כי דרך אנקלוס לתרגם כל אלהים שהוא קדש בשם הויה ,כמו כאשר צוה אותו אלהים כמא די פקיד יתיה ה׳; אבל כאשר יבא שם האלהות עם לווי שם ההויה ,אז ישאר שם האלהות ככתבו גם בתרגום, כמו ויצו ה' אלהים ופקיד ה׳ אלהים; וכאן המסורה רומזת, כי שלשה פעמים נמצא בתורה שם אלהים יחיד, בלא לווי שם אחר, ועם כל זה הוא קרא ותרגום, כלומר תרגומו ככתבו בהורה, והסימן לשלשת המקומות האלה הוא בצלם בדמות בצלם, כלומר בצלם אלהים ברא אותו, בדמות אלהים עשה אוהו, כי בצלם אלהים עשת את האדם. והנה עוד שלשה יש בפרשת ואתחנן, אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא האלהים, וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים, וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, אלא שלא נכללו במסורה הזאת, כי אינם קרא ותרגום ממש, כי בעברי יש בהם ה״א הידיעה, אשר איננה בארמי.
4. לכם יהיה לאכלה דילכון יהי (לסבונא, יוני וקוסטנטינא), וברוב הדפוסים כתוב לכון יהי, ונראה לי שאם היה הכתוב אומר יהיה לכם לאכלה היה אפשר לתרגם לכון, עכשו שכתוב לכם יהיה, הלמ"ד מורה על הקניין, ותרגומה דילכון, כמו כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה דילכון יהי. עוד תדע כי בדפוס סביוניטה כתיב לכון יהוו בלשון רבים, ומסורת י״ב יהיה דמתרגמינן יהון, ולהיות הפעל חוזר לשני שמות, כל עשב וכל העץ, נכון הוא שיבא בלשון רבים.
5. כי לא המטיר ה׳ אלהים ארי לא אחית ה׳ אלהים מיטרא (יא״ר,
