שמן ובורית וסגורנה הכרם עד כלותי לרחוץ: (יט) ותעשינה הנערות כאשר אמרה ותצאין לקחת ולהביא לה את אשר בקשה ותסגורנה הדלת בעדיהן: (כ) ולא ראו את האנשים כי התחבאו: (כא) הנה הולכות והנה שני הזקנים הגיחו מן המחבוא וירוצו אליה ויאמרו: (כב) הנה הכרם נעול ואין פה איש לראות ונפשנו חשקה בך לכן הבה נא ונבוא אליך: (כג) ואם מאן תמאני לשמוע בקולנו העד נעיד בך כי ראינו איש עמך בכרם ועל זאת שלחת את הנערות מאיתך: (כד) ותאנח שושנה ותאמר אויה לי הנה צרות רבות סבבוני יחד: (כה) אם אעשה את חפצם בת מות אנוכי ואם אחדל מי יצילני מידם: (כו) אפס טוב לי לנפֹל בנקיון כפי בידי אדם מחטוא לאלוהים: (כז) ותשא שושנה את קולה ותצעק ויצעקו גם הזקנים לקראתה: (כח) וירָץ האחד אל הדלת ויפתח: (כט) ואנשי הבית שמעו את קול הצעקה וירוצו אל הכרם לראות מה זה יעשה: (ל) ויהי כי הוציאו הזקנים עליה את דבתם רעה ויתבוששו העבדים כי מיום היוולדה לא נשמע כזאת עליהָ:
(לא) ויהי ממחרת בהקבץ העם בית יהויקים בעלה ויבׂאו גם שני הזקנים ויוציאו עליה שם רע למען שפוט עליה משפט מוות:
(לב) ויאמרו אל העם שִלחו־נא והגישו את שושנה בת חלקיהו אשת יהויקים אלינו: (לג) וישלחו אליה ותבוא היא ואבותיה עם בניהם וכל משפחתה: (לד) ושושנה הייתה טובת מראה רכה וענוגה (לה) ויצוו הרשעים האלה להסיר הצעיף מעל פניה למען התענג עוד בהוֹד מַראֶהָ: (לו) וכל מוׂדָעֶיהָ וכל
