באמרו כי אם ישא אותה בקדושה ובטהרה מבלי מחשבה זרה יראה זרע ויאריך ימים .בלילה הראשון השליך את כבד הדג על הגחלים ויגרש את הרוח הרעה, ויתפללו החחן והכלה לה׳ ולא קרה להם שום אסון. גם גבה את החוב מיד גבאל. וחותנו נתן לטובי מחצת רכושו וישב עם שרה אשתו לבית אביו בנינוה. ויקח את המרה וימשח בה את עיני אביו ותפקחנה עיניו. והנה ששון ושמחה בביתם. ויחי טובי הזקן מאת שנה ושתים שנים וימת ויקבר בנינוה, ויצו את בניו לפני מותו להעתיק משכנם מנינוה כי ראה כי אין נינוה קרוב לבוא כי כלתה בחטאיה, ויסעו משם לארץ מדי.
זמנו של הספר
כנראה נכתב הספר הזה כמו כל הספרים החיצונים בסוף ימי הבית השני, וממה שנאמר בו שהיתה אז גזרה שלא לקבור מתים משמע שמרומז על זמן השמד בימי אנטיוכס או בימי אדריינוס. גם המעשה מגירוש הרוח הרע ע״י סגולה מוכיח על הזמן ההוא. וראיה כי חלו בו ידי אלכסנדריים שהלכו בדרך היונים, כי נזכר שם שכלב רץ אחרי טובי בלכתו למדי (שם ו׳ א׳), וגם כי שם האב ושם הבן שוים שלא כמנהג ישראל. ונזכר שם תקיעת כף (שם ז׳ ט״ז) שהוא מזמן התנאים. ולפ״ז מה שנאמר שהיה טובי מגולי שלמנאסר הוא ספור בדוי, כי גלות עשרת השבטים היתה לפחות חמש מאות שנה קודם לעיקר המעשה אם נניח שעיקר המעשה היתה עובדא קימא.
ביבליוגרפיא
- Bissel, The Apocrypha of the Old Testament;
- Neubauer, The Book of Tobit
טוביאדים :ע־ תלמי
טוב»ח נ ר אליעזר
לנו עתה אל׳׳ט שהיא ד׳ חתם״ז לעולם .ולא עוד * א נ ו מונין למלכות יונים א׳תי׳׳ז״ ) (1107ונמצא שגחארך כתיבת ת ס פ ר בין שמות ל י ת ת בעשר שנים ,ואולי חיתה ה ^ ה ת ר א השנית. ]מדרש לקת טוב[ תכלית ספרו ״לקת טוב״ לבאר א ה התורה וחמש מנילות ע״פ מדרשי התלמוד מכילתא ספרא וספרי ויתד המדרשים הקדמונים .ולפעמים מפרש הכתוב לפי פשוטו או בדרך הרמז .לכל ס ד ר א וסדרא יקדים הקרטה קטנה ה מ ת ח ל ת ת מ י ד בפסוק אשר נזכר בו ס ל ה ״טוב" .ועל הפסוק הזה דורש לפי ענינו .חרבה ט א ט ר י ס שכתבו בעלי המדרש בלשון ארמי ת ת ם ה מ ח ב ר ללשון עברי ,חמלות ה ז ח ת ביונות עתיקת א ו דומיה שהשתמשו בהן בעלי ה מ ד ו ש חשמיט בהעתקתו ומעמיד תתתיהן תרנומן בעברי המובן יותד לקוראיו א ו בלשון יונית המובנת בארצו• לפעמים הוא מקטע א ת ה מ א ט ר הנעתק מן התלמוד א ו המדרשים בהשמיטו כל מ ה שאין לו בו צורך לפירושו .בתלק המצות שבחורה מוסיף על מדרש הכהוכיס וכנראה היה לו לעיניו ספי־ שאלחות דרב א ח א י גאה א ף שאינו מזכירו בשם .לפעמים מפרש א ת ההלכות לפי שקול דעתו .המהבר מפרש חברים רבים ע״ם יסודי חדקדוק׳ ומדבר מן הניקוד והטעמים ומשפמיהם )בראשית ה׳ כ״ט( ,וכנראה היה כבעלי השתים ,שכן כתב ב פ ־ א מ ו ר )ל״א ע״ג( מ ה אקוכ לא קבה א ל קייף ובי״ת עיקר המלה וכו׳ )עי׳ מבוא .(30דרך ה מ ה ב ר להוציא מוסר השכל מן המקראות ע״פ פירושיו .והשתדל לפרש המליצות הנשמיות בתנ״ף ובדברי הז״ל בדרך משל. ובזה נמשך אחרי הנאונים והכמי ספרד .נם ה ת א מ ץ להשיב על מענות הקראים כמו בענין יבום )פ׳ וישב ל״ת ח׳( וממתרת השבת )בשלה מ״ז ל״ה( ,והדלקת הנר בשבת )בשלה מ י ז ה /ויקהל ל״ת ג׳( .ר׳ מוביה השתמש בספרים שקדמו לו בעניני הדרוש׳ ולרוב איננו מזכיר ש ם מהברם .הוא סזביר ספי־ יצירה )בתהלת ס ד ר בראשית( ,מררש ילמדנו ,היכלות דר׳ ישמעאל. מ ד ו ש אבביר׳ יוםיפון העברי א ף שאינו מזכירו בשמו )עי׳ ר׳ שלמת אלקבץ בם׳ מנות הלוי קמ״ד .(.מזכיר א ת ר׳ אלעזר הקליד)תזריע מ״ז(:׳ ר׳ שבתי ד ו נ ו ל ו )בראשית א׳ ב׳(׳ ר׳ מנתם בן סדוק ,מדרש רבי משה הדרשן ,בן אשר ובן נפתלי.
טוביה בר אליעזי־ :בעל מדרש ״לקה טוב״; ח י ב ב א ה הי״א בעיר קסמוריא בבולגריא ,כאשר מעיד עליו בן ארצו ר׳ יהודה ב״ר משה משקוגי שכתב ביאור על פירוש הראב״ע ,וכן מעיד עליו ר׳ ס נ ה ם ת מ ר ש נ ם הוא הבר פירוש על הדאב״ע )עיי מבוא באבער .(20רבו היה ר׳ שמשון׳ שמזכיר בפירושו לקחלת׳וז״ל: ״מוביה ב״ר אליעזר א מ ר משם רבו רבינו שמשון ז״ל דברי הכסים כדרבונוה ,צריך לאדם שיאמר דברי תורה בפי רבו שיכניס דבריו בלבו בדרבן" ומי .ואולי חיו ר׳ שמשץ שמביא רש״י בפירושו )לישעיה נ״ח י״ד ]שם ספרי[ המוזכר קרא ספרו בשם ״לקח מוב״ ועמום ו׳ נ׳( .ר׳ מוביה מזכיר א ת נזרת ת ת נ ^ ,ואומד ברמז על שמו מוביה ,גם הקדמונים אשר העתיקו ב פ ׳ אמור :ואני כותב לחיות לזברוןמעשה שעשו קדושי מדבריו יכגוהו בשם ״לקת טוב״ ובבל פרשה ופרשת עליון קהל מננצא שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם פ ת ת בפסוק שיש בו מ ל ת מוב .אך ע׳׳פ מעות שגפל ובנותיהם ביום א ה ד בפרס ת נ השבועות ונשהמו כאיש בכ״י שנרשם בתתלת בל פסוק מ ל ת ״פסי" להורות א ה ד על קידוש שם אלתי ישראל בשנת ד״א תתנ״ו שזח התתלת הפסוק ומדרשו מ ע ת המעתיק הבא לבריאת העולם״ .כנראה התחיל לערוך א ת המדרש אתריו לשער כי ״ פ ס ׳ ״ נןורה על מלת ״ פ ס י ק ת א " ובדי לקת מוב שנים אחרות קודם זמן הנזרת ,ובפי שמות להבדילו מהפםיקתא רבתי קראו א ת הספןר הזח )ג׳ ב ( כ ת ב :״ובשנת ד ׳ א תתנ״ז שהיא ש נ ת י״כ ״פסיקתא זוטרהא״ .ו ק מביא הרב תיד״א ב ס ן ת שם למחזור רג״ו ) ,(1097ובפי יתרו )י״ט א׳( כ ת ב :וזח הגדולים ת׳׳א ט ׳ אות ו ״ כי *רבגו טוביה ברבי אליעזר
