עמוד:Judah David Eisenstein. Ozar Yisrael. V.3. 1906.pdf/318

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪311‬‬

‫אוצר ישראל‬

‫מחבר ״ ה ט ר ד מ " אשר נ ח ת ב נ י ת ב ו ת ‪ .‬בעיר ודיפענזעע‬ ‫נ ה ת ו כ ס א ה יה ו ת ם )‪ .(1303‬על רדיפוח חחופמיא‬ ‫בעיר פ ר א נ אח״כ כ ש נ ח ‪ 1389‬הבר ח א ב י נ ת ר‬ ‫חסליחח ״ א ח כל חחלאח״‪ .‬הסלך‬ ‫קרא א ח‬ ‫יוהאן ב מ ח ם צוח לחפוס בטאסר א ח כל ה י ה ו ת ם‬ ‫נפשם )‪.(1339‬‬ ‫דהמוס מ ה ם פ ת ץ‬ ‫במלכוהו‬ ‫א ת מצבית ביח חקברוח בברעסלוי נחן לעירונים‬ ‫להזק א ת בדק הומת העיר )‪ .(1345‬המלך ל ו ת ד נ הד׳‬ ‫)‪ (1347-1314‬נתן א ת היהודים בעתם א ה ת ת למשכן‬ ‫ב י ת השרים כאשר עשו המלכים שהיו לפניו‪ .‬וכשהיו‬ ‫ברשות א ה ח ם שם עליהם מ ס ה ד ש בשם ‪p-Goidener 0‬‬ ‫‪) ferpfening‬נדבת ח נ ר זהב(‪ ,‬ס ס זהוב א ה ד לנלנלת‬ ‫מ א י ש ו א ש ה מבן י״ב שנה ומעלה אשר חילם נערך לעשרים‬ ‫זהובים )‪ ,(1342‬ה ט ס הזה נוסד על ט ע נ ח המלכים‬ ‫הנרטנים שהיו טכניט עצטס קיסרים רוטיים והחפארו מ‬ ‫הם באי כח אספסיינוס קיסר אשר לכר א ח ירושלםדירש‬ ‫ח ט ס של טחציח השקל שהיה טוטל על כל י ה ו ח לשלם‬ ‫בכל שנה‪ .‬אבל המפיפ הכפולים האלה לא הועילו לחם‬ ‫ביופ צרה נ נ ד ההמץ חשובב וחפחע‪ .‬בשנח ‪ 1338‬קבץ‬ ‫פונדקי א ה ד ושמו יוהן ציםבלין המונים בעלזאפ לבח שלל‬ ‫ה י ה ו ח ם ‪ ,‬רכנה א ח שמו ״המלך של בעלי זרוע העור״‬ ‫)״ארטלעדער״( כי חצטיינו ע״י חחיכוח עור שנהן על‬ ‫זחעוחם‪ ,‬והטלך ו ה ש ח ם היו ק צ ח יד לחושיע ליחוחם‬ ‫ו ל א ח ת נ ה הוכרהו השרים לברוח ב ח ח עם ארטלעדער‬ ‫והבטיחוחו שלא לענשו על מ ר ת ועל ח ת ו א ח חיחוחם‪,‬‬ ‫ו ה ש ת ם חלקו עטו א ח הבזה אשר בזז מהיהודים‪.‬‬ ‫]המג*־‪ .‬השחורה[ מ ט ן ה ט נ פ ה הנוראה אשר שלטה‬ ‫ב מ ע ט בכל ארצוחאירופא בשנוח ‪ 1348—9‬ונודעה בשם‬ ‫״ ח מ ו ח חשחור״ המציאו שונאי ישראל הרבה לחעליל‬ ‫עליהפ כי הם אשמים בדבר המנפה ע״י שהשליכו סם‬ ‫מ ו ח בבארוח ו נ ה ת ח או כי משחו א ח חבחיפ ש ד ת פ ש פ‬ ‫ח נ ו צ ת פ ב פ ט ט ו ח וטזה נחיחה הטנםח‪ ,‬וכטעט בכל‬ ‫ארצוח נרפניא נהרגו יהודיפ ר מ פ באשמה ה ז א ח ובחיחפ‬ ‫ח ו צ ת ו ב א ש ורכושפ חיח לשלל‪ .‬א ח ת חמנפח נחבעו‬ ‫המולליפ וחמרצחיפ ל ת ן לפני הקיפר על אשר הפבו בנזק‬ ‫המלך בחרנפ א ח ״ ע ב ת אוצת״)קאטעדקנעכטע(‪ ,‬ובכל‬ ‫פ ע פ מ ח ל המלך על הפשע ומה בקחחו חלק בהשלל‪ .‬רועצי‬ ‫העיר נ י ת ב ו ד נ חשינו מ א ח הקיפר קארל )‪(1347—78‬‬ ‫מחילח למפרע כי א פ יחנפל ההמץ על ח י ח ו ח פ לא יחשב‬ ‫ל ח ט לחמאח‪.‬‬ ‫]שמיטח כספים ו מ ט י הטלך ווענצלחטכונח ״העצל״‬ ‫)‪ (1400-1378‬אשר מלא טקופ אביו קארל חד׳‪ ,‬יצאו‬ ‫ה י ח ו ת פ מרשוח חקיפר לרשוח ח ש ת פ ‪ ,‬וחשבו א ח‬ ‫ה י ה ו ת פ כמו ע ב ת פ ומת שקנה ע ב ד קנה רבו‪ .‬וע״פ‬ ‫ה ש ט ה הזאת התלו השרים במאה הי״ד ל ק ת א ש ט ט ה‬ ‫ל ש ט ת תובותיהס שהיו ב י ת היהותם‪ ,‬כאשר עשו האפי־‬ ‫פ י ו ח ט וחטלכיפ לפנים מ ט י טסעי הצלב לכל אלת אשר‬ ‫יבואו מ ב א ‪ .‬ה א ת עשו ע״י ״ א נ ח ח מטיחוח״)‪(Toetbriefe‬‬ ‫שנחנו ב י ח ה ש ח ם ובלי פפק שלמו בעד ח ז מ ת חזאת‪.‬‬

‫נימניא‬

‫חטלך ווענצעל עמד‪ .‬א ח ח ט נ ה נ הזח להלכה‪ .‬חוא כרת‬ ‫בריח עם יועצי הערים בדרום נרמניא כי יתפשו א ח כל‬ ‫היהודים במאסר ביום א ח ד רבופו אותם לתשיב א ת‬ ‫מ מ ר י חחובות לאוצרות הערים ולנבוח ם ה ס א ת כלחנשך‬ ‫םחחובות מלוו חנוצדים במשך ח מ נ ה ‪ .‬ומחובוח ודשנים‬ ‫י נ מ רביע טבל הסכום‪ ,‬ובמבד הס׳שפמ הזה מ ל מ ו חערים‬ ‫למלך ארבעים אלף זהובים‪ ,‬והסכימו ביניהם שבמשך‬ ‫מ ל מ מנים ימולם מם היהודים לאוצרוח הערים‪ ,‬ואהר ‪p‬‬ ‫יחולק ההצי למלך והחצי לערים)‪ .(1385‬ואוצרוח הערים‬ ‫חיו ערבים ליהודים למלם להם המותר מהובותיהם אהרי‬ ‫הנכיון‪ .‬והיו מוכיחים לקיים הפסק דין הזה‪ ,‬ובעלי החובות‬ ‫היו םהדיביס למלם לאוצרות הערים במשך מ ת י שנים‬ ‫עם רבית עמדה למאה‪ .‬הערים האלה אשר נתהכרו‬ ‫לאנודה א ה ת אמנם נוכהו לדעת כי צריכים לשוס רסן‬ ‫בפי ההמק ה פ ת ע ‪ ,‬ולכן בהתנפל ההמון על היהודים בעיר‬ ‫נערדליננען בשנת ‪ 1384‬בקשו ממוני הערים ה נ א נ ח ת‬ ‫מיועצי העיר לענוש א ח ח מ ו ר ח ם ולחחזיר א ת השלל‬ ‫לבעליהם‪ ,‬וכאשר מ א נ ו לשמוע להם דהו א ח העיר נ ע ר ח‬ ‫ליננען מן האגודה‪ .‬יועצי העיר ההיא חביאו א ח מ ש פ ט ם‬ ‫לפני המלך ווענצעל והוא עשח פשרה ע ט ה ט בקהתו מהם‬ ‫‪ 3500‬זהובים ויכפר בזה א ת עון העיר ונט נתן לחם‬ ‫הרשוח להחזיק בשלל ה י ה ו ח ם ‪ .‬המלך ווענצעל היה א כ ז ח‬ ‫מ א ד נם להנוצחם והיה זולל וסובא‪ .,‬ובעבור ח ע מעלליו‬ ‫מ ר ח בו השרים ו ה ו ח ח ה ו ס כ ס א ו דמליכו חחחיו א ח‬ ‫ח פ ר ע כ ט ש ר הפפאלץ)‪ :(1400-10‬המלך הזה א ף כי‬ ‫שנא א ח ה י ה ו ח ם בלבו נהג עםהם ב ה ס ד כי היח צ ח ך‬ ‫לטטונם ללחום עם צורחו טסביו‪ .‬ו כ ח לגבות חטס‬ ‫ט ה י ה ו ח ם באופן חיוחר נקל העטיד עליהם נשיא בשם‬ ‫‪ Hochmeister‬ונחןלו חשלטץעל כ ל י ה ו ח נרטניא׳וטסר‬ ‫ב י ח ח כ ח ל נ ח ח לכל י ח ו ח ח א ח א ש ר לא ישלם מ ט נ ו‬ ‫ה ט ס הקצוב ללשכח המלך‪ .‬הנבחר חיח ר׳ ישראל‬ ‫מקרעטס ב א ו ס ט ח א ‪ .‬אחרי ט ו ח ח פ ר ע כ ט ב ח ח הנשיאים‬ ‫לטלך א ח זינישטונד בן קארל חח)‪ (1410—37‬א ש ר שם‬ ‫לו לטטרח ח ת א ג ח ח חכנסיח חנוצחח‪ .‬ולזאח פזר א ח כל‬ ‫הץ ט ל מ ח ו ‪ ,‬ושאלח הכסף בבדה עליו בל יטיו‪ ,‬ו ל ק ח ע ט י ס‬ ‫על ה י ה ו ח ם עול טסים והציק להם ט א ד אף מ לא היה‬ ‫שונא להם‪ .‬קצבת הטסים העלה לפעטים ע ד שליש‬ ‫טנכסיחם‪ ,‬וחלף חססים נחן לחם חוק קיום)‪ ,(1415‬דפעל‬ ‫נם על האפיפיור החדש מארטין החמישי הנבחר ב ש נ ת‬ ‫‪ 1417‬לאשר א ח חוק הקיום‪.‬‬ ‫]חוק חקיוס[ מחוק הקיסר נראה כי ה י ח ו ח ם קוו‬ ‫לחימיב מצבם א פ יאוחו לחביעח המפיס אשר הקיסר‬ ‫בקש מ ח פ ‪ .‬מחקנוח החוק חזה נזכיר דק א ח ח ם ן א( אץ‬ ‫איש רשאי לתבוע מ פ י פ מן היהודיפ יותר ‪ p‬חקצוב על‬ ‫פי ההוק; ב( אפילו המלך עצמו אינו רשאי ל מ ס מ א ת‬ ‫החובות ליהודים; ‪ 0‬ה י ה ו ח ס בנסעם טטקופ למקום לא‬ ‫ישלמו כ ת א יוחרםאשדישלסו אחרים;ד(אין ו ש ו ת ל ש ח ם‬ ‫לקחח א ח ה י ה ו ח ם בחור משבץ מחקיפר אפילו א פ יש‬ ‫ל ח פ חביעח עליו; ח( ח ע ח פ אשר גורשו היחודים טנבולפ‬