אירופא
|
אוצר ישראל
|
308
|
|---|
באנסמאך הוא דוגמא ל„גלגל חוזר בעולם” יהודי החצר
אשר פעמים הרבה הורדו מגדולתם ויתמו חייהם במאסר,
או זיס אופנהיימר בשטוטטגארט או ליפפאלד
בברלין נרצחו אחרי מות השר אשר העלום לגדולה.
עוד דבר אחר הסב הטבת מצב היהודים מתחלת המאה הי"ח. כל המדינות חפצו בהוסד בתי חרושת (פאבריקען) להמציא שכר מלאכה לעם ולהוסיף על הכנסות המדינה, פריעדריך מלך פרוסיא אף כי היה שונא את היהודים נתן להירש דוד פריווילעניום לפתוח ארינת משי בפאטסרם (1731) והנחה מאברנא לייבצאלל) ודירות חנם לעושי מלאכה בבית החרושת שלו ועוד חסרים אחרים. כן עשה בנו פרידריך השני, אשר גם הוא שנא את היהודים, למשה ריס (1748) ולבערנהארד איזאק (1752) בעל ביתו של הרמבמ"ן. גם מאריא טערעזיא קיסרית אוסטריא אשר שנאה את היהודים שנאה עזה הרשתה להם ליסר בתי בורסקאות (Allg, Zeit des Judt. 1902,499, ff). יוסף אנגעלא באונגריא קבל רשיון לעשות שמן עצי בירקען לצורך בורסקאות (1755) וממוניו הורשו לבוא גם בהערים כמו טירנויא אשר משם גורשו היהודים (-Oest. Wochen (1906,148 ,schrift. ע"י הבאנקירים הגדולים אשר עפ"י הרוב באו מן הספרדים באמשטרדם ובהמברג נתן הרשות לישיבת היהודים בארצות הצפון ברענמארק במאה הי"ז ובשווערען בתחלת המאה הי"ח ובאירופא הדרומית בכבוש הבורבאנים את מלכות סיקליא קרא המלך קארל השלישי את היהודים לשבת בנעאפעל (1840) ויתן להם חופש משאת אות החרפה למרות האפיפיור אשר קרא תגר על זה (715-8 .Vessillo Isr., 1996, pp). בכ"ז לא היו גם הימים ההם נקיים מערות. הקיסרית טערעזיא צותה לגרש את כל היהודים ממדינות ביהם מעהרין ושלעזיען (1744) אבל גדולי מלכותה עמדו גנד האבזריות הזאת ולבסוף השיבה הקיסרית את חוקה (1747). הקוזאקים והרוסים באוקריינא אשר מרדו עוד הפעם נגד מלכות פולין עשו הרג רב ביהודי הארץ (1768) ולזכר הרדיפות האלה תקנו את תענית ב' סיון (ליטיגסקי: קורות פאראליא, צד 29).
[שיווי זכיות] שינוי גדול נעשה בחיי היהודים לרגלי המרידה הצרפתית אשר החלה בשנת 1789 ואשר שמה לה למטרה שיווי משפטים לכל בני אדם (Declaration des Droits de l'homme). הכלל הזה נוסד עפ"י תורת הפילוסופים אשר באו בעקבות John Locke (1-10) אשר מלבד כלליו אשר הציע בספריו תיקון בחוקי הקולוניא קארולינא הדרומית באמיריקא שיווי זכיות ליהודים עם שאר אזרחי הארץ בשנת 1669 Elzas; The 17 .Jews of South Carolina, p). הכנסיה הלאומית אשר באמת משלה בצרפת עוד טרם הורד המלך מעל כסאו נתנה החוק לשים את היהודים על בסיס אחת עם כל אזרחי צרפת (כ"ז סעפטעמבער 1791), אף כי לא היה לה כל המסכימים אל החוק הזה נכון ושלם, כי המלך לואים היו בלי ספק חשב בלבו כאשר חשבה אשתו מריא אנטויגעט, בת הקיסרית מריא טערעזיא כי האל לא ינקה לעושי רשע כזה (1864899 .Allg. Zeit des Jud). גם הנרף Mirabes אשר היה מסניגורי היהודים לא עשה זאת כי אם מחקותו כי נתינת שיווי הזכיות ליהודים תהיה הסבה למרר לב העם נגד המורדים ולהשיבם אל המלך Correspondence entre le comte de Mirabeau etc.,) ii. 874-7; Oncken: Zeitalter der Revolution, 1,340). בכ"ז היה הדבר הזה התחלת פריקת עול עבדות אשר נתן על צוארי היהודים זה כאלף וחמש מאות שנה, וכמעט בכל מדינות אירופא הקל מהם בעת ההיא. לדוגמא נזכיר פה כי במדינת קורלאנד הציעו היהודים בקשה לפני השרים (1793) להניחם בארץ כי חזקים הם חבלי אנושות העתיקים מחבלי האמונה אשר מקרוב באו" Wunderbar Gesch. der Juden in Kurland ;) 201 ,1847 ,Allg. Zeit, des Jud). גם בכל המדינות אשר באו תחת ממשלת צרפת היה שיווי זכיות היהודים לחוק. כן היה בהולאנד בשנת 1795, במלכות וועסטפאלען, ואף בפראנקפורט דמיין אשר שם היו היהודים נאנחים תחת סבלות גזרות ימי הבינים נתן להם פתאום חרות אזרחי הארץ. במדינות אחרות אשר שם עוד נתקיימו ההגבלות הישנות הותרו מותרות החוקים מעט מעט. בבאדען נקראו עתה אזרחים (שטאאטסבירנער) תחת אשר היו לפנים תושבים (שוטץ בירגער) (1809), בפרוסיא החוק עשה אותם נ"כ לאזרחי הארץ (בירגער אונד איינלענדער) והרשות נתונה להם לשבת בכל המדינה ולסחור באשר ירצו, גם במושב יועצי העיר היה להם חלק ויוכלו להמנות למורים בבתי הספר הגבוהים ואף חרות מדינות הבטיח להם לעתיד (1812). כדבר הזה עשו מושלי רוב מדינות גרמניא. אף ברוסיא נראו סימני חסד בשנת 1805 כי הרחיב הקיסר אלכסנדר הראשון תחום המושב ויצו ליסר קולוניות לעבודת אדמה.
מפלת נאפוליון בשנת 1815 הרעה את מצב היהודים מיד ובאיזה מקומות הושבו על מצבם הראשון כמו בעיר ליבעק אשר משם גורשו היהודים (1821) לכפר מויסלינג אשר היה הגיטו שלהם, רק על פי הרוב לא אבדו זכיותיהם לגמרי ובשנת 1830 לרגלי מרידת צרפת החלה תנועת רכישת חרות (עמאנציפציא) מחדש, בפרט באנגליא היתה התנועה הזקה מאוד אחרי אשר נתנה חרות גמורה לקאתוליקים ולשאר כתות דתיות (Test act). סניגור חזק עמד להם, כותב דברי הימים Macaulay אשר רב את ריבם בהפרלמנט ובשנת 1833 נתמנה היהודי הראשון פראנסיס נאלדסמיד לעורך דין. בשנת 1835 היה דוד סאלאמאנס לשעריף וזה היה מינוי הראשון ליהודי אנגליא בתור ממוני עיר, האיש ההוא רב את ריב היהודים בכל עת. הוא היה ליועץ העיר (Alderman) בשנת 1845 ולראש העיר (Lord Mayor). ליועל ראטהשילד נבחר לציר הפרלמנט בשנת 1847.
במדינת קורהעסען נתן החוק שיווי גמור ליהודים
