אוקינוס
|
אוצר ישראל
|
210
|
|---|
מקצעות וענינים שונים: דבי "י תולדה של תקופת שלמות
ונכבדות של אנשי שם ראשונים ואחרונים, לקוטים.
חקירות בדרכי הלשון ובקרת בספרות העתיקה והחדשה
באורים שונים בכה"ק ובתלמוד בחלק ההלכה והאגדה
וכו'. בעבודה זו לקחו חלק חכמים ידועים ומובהקים כמו
מר רייפמאן צווייפעל, זקש. אברהמעפשטיין דוד קויפמאן.
באבער פאזנאנסקי ועוד, משנה השניה למאסף זה
והלאה הוקצע בו מקום גם למאמרים בשאלות הזמן.
שאינם נושאים עליהם חותם מיוחד של שיטות ידועות.
ונתרחב חלק ספוריו ושיריו. במקצעות האלה עבדו
הסופרים ריינעס, יהל"ל, ברדצבסקי, ציטרון, קלוזנר,
מנדלקר. ילין. ברודס ועוד. אולם החלקים האלה בטלים
הם במועטם בתוך מאמרי המדע, התורה והחכמה שהם
העיקר של הספרים האלה והממלאים את כלם.
ביבליוגרפיא : אוצר הספרות 1887 עמ' 9-10 ח"ב
שטי4--3.
אוצר ספרים ע׳ בית עקד ספרים.
אוֹקְיָנוּס (Ocean): חו"ל קראו אוקינוס, אקיינס אוקייאנוס וגם אוקיינוס את הים הגדול וכוונתם ע"פ רוב על ים התיכון למערב א"י. (עי' תרגום ירושלמי במדבר ה'). אך ידעו ג"כ מאוקינוס באמרם דכולי עלמא נמי מקיף אוקינוס (עירובין כ"ב:) בימי הבריאה נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקיינוס (ב"י פ"ד ד'). יהי רקיע בתוך המים" שמים במי אוקינוס הם אחרים (ילקוט תהלים רמז תתס"א). כל הנחלים הולכים אל הים" ומהיכן הארץ שותה ? ר' אליעזר אומר מימי אוקינוס היא שותה א"ל ר' יהושע מימי אוקינוס לא מים מלוחים הם ?" א"ל ממתיקין הן בעבים (תענית ט': קהלת רבה פ"א י"ג). דרשו על תהום כלבוש כסיתו" תהלים ק"ד) אמר הקב"ה ותראה היבשה, אמרו המים להיכן אנו הולכין ? בעט הקב"ה באוקינוס והרגו, לכך נקרא אוקיינוס ים המות. ביון שראה שאר המים שבעולם ברחו מקול צעקתו של אוקינוס שנאמר מן גערתך ינוסון" (שמות רבה פט"ו ב"ב). וקשה היא לחשוב כי כוונתם לים המלח או לים הגדול בעצמו שקראו בשם זה. אבל במדרש כונן נאמר בפירוש למקוה המים קרא ימים" זה ים סדום וכו' ומימי ים הגדול אעפ"י שהן תחומי מי אוקינוס הן קרויין ימים. בימי המבול לא מתו הדנים שברחו לים הגדול לאוקינוס (ב"ר פל"ב י"ט). דרש ר' אבהו אוקינוס גבוה מכל העולם. שתי פעמים עלה הים והציף את העולם בדור אנוש ובדור הפלגה). ועד היכן עלה בראשונה עד עכו ועד יפו, ובשניה עלה עד כפי ברבריאה וכו (ב"ר פכ"ג י"א.) ר"א ור' יהושע כשהיו מפרישין לים הגדול נכנסה ספינתן לים למקום שאין מים מהלכין מלאו משם חבית מלא מים. כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס מי אוקינוס מה אינן ? (כלומר איך תפרשו הכתוב כל הנחלים הולכים אל ים והים איננו מלא). א"ל מים בולעין מים. אמר להן הבו לי מנהון, יהבו ליה מלא לקנייאתא (ספל מים) והוו יהבון בגוויה מים והיא בלעה להון (ב"ר פיג 1). חכמי ישראל כמו חכמי אוה"ע האמינו קודם התגלות ארץ החדשה כי כדור הארץ שקוע בים אוקינום למחצה או שני שלשיים. בס' ריאל המלאך (י"ח: אמשטרדם 1701) נאמר והארץ מרוקעת על המים ושוכנת בתוך מימי התהומות כאניה בלב ים ונהר (2) אוקיאנוס מקיף אותה מסיבותיה וזה נקרא ים הגדול ואין מי שיכול לעבור בו או לצאת ולשחות בו (עיין שם הציור). ר' יצחק ישראלי תלמיד הרא"ש במאה הי"ד יאמר מי ים אוקינוס הם מקיפין אותה (הארץ) ומכסים ממנה כמו חצייה, ר"ל שחצי כדור הוא טבוע במימי אוקינוס וחצי השני הוא מגולה לאויר העולם" (יסור עולם מאמר שני פ"א). ר' מאיר ז' אלדאבו (1360) כותב: אם כן נמצא • עכשיו בעין חצי כדור והאויר היסודי הוא מנשף ומרדף ומקיף הים והארץ משש קצוותיהם (שבילי אמונח נתיב שני שביל שני). ר אברהם פריצול בספרו אגרת אורחות עולם נחשון רפ"ה 1524), שהוא הראשון בספרות ישראל להודיע מהתגלות ארץ החדשה, יאמר כי הים והיבשה הנראים בעצמותם למטה הם יחדו ג"כ כמו כדור סובב והארץ תראה מעט הנה ומעט הנה וכו' (שם פ"ב) ר' דוד ננו בספרו נחמד ונעים (נכתב בשנת שע"ג-1613) יאמר ,אע"פ שכל הקדמונים, הן מבני ישראל הן מאו"ה כולם חשבו שחצי כדור הארץ מנולה ושני חצי שקוע ומבוע במים וכו' מ"ט תדע שכל הקדמונים כולם כאחד נמצאו בזה שונים ומוטעים כי לאחרונים זה מעט יותר ממאה שנים שנתגלה עולם חדש" וכו' (שם סי' ס"ד).
אוֹקְלִידוּס (ג״כ אקלידוס, אקלידיס ואקלידס): מהנדס יוני במאה הרביעית. ספריו בחכמת הנדסה מצאו להם מהלכים בין היהודים מיד אחר שנעתקו מיונית לערבית. אברהם בר חייא הנשיא מביאם בספרו על חכמת החשבון וגם יעקב בן נסים ידבר מן „אקלידס פילוסופוס” הספר Στοιχεῖα („יסודים”) נעתק בפעם הראשונה מערבית לעברית, כנראה ע״י משה אבן תבון, בשנת 1270. איזה שנים אחר בן נעתק שנית בשם „יסודות” או „שרשים” ע״י יעקב בן מכיר או ע״י משה אבן תבון. הספר הזה מכיל ט״ו מאמרים בחכמת הנדסה, אך לפי דעת איזה חכמים שני מאמרים האחרונים הם להפסיקלים מאלכסנדריא. בסוף המאה הי״ג או בתחלת המאה הי״ד נעתק ג״כ. כנראה ע״י משה אבן תבון. הפירושים הערביים על זה הספר הזה לאלפראבי ולאבן חיתאם. מפירושו של זה האחרון נעתק שנית המבוא למאמר העשירי ע״י קלונימוס (כ״י באוצר הספרים אשר בברלין No. 204). עד כמה היה חביב ספר היסודות בעיני משכילי ישראל נוכל לשפוט מן ההמון הפירושים אשר נתחברו או נעתקו מלשון ערבית. מן הפירושים האלה ישנם עוד בכ״י: על המבוא למאמר
