חוט המשולש לפרשת תצוה
ו ה ו א דלקמן מפרס הגמ׳ ה ט ע ם דאיז קוי'ז
המגילה בסבת מסוס דרבה סמא יעבירנו'
ונו׳ ורב יוסףאמרר פני סעיגיהססל עניס צופי׳ וכו׳
וכ׳ה תוס׳ דרג יוסף לא פליג אטעמא דרבת דהרי
בסופר ולילב ליכח טעמא אחרעא־ וב׳ הר״פי
בחדסיו דסעיר י״ל דרג יוסף לית לי' טעמאדרבה
במגילה דבסלמא בסופר ולולב חייסיכן לסמא
יע:ירנו דאפי' סיודע סהוא סבח ומלאכה אסורה
אנ״ה אתי למטעי ולומר דמצו׳ לולב וסופר ד״ס •
משא״כ במגילה מה״ת יטעה בכך פנ״ד ולכאורה
נראה לבאר דלפ״ז צ״ב במאי פליגי רבה ורב
יוסף:
ו נ ר א ה ד הנ ה בהגהת מנהגים איתא הקסה
הר״ר מסה אמאי אין המגילה ד״ס מק״ו
מעבודה סד״ם ומגילה דותה אותו סבת סנדחה
מפני עבודה א׳׳ד סמגילה דוחה אותה וס׳ בס׳
לוית חן בם' תצוה דלק׳׳מ דבסלמא הא דמגילה
דוחה עבודה ועבודה ד״ם מסוס דבעידנא דמיעקר
לאו מקיים לעסה אבל איך יקרא המגילה בסבת
דחייסינן קודס שיקרא המגילה ♦לך אצל בקי ויעבירנו
ד״א בר״ה דליכא בעידנא* והנה המ״אבהל׳ פס ח
סי׳ תמ״ו כ' בסס ר״ת דבע׳ דרבים ל״ב בעידנ׳
ע״ס • אמנם ראיתי להגאון סאגת ארי׳ סב׳ דע״כ
תוס׳ בפסחי' דפ״ה סהקסו גבי סבירת עצם ל״ל
קרא דלא דחי ע׳ דפסח דהרי ליכא בעידנא ע״ס
אלמא דס״ל לתיס׳ דאף בעסה דרבים צריך להיות
בעידנא וכ״כ בס׳ מסנת דר״ע להסיג על המ״א
התוס׳דפסחי׳ הנ״ל דעכ״פ מונח דתוס׳ ס״ל דעפה
דפסח לא מקרי עסה דרבים ע״ס :
אמינא דאינו ראי׳ מהתוס׳ הכ״ל• דהתוס׳
בפסחים אפסר דקוסייתס למ״ד נסים
פטורות מפסח וי״ל דל״מ עשה דרבים רק ננ ה ״ג
סגס נסים מצוין עליהן מסא״כ חמץ וא״ש דברי
המ״א* ולפ״ז י״ל דנזה פליגי רבה ורב יוסף דרבה
ס״ל טעמא דסמא יעבירנו סייך גס במגילה דשייך
ג״כ לומר סמא יטעה לומר דמותר להעביר המגילה
בסבת דד׳״ס מק״ו כקומי׳ הר״ר מסה הכ״ל• ואף
דליכא בעידנא* יסבור דעסה דרבים ל״צבעידכא
'כשיטת ר״ת סהגיא המ״א אבל רב יוסף ס״ל דאף
דעסה דרבים צריך בעידנא או דס״ל דגס במגילה
נסים פטורו׳ ולא מקרי עסה דרבים וא״כ ליגא למטעי
כמו בסופר ולולב* כמס״כ הרפ״י ולהכי ס״ל מטעם
אחר לא קרינן המגילה בסבת מפני סעיניהן סל עני׳
צופים למ״מ :
ואנא
•Chut Hamschulosch
מה
המשולש
ו ה נ ה הנ״מ בין טעמא דרבה לטעמא דליי דבסלמא לטעמא דרבה סי>ך לומר דס״ד למגזר דדשא אטו קרי׳* משא״כ לרב יוסף דבדרסא בוודאי לא סייך לומר סעיניהן סל עניס צופי׳ וכו׳ וגס ל״ס כלל למגדר דיסא אטו קרי׳* ולפ״ז מבואר הסמיכו׳ הדרסות דריב״ל דמ״ש ריב״ל פורים סחל בסבת ס״וד וכו׳״ וצ״ל דמ״ד דנגזור מסוס דרבה ולכאורה ליכא למימר כטעמא דרבה כמס״כ הרפ״י דמה״ת יטעה להעביר ד״א וצ״ל דיטעה כקוס♦׳ הר״ר מסה דאף דליכא בעידנא עסה דרביס* ל״צ בעידנא ולזה הקדים דנסיס מחייגת נמ״מ וק״כ ספ־ר הוי ע׳ דרבים ננ״ל ודו״ק :
הקטן
שער
לפרשת תצוה א י ת א בגמ׳ דע״ז דף כ״ד גופא חני סילא מ״ט דר״א דפרה אינונקחת מן הנכרים דכתיב דבר אל ב״י גיקחו ולא מן הנכרים* אלא מעתה דבר אל ב״י ויקחו לי תרומה ה״נ בני יסראל ויקחו ולא מן הנכרים וכ״ת ה״נ והתני׳ פעם אחת בקסו אבנים לאיפוד מדמא ב״נ וכו׳ ומסיק אבני ס ה ס הפסיק הענין והא ואבני מלואי׳ כתיב דהדר ערבי וע׳ התוס׳ סס ד״ה ואבני מלואיס כתיב לפ״ה משמע דזה דאמר ואבני מלואיס כתיב דהדר ערבי׳ דגס אבני שהם נקרא בהן בני יסראל ויקחו* ותימא דאטו בתר דכתיב אבני סה ס והפסיק הענין לא יכתוב וי״ו בפסוקים סאח״כ* ועוד ק׳ אי חסוב ערוב מקראות בכה״ג ק׳מפ״ק דסבועת וכו׳ ״ ולכך נראה דהאי מעסה דדמא ב״נ לאו באבני ס ה ס הוי אלא באבני החסן ואע״ג דקאמר בגמ׳ בקסו ממנו אבנים לאפוד י״ל כיון סחסן מחובר לאפוד קרי׳ לי אפיד* וכן משמע בירוסלמי דמייתי גבי עובדא דדמא ב״נ דפעס אחת אבדה להס יספה מבנימין וא״כ הכי פריך והא ואבני מלואיס כתיב דהדר ערבי׳ ובאבני מלואיס מיהא דכתיב וי״ו לדרוס בהו ב״י ויקחו ולא מן הנכרים ע״ש* והנה י״לד באמת על רס״י דמאי דחקו להו לומר דקוסי׳ הגמ׳ ואבני מלואיס כתיב דהדר ערבי׳ למילתא קמיית׳ דאף אבני שהם אסור ליקח כיון דבאמת איחא בהדי׳ בירוסלמי דאבדה יספה מבנימין מסמע באבדה להס אבני חוסן וא״כ הלא ספיר י״ל כפי׳ התוס׳* ונראה לבאר דרס״י ה•׳ לו הוכחה דע״כ גע׳ דבבלי חילק על הירוסלמי וס״ל דמעסה דדמא ב״נ הי׳ באבני איפוד ולא באבני חוסן : דהגה יב m