וע"כ לנשים כתרוצנו הנ"ל וע"כ ליש אתי לרבות אפי' א' מישראל וק"ל:
שער אשר - לפרשת תצוה
מנחו' דמ"ט לא הקריבו בבקר לא יקריבו בין הערבים, ומסיק שם דף נ"ח ע"ב דחסורי מחסרא וה"ק לא הקריבו בבקר לא יקריבו בין הערבים (ור"ל דאף של בה"ע לא מקריבו, במד"א שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח יקריבו בין הערבים מה"מ דת"ר ואת הכבש השני תעשה ב"הע שני ב"הע ולא ראשון ב"הע (
מ נ ח ! ׳ למ״ט לא הקרי מ בבקר כבש יקריבו בין הערביס • ומסיק סס דף נ״ח ע״ב דחקורי מחסרא וה״ק לא הקריבו ביקר לא יקרינו נין הערבים )ור״ל די;ף פל ב״הע לא מקריבו במד״א סלא נ ס חנו המזבח חבל נחחנך המזבח יקריבו בין הערבים מה״מ דת״ר וחת הכבש השני ח ע ס ה ב ״ ה ע פני ב״הע ולא ראשון ב״הע )ופיר״שי בחינוך כתב 3פ׳ חצוה את הכבש החחל תעסה בבוקר ואת הכבש השני וגו׳ ומדרס קרא אס את ה כנ ס תעשה בבקר הוכשר סכי לעש ת ב״הע אבל נתחנך אפי׳ רחשין ב״הע דכתיב בפ׳ פנחס ואת הכבש השני תע־יה ב״הע כמנחת הבקר ובההוא קרא ל״נ את הכבש האחד וכו׳ וחני׳ בספרי ההוא קרא למה נאמר הלא כבר נאמר למעלה בההוא פרסה את הכבש הא׳ וגו׳ שני היא מקריבו אע״ג דלא הקריב לאסונה( וכ׳ע׳׳ז ג ס׳ ב״הז ז״למקשין העולם דהרי ג ס בחינךכתיב סניתואת הכבש השני תעשה 3״הי 1אחר סנבר נאמר חחלה את הכבש אחד תעסה בנקר וגו׳ זאפ״ה ס״ל דלא קרב אא״כ קרב סל שחרית והיא קושי׳ עצימה ותי׳ ד התס י״ל דקמ״ל דכבש ב״הע גמי טעון מנחות ונ סיי ס כמו מ;חות וכסכיס בבקר דחינוך אבל 3פ׳ פנחס הקרא מיוחד כיון דכבי גלי גבי חיניך סאין לחלק מהיכי חיתי נחלק נענין מנ ח ת ינהכיס לדדה״ כין דקאמר בקינך בהדי׳ פילח חמ׳ד לדורתיכס ״ וחין להחשות דא״כ לא ה״ל למכתבי בפ׳ פנחס כל הפרסה דנבר תי׳ בספרי והביאו רפ״י בחומש 3פ׳ פנחס * ובחד גילוי סגי מדגלי פ ע ס ^אחת לדורת וחינך סוין ה״ה בכל אינך אע״כ לארוי דיפי׳ ראשון ב״הע ענ״ד והנה במח״כ דבריו אין להס סחר• דמ״ס דהתס י״ל דקמ״ל דככס ב״הע נמי טעון מנחות ונסליס* הא אחר שנאמר שס תחלה את הכבש האחד וגו׳ ואת הכבש השני וגו׳* כתיב ועסייז סולת בלול בסמן ונסך רביעת ההין יין לכבס האחד* וגתר הכי כתיב ואת הכבש השני תעסה ב״הע כמנחת הבקר וכנסנו וא׳*כ אדרבה עיקר דין דמנקות זנ סני ס כמוך לכנס הסנידב״הע ומהיכי תיחי ה י ה״א לומר לקאי רק אכבש א׳ בבקר ולא קאי אדסמיר לי׳ אכבש סל ב״הע דנימא לאצטלץ למכתב ע״הע ואת ה כנ ס הפגי וגו׳ לעימרא
המשולש
ניג
דאשי׳ בסל ב״הע צריך מנחו׳ ונסכים * גם מ׳׳סכ כבר תי׳ בספרי הובא בר״סי בחומס אדרבה זו לשון רס״י סס בד״ה את הכבש האחד וגו׳ אע״פ סנבר נאמר 3פ׳ תצוה וזה אשר תעשה יגו׳ היא הית׳ אזהרה לימי המליאים וכאן לדורת עכ״ל וג^סכ דבחינך בהקי׳ כתיב לדורתיכס כבר ה ק ס ם החזקוני על רס״י הנ״ל ומייסבו כמו שהביאו בעל צילה לדרךבפ׳ פנחס ע״ש מלבד שאר גמגומ׳ סיש על דברי בעל ב״הז הנ״ל ג ס בתי״ט ובצאן קדשי׳ נדחקו ל ת ק קושי׳ ובכולן לא ימצא המעיי׳ ישוב נכון* לכן יגעתי ומצאתי ליישב קושי׳ זו בס״ד : !] JS'Siדגרסינ] ביומא דל״ד ע״א ת״ר ו נ ס ט רביעת ההין לכבש האחד למד סל שחרית מסל ערבית פיר״שי גני חמידןכתיב ולימד על האחד שיטעון נסכיו ומהו האחד הוא סל ב״הע דהא מיני׳ סלוק אלא דילינוד שחרית משל ערבית רבי אומר ערבית ממל שחרית* בשלמא לרבנן האי בתמיד סל ג״הע הוא דכתיב אלא לרבי מ׳יט אמר ר נ ה בר עולא א״ק ונסכי רגיעת ההין לכבס האחד איזו כבש שנאמר בו אחד הוי אומר זה תמיד של שחר דכתיב בי׳ את הכבש האחד וגו׳ ורבנן ההולן אחד מיוחד שנעדרו* ו הנ ה לכ ארה קסי׳ לרבי דס״ל דמה שנאמר האחד לארוי דקאי על סל סחר א״כלמה קאמר באמת ילמד סל ערניתמסלסחרית• הא אדרבה האחד ממעט ערבית ותו דא׳׳כ האחד ל ״ ל כי ך דבאמת ילפינן זה מזה* וכה״ג לרבנן מנ״ל דלמא לכיס האחד את? ללמוד דהאי ונסכו אינו אלא בחמ ד סל סחר דכתיב בי׳ האחד כדרריס רבי • ואי מסכרא קאמר דקרא דוכסכו קאי אלסמיך לי׳ על של ב״תעכפי׳ רס״י א״כמנ״ל לומר דילעד סל סח־ית משל עיני ת אימא דווקא קפיד קרא בסל ערנית: א מ נ ם ראיתי להתוס׳ שס סכחבו נד״ה רבי. אומר ונו׳וז״ל נ״לדאיכא בינייהו לציבור פלא הי׳ להם נסכים אלא לאחד מהן דלמ״דדגמר סחלי^ז מסל ערבית א׳׳כ ערנית עיקר ויקריבס ב״הע ולמ״ד דגמר ערבית מסחרית ח״נ ג ח רי ת עיקר וכו׳ ע״ס ״ ולפ״ז ניחא דוולא; לכ״צג בעי כסכיס ערבית ושחרית ובעי נסכים ;בחרמייהו מסוס למפורש נאמר אח״ז ואת הכבש הסגי וגו׳ כמנחת הבוקר וכנסנו • אלא דפליגי ביה דלננן ס״ל כיון דהאי קרא דונסכי סמוך לז ך קרא דאת הכבש השני קמא ע״כ אמרינן לשל ב״הע עיקר ורבי ס״צ מדכתיב לכנס האחד של שחרית עיקר ;
קשי״
אבן
