חוט המשולש לפרשת תרומה
בערובין אלא דרנא רצה לידע הגירס׳ במתני׳ והסיב
לו לא ילענא* ע׳׳ז סאל לו הלנת׳ מאי וכוונת׳
סעי״ז יוודע לו הגירס׳ במתניתן דוודא• כפי אסר
יהי׳ מקונל ההלכה לר״נ זו היא וודאי דעת ר״י
דהלכת׳ כוותי׳ וא״ל ר״נ ג ס זה לא ידענא וממילא
א״ס נמי פ ס ק הרמב״ס כיון דהוא תופס הגירס׳
במתני'הקטע יוצא וליוסי אוסרמהא דמחוירג איפוך
כנ״ל וממילא ג ם רב פוסק כל״י דהלכת׳ מותי׳
בכ״מ וק״ל :
א מ נ ם ים פוסקים ספסקו כר׳ יוסן< דאמר
הגירס׳ אין הקיטע יוצא ור״י מתיר
ולפ״ז הלכת׳ כר״י דמתיר וכתבו שכן משמע מרס״י
סס * ולכאורה ים להשיב ע״ז מגמ׳ דיבמות הנ״ל
המ״םכ התוס׳ סם ד״ה ואנעלך תחם • דרב דאמר
סנדל התפור בפסתן אין חולצין מ ס״ל כרבנן דפליגי
אר״מ בקב הקיביע וט 1מייהו מסוס דבעינן תחש
דווקא ולר״מ לא בעינן אלא מדי דמגר עכ״ל אלמא
דססק הגמ׳ כרי׳י דס״ל אין הקיטע יוצא ולהתוס׳
הגירס׳ במתני׳ הקיטע יוצא ור״י אוסר וא״כקסי׳
.על הנך פוסקים דס״ל כר״י דמתיר :
א ו ל ם דבאמת מזה אין הכרע ד ה תס ביבמות
לב הוא מרא דהאי שמעת׳ והוא לטעמי׳
אזיל דמחוי איפלך דהגירס׳ היא דר״י אוסר א״ב
לשיטתו ל׳י דהלכת׳נוותי׳ ס״לדתחס דווקא כמ׳׳סכ
התוס׳אבל להכהו פוסקי׳ דפסקו כרב יוסף סהגירסא
היא ר״י מתיר א״כלר׳ יוסי דהלכת׳כוותי׳ תחם לאו
דווקא באמת לית׳ להאי דינא דרב אלא דמותר
לחליץ ג ס בסנדל התפור בפסתן דמנעל לאו דווקא
כנ״ל ועפ״ז מדויק היטב לשון המקסה אלא הא
דקאמר רב יוסף זנו׳ דק׳ דכיון דמילתא דרג יוסף
לא הוכשרו מתני בברייתא ה״ל לאקסוי מברייתא ״
אבל לדברינו ה׳׳ל מ תו ק ד ע ל הברייתא לק״מ די״ל
כקושית הבית יעקב הנ״ל דאתי מזה הוראה לדין
דר״ת הנ״ל ולהכי דייק ומקשה להא דתני רב יוסף
ונו׳ דייקא דלשיטתו ונלסתו במתני׳ לר׳ יוסי
דהלכת׳ כוותי' כנ״ל ואנעלך תחש לאו דווק׳באתת
ליתא להאי דינא דרב בהא דסנדל התפור בפשתן
וכל וח״כ מדאי קשי למאי הלכת' וכו׳ וא׳״כמתור׳ן
היטב קוסי׳ הבית יעקב הנ״ל וק״ל)אמר המגיה
האף סמצאתי נ ד פ ס כעין זה לתר׳ קושי׳ הב״י הנ׳׳ל
בס׳ משנת די״ע בשס אומר בא מיהודא רק
משנה לא זזה ממקימה וכבר ידוע לי מחדושי'
אאמ״ז זצ״ל סנ בר סדרום קודם שנדפס ס׳ משנת
ד ל׳ ע( :
המשולש
מב
ו ע פ ״ ן יחורן דברי רש״י הנ״ל בחומש דהכה בס׳י אור יקרות כ׳ על דברי רש״י גמ״שכ דתחם מין׳ חי׳ הוא ולפי שעה הי׳ ונגנז* משוס דק׳ לרס״י דפי׳ דמין חי׳ היא וע״כ חי׳ טהורה היא דלא הוכשרו למלאכת שמיס אלא בהמה טהורה א״כ למה לא מנו אותה בי׳ חיות טהורות לידע לדורת שהיא טהורה לכן פיר״שי לפי שעה הית׳ ונגנזה ולכן לא חסבינה עכ״ד״ ולכאורה גס ע״ז ק׳אע״כ שנגנזה ולפי טעה הית׳ ראוי הוא למחשבי׳ בין הטהורים לידע סהיא טהורה• דנ״מ לדינא דר״ת הנ״ל• רק דלסיטת לב יוסף לית כלל לדין דר״ת הנ״ל וא״כ י״ל לספרי הנ״ל ס״ל כרב יוסף אליב' דר׳ יוסי וא״ס דברי האור יקרות הנ״ל : מבואר היטב מ״ס סס בגמ׳ דסבת אזמר הי׳ ר״מ תחס סהי בימי מסה ברי בפ׳יע וכו׳למה מדייק אומר הי׳ ר״מ׳ולא קאמר אור ר״מ וכו׳ כליסנא דעלמא: ו נ ר א ה דה״פ אומרהי׳ר״מ כבר במקו׳אחר דהיינו במתני׳ דשגת דאין הקיטע יוצא מסו׳ דס״ל ואנעלך תחש דווקא ד ה ט ס״ל לרב יוסף אליבא דר״מ וא״כ ספיר אתי׳ מיני הוראה אי נימא דחי׳ טהורה היא דהיינו דין דר״ת הנ״ל ולכך קשי׳ לי׳ אי כדברי הספרי הנ״ל אמאי לא חסבינהו בהד♦ חיות טהורות דאף לנאמר לפי סעה הית' הא נ״מ לדינא דל״ת ה״ל למרת ולכן פליג ר״מ ואמר דברי׳ בפ״ע הוא ולכן לא מני לה : . ו ל פ ״ ן מחורז התמי׳ על רש״י דהא דקאמראומר הי׳ ר״מ היינו ר״מ לשיטתו רס״י תופס בדברי הספרי סהואלר״י דהלכתכוותי׳ ודו״ק:
וכזה
שעד
אית׳
המים
לפרשת תרומה
במדרש באותו פרק סהקדימו ישראל נ ע ס ה לנשמע אמר הקב״ה ויקחו לי תרומה״ ותמוה* וג״ל לבאר נדרך קצרה: ד ה נ ה פי׳רס״י זיקתו לי תרומה לי לשמי וכ׳ בס׳ כתנות אור לבאר פיר״סי עפ״מדאית׳ פ׳ אלו עו ב דן ל'אבינא רמי כתיב ז ה שמי וכתיב וזה זכרי אל׳׳א אמר הקב״ה לא כשאני נכתב אני נקרא אני נכתב בי״ה ונקרא באדני* הרי דסמי היינו הוי ככתיבותי׳ ואית׳ בפ׳ אלו נאמרין במקדש הי׳ קורין ה ס ס כנתיבותי׳ ובגבולין כקריאותווזהו כוונת הכתוב ויקחו לי תומיה לי לשמי סע״י תרומה זו תפסו מקדס ויהי נקרא סמי ככתיבתו עכ״ד פ״חח : L 3 אנינס
