הכרובים בשליש הבית אלא בחצי הבית ולא א"ש שנוי' דרב ור"ח הנ"ל דהא לר"י בלא"ה לא ניחא הך ילפותא דידהו כדמקשה הגמ' וצ"ל דגמרא גמירי להו ולר"מ דאליב' דידי' תרצו רב ור"ח דילפינן מבית עולמים דהכרובים בשליש הבית הי' עומדים אליבא דר"מ באמת לא אמרינן כפירש"י בחומש, אלא דלדידי' שפיר י"ל כתי' רב חנינא דמשפת כרובים קחשיב, דהא ר"מ ס"ל באמת הכלים בת וי"ו טפחים והכרובים החזיקו בכותל במכווין עשרה אמות בת וי"ו טפחים ונשאר בכותל משפת כרובים ולמעלה עשרים אמה:
וממילא מתורץ היטב קושי' תוס' על רש"י, דרש"י בפי' המקרא פי' לפי ההלכה, דקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י ואמת בת כלים ה' טפחים. וליכא למימר כתי' הגמ' "משפת כרובי' ולמעלה קחשיב" רק אליב' דר"י שפיר י"ל כתי' רש"י דק"ק הי' גובהו רק עשרים אמה ובאמת גם בבית העולמים לא הי' הכרובים בשליש הבית רק בחצי הבית והא דאינו קרי סכך בפחות מעשרה לר"י בלא"ה צ"ל דגמרא גמירי להו, כדמסיק בגמ'. וא"כ דברי רש"י מיוסדים על אדני פז. (ואף שהרמב"ם פ' בהדיא הלכה כר"מ ע' בתוי"ט בפי"א מהל' כלים דהרמב"ם לטעמי' אזיל לפ"מ דכ' שם ונתן לאורכו של שלחן דמזה מוכח דסתם לן תנא כר"מ אכן סיי' שם התי"ט דלפי התוס' הא ליתא וא"כ לא סני לן לומר דרש"י ס"ל כפי' התוס' וא"כ הדרינן לכללא דר"מ ור"י הלכה כר"י):
ולפ"ז מבואר היטב מאמר הנ"ל דוודאי הנהו בני קרייתא מעולם ל"ק להו רומי' דקראי הדדי דהס"ל כתי' רש"י דקודש הקדשים הי' גבטה רק עשרים אמה ול"ק ממתני' דסוכה דמנ"ל דפחות מי"וד פסולה דהס"ל כיון דבלא"ה לר"י צ"ל דהלכת' גמיריע לה כדמסיק הגמ' א"כ גם לר"מ אמרינן דהלכת' גמירי לה רק שהם שאלו לר' חנינא לשיטם דמתרץ טעמא דר"מ דילפינן מבית עולמים וס"ל דלר"מ לא אמרינן הלכת' גמירי לה וא"כ לדיד' ליכא למימר כתי' רש"י דק"ק הי' נמוך מהיכל דא"כ הכרובים בחצי הבית עומדים ולכך לדידי' רמו שפיר קראי הדדי וע"ז שפיר משני להו ר"ח כיון דעיקר קושייתכם לדידי' אליב' דר"מ דל"ש תי' רש"י הנ"ל וא"כ לר"מ שפיר י"ל כי קחשיב משפת כרובים ולמעלה דהא לר"מ גם הכרובים הי' עולין לעשר אמות במכוון דס"ל דכל האמות בת וי"ו טפחים וק"ל:
המשולש
לפרשה הנ״ל
ב ר ש ״ י והוא ספרי וז״ל ועורת תחשים תחש מין חי׳ הי * ולא הי׳ אלא •לסעה ״ הקופי׳ מפורסמת* מד>עחפס רס״י דברי הספרי והוא נגד חלמזלא לידן* בסבת כ״ח ע׳׳ב דגלסי׳ ה ת ס אוחר הי׳ ר״מ תחס סהי׳ בימי מסה ברי׳בפ״עהי׳ ולא הכריעו בו חכמים אי מין חי׳ הוא או מין בהמה הוא ע״ס ועיי׳ בס׳ אור יקרוח בפ׳ זו : , להלץ בעל רס״י ומתחילה נקלים קוסי׳ ס״כ בשלת ביח יעקב סי׳ מ״א אהא שאמרו סס בסבת ואלא הא לתנא רב יוסף לא הוכשיו למלאכת סמיס אלא בהמה טהורה בלבל לגנאי הלכת' • ו ל התזס׳ סס לא בעי למימר דאתי לאשמעינךלתחש טהור הי׳ למשמע דאתי לאסמעינן סוס צורך הוראה בזה עכ״ל ־ ומקשה בשית הנ״ל ננהא לאמרינן ביבמות ק״ב ע״ב אר״יאמר רב סנדל התפור בשל פשתן אין חילצין מ שנאמר ואנעלך תחס פיר״סי לכתיב ואנעלך תחש ללא קרי׳ נעל על שיהא כולו של עור״וכ׳ ה תוס׳ססוז״ל מכאן אומר ר״ת שצריך סיהא מנעל של חליצה מעור בהמה טהורה עכ״ל ולפ״ז מודאי הא לתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת סמים וכז׳ לאשמעינןדחחש טהור הי׳י הואוולאי צירך הוראה ללפ״״ז אין קולצין אלא מעור בהמה טהורה מסים דכתיב ואנעלך תחש ע״כ ’ ולל לתרץ קישי׳ זו: לבשכת לס״ה ע״ב אמתני' להקיטע יוצא בקב סלו * אמרינן 3גמ׳ א׳׳ל רנא לר״כ היכי תנן א״ל לא ילענא הלכת׳ מאי א״ל לא ידענא אתמר א״ר יוסף אין הקיטע תכן וכן אמר רב הונא • תו אמרינן ה ת ם מתני י ב חנן בר רבא לחייא בר רב קמי׳ דרבבקטינא דבי רב־ אין הקוטע יוצא• דר״מ ור״י מתיר ומחוי לי׳ רב איפכא* ו ה ר מ ל ס בפי׳ה מסנה וכןהרא״ש גורס הקוטע יוצא לר״מ• ו לי אוסר* וכן הגי׳ בכל הספרי ם שלנו במתני׳ ו ה ר מ ל סו ה ל א ס סיימו והלכה כ ל י דאין הקיטע יוצא ״ ו ל פ ה ר מ ל ס פ״יט מהל׳ שנת והקשו עליו דבסלמא הא ל תפ ס הגירסא דאין הקוטע יוצא ניחא לאף לר״נ הסיב לא י ל ענ א ל מ פסק הוא כרב למחוי איפנא כ ל ל אבל למה פ׳ הלכת׳ כר׳ יוסי כיון ד ל ג הסיב לא ילענא ו 3גמ׳ לא נפסוק הלכת׳ כעאן א״כ מ ל ל ל ה ר מ ל ס לפסוק הלכת׳ כ ל מ לאוסר: א מ ט נראה דזה דבר פשוט דזה וודאי אי? ספק דר״מ ו ל י הלכה ונימוקו עמו כדאמריגן
בערובין
