חוט המשולש לפרשת משפטים
מאבות ור״י ס׳ באבות נמי טבילה הוי מנ״ל אלימא מדכתיב לך אל ה ע ס וקדסתס היוס ומחר וכבסו ממלותס* ו7למא מסוס נקיות בעלמא אלא מהכא ויקח מטה את הדס ויזרוק על ה ע ס וגמירי דאין הזאה בלא טבילה ־ ור״י טבילה באמהו׳ מכ״ל סברא הוא דא״כ בווה נכנסו תחת כנפי ה סכ ע ה * והרגנב״ס ל פי״ג )נה״ל א״ב בג׳ דברים נכנסו יסראל לברית תחת כנפי הסכינה וכו׳• וטבילה הי' במדבר קודם מ״ת סנאמר וקדשתס היוס ומחר וכו׳ והוא תמוה סהוא כפי הס״ד בגמ' ונדחה ילפותא זו כ 7אמר ו7למא מ ס ס נקיות בעלמא* ויותר הו״ל להניא כ 7מסיק מויקח מסה את הדס וכו׳ זעהתימא על נוסאי כליו סלא הרגיסו בזה ונ ^ ע״פ פסוט; ד ה נ ה ביומא דף ג' פלי גי ר״ל ור״י דך״» >ליף פריסה ממלואי׳ ור״ל יליף מסיני א״ל ר״י לר״ל* בסלמא לדידי׳ היינו דתני׳זה וזה מזין עליו כל ז׳״ אלא לדידך דילפת מסיני הזאה בסיני מי הוי ו ל התוס׳ וא״ת והא; הוי בסיני הזאת דם דכתיב ויקח מסה את הדם ויזרוק על העס* ונדחקו סס* ול״נ פשוט עפ״מ סראיתי בתרגום אוכקלס* פ׳ מספטים ע״פ ויקח מסה וכו׳ וז״ל ונסיב משה ית דמא וזריק על מזבחא לכפר על ה ע ם וא"כ אפשר 'לומר דסוגי׳ ;7ומא ס״ל כפי׳ הת״א וא״כ לא הו♦ כלל הזאה על ה ע ס ופריך ספיר הזאה בסיני מי הוי על ה ע ס 7נילף מיני׳ הזאה על הכהן* ולפ״ז צ״ל דסוגי׳ 7יומא ס״ל כהס״ד דס״ס ביומא דילפינן הזאה באבות מוקדשתס היוס ומחר וכבסו סמלותס* ולית להו כדדחי״התס ואימא משוס נקיות בעלמא* וא״כ ממה דחזינן דהקסה ר״י לר״ל' הזאה בסיני מי הוי ור״ל קיבל קופייתו רק דהסיב מסוס מעלה בעלמא* ע״> תחוייהו אית להו כתי׳ קמא ביבמות ה ל ל וע״ז סמך הרמב״ס להביא ילפותא מוקדשתס היוס ומחר וק״ל : א מ נ ם לאחר העיון אפסר לומר דאין הסונית חלוקת כלל* דהכה כ׳ התד״ה ור״י באמהות טבילה מלל וז״ל אע״ג דאית לי׳ אין הזאה בלא טבילה שמא הנשיס לא הי׳ בכלל הזאה א״נ משוס ר״אאצטריך האי טעמא משוס דאיהו נמי מודה דבטבילה לחוד סגי וכו׳ דלית לי׳ אין הזאה נל״ט ע ל ל והנה הרסב״א בקדושיו כ׳ וי״ל הא דאמר דא׳׳נ במאי נכנסו תחת כנפי השכינה וק׳ לי׳ דלמא בהזאה* וניחא לי לכשתמצא לומר דהזי׳ הוי
המשולש
באמהות ע״כ טבילה נמי הוי דאין הזי׳ בלא טבילת אלא לרך את״ל קאמי דלא הוי הזי׳ א״כ במאי נכנסו תחת כנפי הסכינה * וע״כ בטבילה עכ״ל וקסי׳לי׳ לפ״ד הרסב״א אכתי לי״א דאיהו נמי מודה "דטנילה באמהות הוי וכמ״סכ התוס׳• וק׳ לר״א מנ״ל הא דליכא למימר כמו דאמרינן לל״י דא״כ מנאי נכנסו תחת כנפי הסכינה הא י״ל בהזאה• ולדידי׳ נסתר תי׳ ה ר ס ל א כיון דאיהו לית לי׳ אין הזאה ב ל ט ככ״ל וצ״ע לכאורה* אמנס לדידי נראה די״לד עוד משמעות הגמ׳ לתי׳ ה ל ס ד לי יליף טבילה באבות מקרא דויקח מסה וכו׳ וקאמר וגמירי דאין הזאה בל״ט ול״ק וסבר ל״י אין הזאה בל״ט מסמע דגמירי הכי לכ״ע ואיך ניננא דר״א פליג בהא• לכנ״ל דבאמת ל א לא פליג בהא דאין הזאה בל״ט אלא טעמא רירי' דס״ל כפי׳ הת״א ה ל ל דהזי׳ הוי על המזבח לכפר על עננא* ולא הוי הזי׳ כלל על ה ע ס ובהא פליגי וקאי הסיגי' דיומא אליבא ד ל א וזהו הכריח הת׳׳א לפרש כן אליבא דר״א ודו״ק :
שער
איתא
הקט[
לפרשת משפטים
במלרס בכל מילי אזלינן ב״ר דכתיב מכת אביו ואמו כתיב אביו וכתיב אמו ר' יהזדא אומר א״צ כתיב ונקתה ונזרעה זרע בזמן סהבעל מנוקה מעון המיסבודקין אין היעל מנוקה מעון אין המים בודקיןאת אשתו* והנה כבר עמל בדברי המדרס הזה אאמ״ז זצ״ל בשער לסר פ׳ זו • וע״ש במאי ’ עפי׳ כוונת הת׳יק ו לי דת׳׳ק דדרש דאזלינן ב״ר ממכה אביו ואמו בא לבאר קושי׳ העולם ללמא מיירי בהסקה אותה והמיס לא בדקו וא״כ אביו הוא בוודאי ולכך אמר דכתיב אביו וכתיג אמוומדאיצטריך אביו ע״כ לארוי אף דאביו לאו וודאי וא״כ ע"כ לא מיירי בהשקה את אמו דא״כ הזי אביו ג״כ וודאי • ור׳ יהולא אמר בלא״ה ל״ק מידי קושי׳ העול 6דאף בהסקה אותה ולא בדקו המיס ליכא ראי׳ לאביו מלאי אי נימא דחייסינן למעוט דאול♦ אין הבעל מנוקה מעין ־ ולכך לא בדקי מיא עכ״ל וע׳ במאי סהאריך לבאר במאי דפליגי ת״ק ו לי* וגס אנכי אלך בעקבותיו באופן אחר לבאר במאי דפליגי ת״ק ו ל י ד ל י לסיטתי׳ אזיל ולכך הוצרך
מיירי
