חוט המשולש לפרשת משפטים
ו ה נ ד ,לנאויה ת>׳ הג' ״לי' בפליגת׳ ד הנ ה נגמ׳
דזנחי׳ ל/יתלו דסחיטה בזר כשירה משוס
דשק»טה לאו עבודה היא ששוה בח לין ובקדסיסוכ׳
בס׳ זרע ברוך דלפ״ז יצאנו בדנרחלס דלר״ע דס״ל
במדבר בשר נחירה הו תרל הס בחולין א״כ במדבר
הוי שחיטה עבודה ברןלסיס והוי אסור אף בזריס״
ולפ״ז לר״ע לית׳ לתי׳ השני הג״ל דאי ניווא בפסקו
עבודה בבכורי׳ אחר הקרבח העולה ושוב נעשו
זריס לא יתכן ויזבחו שלמיס כיון דבמדבר ג ס שחיטה
פסולה כור רק לר״י דס״ל ב״נ לא אשתרי כלל
שפיר י״ל כ תי׳׳ ה ל הנ׳׳ל;
מבואר היטב דר״י ור״ע לשיטתייהו אזלי
דלר״ע נסתר תי׳ הב׳ הנ״ל ועבצ׳׳ל כתי׳
הראשון ומוכח דעולת תמיד הוי 1ר׳ ישמעאל לטעמי׳
ספיר ס״ל דעולת ראי׳ הוי דלסיטתו שפיר י׳׳לכתי׳
הב׳ הנ״ל וק׳׳ל :
ו ט פ ״ ר הנ״ל יש לבאר פלוגת׳ דרבי וריב״ק הנ״ל
דריב״קס״ל דלא פסקו פריטת בכורי׳ עד
שהוקם המשכן* ורבי ס״ל שפסקו עבודה בבכורי׳
בסיני למנאי פליגי דרבי ס״ל דמיכח מהך קרא
לויזבחו סלמיס ולא כתיב ו גיסו סלמיס״ והס׳׳ל
כתי׳ הב׳ של הא״יהנ״ל• מסוס דאז פסק העבודה
וה״ל זריס כנ״ל דס״ל כר׳ ישמעאל וסחיטה לאו
עבודה ג ס במדבר וס״ל דעולה שהקרינו במדבר
עולת ראי׳ ה1י וליכא למימר כתי׳ תא׳ הנ״ל ושפיר
מוכח דפסקה עבודה מסיני מסא״כ ד ב ק ס׳׳ל
כר״ע וליכא למימר כתי׳ הב׳ דהא במדבר ג ס
סחיטת העבודה הוי כג״ל ועכצ׳׳ל כתי׳ הא׳
לעולת תמיד הוי וא׳״כ לא מוכת דפסקה העבודה
מסיני :
היוצא
מדברינו מדריב״ק פליג על רבי משוס דס״ל כר״ע וליכא למימר כתי׳ הב׳*
וע״כ צריכן לדחוק כפי׳ הא׳ דעולת תמיד הוי והי׳ מקריבן אחר תמיד סל ג״הע״ ולפ״ו מבואר קוסי׳ ה חכ ס הנ״ל בטוב טעם -דאדרבה דבזה מדויק מה סהסיב רני לריב״ק וכי מכאן אתה למד ד־יקא • דבוודאי לשיטתו דס״ל נר׳ ישמעאל דב״נ לא אסתרי במדבר ידע בעצמו דלק״מ די״ל כקושי׳ החכם הנ״ל דאצטריך דשטחו סטוח לארוי דלא אסתרי ב״נ במדבר ננ״ל אמנס קוסייתו וכי מכאן אתה למדי דלסיטתך דפליג אתה עלי וסבירא לך -דלא פ ס ק ה עבודה בבנולי׳ עד הוקס המסכן והיינו דס״ל כר״ע מ״ל ספיר קשי לדילד והלא נ בל נאמר וזבקת וכר וק׳יל;
המשולש
מ
ו מ ע ת ה כבא לביאור גמ׳ דיומא הנ״ל ד הנ ה תי״ הראשון סל הא״י הנ״ל א״ש אי לינה מועלת בראשו של מזבח* משל׳י״כ לינ״ד לינה פוסלת בראשו של מזבח והיא פלוגת׳ דאטוראי׳ זבחי׳ פ׳יו ע״ם ויעוין בתוס׳ יומא כ״ט ד״ה אלא אפי׳ עולת העוף הקשו אדאמר רב חסדא בפסחים דע״ג פ ס לו מחמת מאי מסוס דקסחט אחר תמיד ש י ב״הע וא״ת וילין בראשו של מזבח * י’״ל דס״ל כמ״ד ל־נס פוסלת בראשו סל)נזנח ע״ם הרי מבואר דר״ח ס״ל לינה פוסלת וכו׳ וא״כ לדדי׳ לית׳ לתי׳הא׳וצריכן לומר כתי׳ השני דפסקה העבודה בבכולת אותו היום כנ״ל : . ו ל פ ״ ן מבואר גמ׳ דזבחי׳ הנ״ל דכד קרי רב ה ינצו בר קטינא קמי׳ דרב חסדא קרא דדסלתו את ב״י הק״ל קושי׳ הא״י הנ״ל דאמאי שינה הכתוב ול״כ ויגישו שלמיס* ואפטר דר״ה בר קטינא הס״ל לתיז כתי׳ הא׳ כנ״ל דעולת תמיד של ב״הע הוי ואסור להקטיר אחר ה ומעלה וגנלינה וכו׳ אכן רב חסלא לשיטתו דס״ל לינה פוסלת וכו׳ ולזה בא רב חסדא לומר קרבו ופסקו היינו אותו היוס ״ כמ״סכ רס׳׳י וספיר י״ל כתי' השני הנ״ל : . ן ל פ ״ ן מבואר גמ׳ דיומא הנ״לו דנוודאיאי אמא כתי׳ הראשין* דעולת תמיד הוי א״כאין להסתפק כלל לאילי ואידי פריס הוי דהא עולת תמיד מקרא מפורש את הכבש אחד וכו׳ הרי תמידי! הוי כבסים • אכן מרא דההוא אבעי׳ היא רב חסלא* ולדידי׳ ליכא למימר כתי׳ הא׳ ועכצ׳׳ל כתי׳ הב׳ כמ״ש בעצימ קרבו ופסקו כנ״ל ושפיר קילבעי׳ לי׳* ולפ״ז אפסר לומר דאיסי ב״י ס״ל כריליק דלא פסקו הבכורת עד סהוקס המשכן ״ וצ׳׳ל כתי׳ הא׳ דעילת תיניד הוי וממילא נפשע האיבעי׳ לעילת הוי כבסיס ילא פריס ולז״א לאב״י פשיטא לי׳ דנפסט מקרא מללא אמר ויגסי סלתיסי אע״כ דעולת תמיד הוי וממילא נפשט דעולת הו^ כבסיס ולא פריס אבל לר״ח דייקא* לשיטתי' שפיר מנע׳׳ל משוס דלדיד׳ י״ל כתי׳ השני לקרנו ופסקו וספיר מספק׳ לי׳ ולו״ק;
לפרשה הנ״ל י ב מ ו ת דת״ו ת״ר גר ממל ולא טבל* ר״א אומר ה״ז גר* שכן מצינו באבותינו• שמלו ולא טבלי* טנל ולא מל• ר׳ יהושע אומר ה ״זג ר- סנן מצ-ני באמותינו • ומסיק פ ס בטבל ולא מל כ״ע ל״פ דמהני• ני פל גי נמל ) Wט;ל־ ר״א יליף מאבות
