חוט המשולש לפרשת בא
היא לכס ומויישז ואינן יורמין רק דלולי דברי רם״י
י״ל לפסיט לי' לירושה היא לנס מאכותיכס ואס
לא״כ מנ״ל למוריסן ואין יולטין ולפ״ז י״ל דמקוסס
לש״ש נתכני! ואמאי קאמר מ׳גלגלין חוב ע״י חייב״
ולכן קאמר והיינו ל כ ^ ב תביאמו ותטעמו וכו׳ וכבר
מונח מהך קרא למוריפן ואינו יורשיז בזה ג״כ
נאמר קולם מ״ת וא״כ ליכא למימר למקושש לס״ס
נתכוץ וק״ל :
שער
ברש׳׳י
אשר
לפרשת בא
בחומש בפסיק שלפת ימים שלום סל ימים )ר״ל הג׳ ימים הי׳ רצופים( וכן שבעת ימיס 3כ״מ וז״ל וי״לד מאי בעי רס״י בזה* לאשגנעינן ששלושת ימים הי׳ בלי הפס ק )וע׳ בס״ח( וגס תקשי' במאי שב' רש״י אח״ז״ ולמה הביא עליהן חוסך לפי שהי׳ ישראל באותו הלור רשעיסשלא היו רוצים לצאת ומתו בג' ימים אפילה כלי שלא ילאו המצריס* ועוד סחפשו ישראל וראו אס כליהם וכשיצאו והי׳ סואלין מהן זהי' אומרים אץ בידינו כלום א״ל אני ראיתיו ובמקום פלוני ה ס עכ״ל־ וי״לד דה״ל לרס׳׳י לציין מיד בציוו הקב״ה שאמר למסה נ טה את ידך וגו׳ ויהי׳ חושך ה״ל להקלות למה הביא עליהן חוסך וכו׳* ונ׳׳ל: ד ה נ ה כל המפרשי׳ דחקו לתת ט ע ס בדבר מדוע מכת חוסך שמשה רק ססה ימיס לכתיב שלשת ושלשת ואף סרש״י פי׳ ה ט ע ם סג׳ ימים הי' לח חוםך מלא ראו איש את אתיו וג' ימים.אחרים הי׳ חוסך כפול שלא קמו איש מתחתיו• מ״מ הא גופא קשי׳ למה לא הי׳ החושך סות וגס למה הי׳ ששה ימים דווקא והשאר כל המכות שמשו ז' ימים כלפי׳ רס״י על פסוק וימלא ז׳ ימים בס׳ וארא : ו נ ר א ה דהנה בלא״ה צריכין־להבין במ״ס רס״י ולמה הביא עליהן חושך וכו' למדוע עלה החמי' דווקא אילכת חים ך • וגס צריך ט עם דבכל המכות מצינו התראה* ובמכת חושך לא הי׳ התראה ופי' המפרשים לשאר מכות הי׳ הנליון בגופם אן בבהמתן של מצרים מסא׳׳כ מכת חושך הוי רק צער בעלמא מלא ראו אור איזה ימים ואין לו ערך כלל לשאר המכות זכ״כ הא״ע וי׳ ל סנן לרך עוברי יס אקיינוס יבא עליהס חיכך עג ויעמוד ה׳ ימים עכ״ל• וזהו הקיסי׳ ולמה הניא עליהן חושך ר״ל דה״ל להביא עליהן מכה הדומה לשאר ולכות בכליין גופסוילאדס• וע״ז משני שנכללת הי׳ ה טעם בחושך
Cbul Hanischulosch.
המשולש
לג
לטובת ישראל שלא יראו המצרים רשעי ישראל מתים וכו' יגל״יל עי״ז כמסך ממילא רעה למצרים שנאבד הינתחברי׳ אליהן מישראל וגס נלקו עי״ז במאודם בשאלת כליהן כנ״ל ומה״ט גמי כיון דמכה גופא של חושך לא נחסב להן כמכה גמורה כאינך אלא ר מב׳ טעמים הג״ל שלא ידעו מזה מסה לא הי׳ התראה בהן כמו אינך להתראה הי׳ כלי שיתרצה פר ע ה לסלחס • והך מכה אף שפרעה הי׳ מתרצה לסלחס הי,׳ צריך להיות החוסך מב׳ טעמי׳ הנ״ל : ו ה נ ה לפי הנל 1ה הנ״ל שמכת החשך העיקר הי׳ מב׳ טעמים הנ״ל והנה בוודאי נ׳ טעמים הנ׳׳ל לא הוי שייכי ביום השנת שהרי בוודאי לא נקברו ישראל בשבת)דהא בני יעקב סמרו השבת עד שלא ני חנ ה(• וא״כ ל״ש ה ט עם הראשון סלא יראו המצרים ישראל מתים וגקברים להא עכצ״ל הא דהוי צריכן שלושת ימי אפילה להיות רשעי הדור מתי׳ הא היו באפשרי שימותו כולם ביום אחל אע״כ משוס שהי׳ צריכין זמן לקוברס וא״כ בסבת לא הי׳ באפשרי לקוברם• וגס אידך טעם שיחפשו כליהם איתא במדרש שישראל שבדותיבותיהס לראות מטמנותס ולכך הי' החוסך כפול ומכופל סלא קמו איס מתחתיו של^א ימנעם המצרים בשמעס קול שבירות התיבות ע״ש וא״כ זה וודאי ל׳׳ס בסבת שישברו התיבות וידוע לאין שבעה בלא שבת ולכך הי׳ המכה של חסך רק ו׳ ימים: ו ה נ ה בשבת פ״ז מביא הגמ' ברייתא דט״ו בניסן שיצאו ישראל ממצרים הי׳ חל בה׳ בשבת רכיון דקיי״ל אדר הסמוך לניסן לעולם חסר א״כ אדר שלפניו הי' חל בל׳ בסבת • ובעדיות פ״ב איתא משפט מצרים י״ב חולש* ופי׳ היאב״ד מסוס דאיתא בס״ע למכי :הראשונה הי׳ ר״ח אייר* והמכה אחרונה הי׳ בניסן• ומצאתי חדוש סכ׳ הראב״ע בס' בא וז״ל אמר יפת כי ימיס רביס בין מכת ברר לארבה בעבור הג מח לבס מן השדה עכ״ל ונ״ל שזה הי׳ למלאות יב׳׳ח שהרי היו דק יו״ד מכוח וכל מכה לא שמשה רק חודש אחד ולפי הנחה זו מכת חושך הי׳ באדר וכבר הקדמנו סמכת חוסך לא הי' התראה א״כ התחיל המכה בר״ח אדר וכיון בר״ח אדר הי' בל' בשבת• א״כ מבואר הא דכ תיג נקרא פלשת ושלשת וצ׳יכ שסה ימים באפר שחוסך התחיל בר׳׳ח אדר שהי׳ בד׳ בשבת והי׳ מסמס סלסה ימים הראסוני׳ג׳ ימים רצופיס דהיינו ד' ה ו׳ וסבת סלא הי׳ חושך הפסיק ואח״נ סוב הי׳ חושך שלשה ימיס א׳ ב' ג׳ ״ וז׳ סב׳ רס׳׳י שלשת ימים שילוש כל ימים שהי׳ ט I