עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/74

חוט המשולש לפרשת בא

‫היא לכס ומויישז ואינן יורמין רק דלולי דברי רם״י‬ ‫י״ל לפסיט לי' לירושה היא לנס מאכותיכס ואס‬ ‫לא״כ מנ״ל למוריסן ואין יולטין ולפ״ז י״ל דמקוסס‬ ‫לש״ש נתכני! ואמאי קאמר מ׳גלגלין חוב ע״י חייב״‬ ‫ולכן קאמר והיינו ל כ ^ ב תביאמו ותטעמו וכו׳ וכבר‬ ‫מונח מהך קרא למוריפן ואינו יורשיז בזה ג״כ‬ ‫נאמר קולם מ״ת וא״כ ליכא למימר למקושש לס״ס‬ ‫נתכוץ וק״ל ‪:‬‬

‫שער‬

‫ברש׳׳י‬

‫אשר‬

‫לפרשת בא‬

‫בחומש בפסיק שלפת ימים שלום סל ימים‬ ‫)ר״ל הג׳ ימים הי׳ רצופים( וכן שבעת‬ ‫ימיס ‪3‬כ״מ וז״ל וי״לד מאי בעי רס״י בזה* לאשגנעינן‬ ‫ששלושת ימים הי׳ בלי הפס ק )וע׳ בס״ח( וגס תקשי'‬ ‫במאי שב' רש״י אח״ז״ ולמה הביא עליהן חוסך‬ ‫לפי שהי׳ ישראל באותו הלור רשעיסשלא היו רוצים‬ ‫לצאת ומתו בג' ימים אפילה כלי שלא ילאו המצריס*‬ ‫ועוד סחפשו ישראל וראו אס כליהם וכשיצאו והי׳‬ ‫סואלין מהן זהי' אומרים אץ בידינו כלום א״ל אני‬ ‫ראיתיו ובמקום פלוני ה ס עכ״ל־ וי״לד דה״ל לרס׳׳י‬ ‫לציין מיד בציוו הקב״ה שאמר למסה נ טה את ידך‬ ‫וגו׳ ויהי׳ חושך ה״ל להקלות למה הביא עליהן חוסך‬ ‫וכו׳* ונ׳׳ל‪:‬‬ ‫ד ה נ ה כל המפרשי׳ דחקו לתת ט ע ס בדבר מדוע‬ ‫מכת חוסך שמשה רק ססה ימיס לכתיב‬ ‫שלשת ושלשת ואף סרש״י פי׳ ה ט ע ם סג׳ ימים הי'‬ ‫לח חוםך מלא ראו איש את אתיו וג' ימים‪.‬אחרים‬ ‫הי׳ חוסך כפול שלא קמו איש מתחתיו• מ״מ הא‬ ‫גופא קשי׳ למה לא הי׳ החושך סות וגס למה הי׳‬ ‫ששה ימים דווקא והשאר כל המכות שמשו ז' ימים‬ ‫כלפי׳ רס״י על פסוק וימלא ז׳ ימים בס׳ וארא ‪:‬‬ ‫ו נ ר א ה דהנה בלא״ה צריכין־להבין במ״ס רס״י‬ ‫ולמה הביא עליהן חושך וכו' למדוע עלה‬ ‫החמי' דווקא אילכת חים ך • וגס צריך ט עם דבכל‬ ‫המכות מצינו התראה* ובמכת חושך לא הי׳ התראה‬ ‫ופי' המפרשים לשאר מכות הי׳ הנליון בגופם אן‬ ‫בבהמתן של מצרים מסא׳׳כ מכת חושך הוי רק‬ ‫צער בעלמא מלא ראו אור איזה ימים ואין לו ערך‬ ‫כלל לשאר המכות זכ״כ הא״ע וי׳ ל סנן לרך עוברי יס‬ ‫אקיינוס יבא עליהס חיכך עג ויעמוד ה׳ ימים‬ ‫עכ״ל• וזהו הקיסי׳ ולמה הניא עליהן חושך ר״ל‬ ‫דה״ל להביא עליהן מכה הדומה לשאר ולכות בכליין‬ ‫גופסוילאדס• וע״ז משני שנכללת הי׳ ה טעם בחושך‬

‫‪Cbul Hanischulosch.‬‬

‫המשולש‬

‫לג‬

‫לטובת ישראל שלא יראו המצרים רשעי ישראל מתים‬ ‫וכו' יגל״יל עי״ז כמסך ממילא רעה למצרים שנאבד‬ ‫הינתחברי׳ אליהן מישראל וגס נלקו עי״ז במאודם‬ ‫בשאלת כליהן כנ״ל ומה״ט גמי כיון דמכה גופא של‬ ‫חושך לא נחסב להן כמכה גמורה כאינך אלא ר ‬ ‫מב׳ טעמים הג״ל שלא ידעו מזה מסה לא הי׳ התראה‬ ‫בהן כמו אינך להתראה הי׳ כלי שיתרצה פר ע ה‬ ‫לסלחס • והך מכה אף שפרעה הי׳ מתרצה לסלחס‬ ‫הי‪,‬׳ צריך להיות החוסך מב׳ טעמי׳ הנ״ל ‪:‬‬ ‫ו ה נ ה לפי הנל‪ 1‬ה הנ״ל שמכת החשך העיקר הי׳‬ ‫מב׳ טעמים הנ״ל והנה בוודאי נ׳ טעמים‬ ‫הנ׳׳ל לא הוי שייכי ביום השנת שהרי בוודאי לא‬ ‫נקברו ישראל בשבת)דהא בני יעקב סמרו השבת‬ ‫עד שלא ני חנ ה(• וא״כ ל״ש ה ט עם הראשון סלא‬ ‫יראו המצרים ישראל מתים וגקברים להא עכצ״ל‬ ‫הא דהוי צריכן שלושת ימי אפילה להיות רשעי‬ ‫הדור מתי׳ הא היו באפשרי שימותו כולם ביום אחל‬ ‫אע״כ משוס שהי׳ צריכין זמן לקוברס וא״כ בסבת לא‬ ‫הי׳ באפשרי לקוברם• וגס אידך טעם שיחפשו‬ ‫כליהם איתא במדרש שישראל שבדותיבותיהס לראות‬ ‫מטמנותס ולכך הי' החוסך כפול ומכופל סלא קמו איס‬ ‫מתחתיו של^א ימנעם המצרים בשמעס קול שבירות‬ ‫התיבות ע״ש וא״כ זה וודאי ל׳׳ס בסבת שישברו‬ ‫התיבות וידוע לאין שבעה בלא שבת ולכך הי׳‬ ‫המכה של חסך רק ו׳ ימים‪:‬‬ ‫ו ה נ ה בשבת פ״ז מביא הגמ' ברייתא דט״ו בניסן‬ ‫שיצאו ישראל ממצרים הי׳ חל בה׳ בשבת‬ ‫רכיון דקיי״ל אדר הסמוך לניסן לעולם חסר א״כ‬ ‫אדר שלפניו הי' חל בל׳ בסבת • ובעדיות פ״ב איתא‬ ‫משפט מצרים י״ב חולש* ופי׳ היאב״ד מסוס דאיתא‬ ‫בס״ע למכי‪ :‬הראשונה הי׳ ר״ח אייר* והמכה‬ ‫אחרונה הי׳ בניסן• ומצאתי חדוש סכ׳ הראב״ע‬ ‫בס' בא וז״ל אמר יפת כי ימיס רביס בין מכת ברר‬ ‫לארבה בעבור הג מח לבס מן השדה עכ״ל ונ״ל‬ ‫שזה הי׳ למלאות יב׳׳ח שהרי היו דק יו״ד מכוח וכל‬ ‫מכה לא שמשה רק חודש אחד ולפי הנחה זו מכת‬ ‫חושך הי׳ באדר וכבר הקדמנו סמכת חוסך לא הי'‬ ‫התראה א״כ התחיל המכה בר״ח אדר וכיון בר״ח‬ ‫אדר הי' בל' בשבת• א״כ מבואר הא דכ תיג‬ ‫נקרא פלשת ושלשת וצ׳יכ שסה ימים באפר שחוסך‬ ‫התחיל בר׳׳ח אדר שהי׳ בד׳ בשבת והי׳ מסמס סלסה‬ ‫ימים הראסוני׳ג׳ ימים רצופיס דהיינו ד' ה ו׳ וסבת‬ ‫סלא הי׳ חושך הפסיק ואח״נ סוב הי׳ חושך שלשה‬ ‫ימיס א׳ ב' ג׳ ״ וז׳ סב׳ רס׳׳י שלשת ימים שילוש כל ימים‬ ‫שהי׳‬ ‫ט ‪I‬‬