עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/73

חוט המשולש לפרשת וארא

‫הראפונה במכת דס הי' המכה פולטת בג׳ מדריגות‬ ‫הראשונות ננ״ל ביאור הוא דומס גס הנילוס הי׳‬ ‫משקה הסדות וצמחים ועתה נלקהכפיר״שי בחומש‬ ‫דלכך סלט באגמים הרי סלט בצומח* ג ס הדגים‬ ‫מתיס וסלט בחי אינו מדבר י וכ״ז הי׳ לרמז למסה‬ ‫שאין לולסלוט בשליחותו רק בג׳ מדריגו׳ הנ״ל*‬ ‫וא״נ י״ל מהאי טעמא גופא אסמעינן קרא והדגה‬ ‫אסר ביאור מתה להודיע שלכך גזר הקב״ה כן‬ ‫לרמז למסה כל׳ל ולפי ט ע ס זה בוודאי אין מקום‬ ‫לקוסי׳ הגמ׳ קטני׳ מתו גדולים לאמתו דאפסר‬ ‫לומר דבאמת לק קטנים מתי׳ דדי במיתת קטני׳‬ ‫לרמז זה לסליטות המכה בחי מדבר ואדרבה י״ל‬ ‫דאלו הגדולים מתים ג״כ הוס״ד לומר כטעם הראסון‬ ‫דלא יבואו לידי מכסול כנ״ל ־ אכן אחרי העיון אין‬ ‫>נקוס לומר צטעם הסני דהרי אף סמתחילה אמר‬ ‫הקב״ה רק למסה לך אל פרעה * מ״מ לבסוף‬ ‫כעסה המכה ע״י אהרן וכפירס״י לפי סהגין היאור‬ ‫ע״י מסה וכו׳ וא״כ נסתר טעם הסני אע״ככטעס‬ ‫הראשון ‪1‬א״כ ספיר מקשה קטנים מתי׳ גדולים‬ ‫לא מתי׳ כנ״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ל פ ״ ן מבואר דמקרא קמא לא ה״מ להקשות דהס״ל‬ ‫דבאמת טעם מיתת הדגים כ ט ע ס השני‬ ‫הג״ל* ודי בזה במיתת הקטנים ולא הגדולים ולזה‬ ‫הוצרך להקשות מקרא בתראדכתיבשם שתי׳ ה מכה‬ ‫ע״י אהרן ולא ע״י מפה ונסתר ט עם השני וע״כ‬ ‫מוכח כטעם הראשון שלא יהי׳ נכשליס באיסור‬ ‫א‪ 1‬כך מקשה ספיר גדולי׳ לא מתו בתמי׳ שג״כ י״ב‬ ‫חסס להיות ננשלי׳ באיסור ודו״ק ‪:‬‬

‫■ הקטן‬

‫שער‬

‫לפרשת וארא‬ ‫ב ג ט ׳ דב׳׳ב דף קי״ט במתני' ושהי׳ בכור נוטל‬ ‫ב׳ חלקים ומקשה הגמ׳ ואמאי הוי ראוי‬ ‫ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק • אלא אמר רבה‬ ‫א״י מוחזקת היא מאבותינו מתיבי' יודע הי׳ משה‬ ‫סבנות צלפחד יורשות אבל לא הי׳ יודע אס נוטלת‬ ‫חלק בכורה ובו' וראוי הית׳ פ׳ מקושש לכתוב ע״י‬ ‫מסה* אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו ללמדך‬ ‫סמגלגלי׳ חובה ע״י חייג״ ואס״ד א״י מוחזקת מאי‬ ‫קמספק׳ לי׳ למשה• ומשני הוא גופא קמספקא לי׳‬ ‫דכתיב ונתת׳ אותה לכס מורשה י ח ס ה היא לכס‬ ‫מאבותיכס* אומורישן ואינן יורסין ופסיטלי׳ תרווייהו‬ ‫♦רוסה היא לכס ומזריסן ואינן יורסין* והיינו דכתיב‬ ‫תניאמו ותטעמו תביאוס לא נאמר אלא תגיאמו‬

‫המשולש‬

‫לאחרים • עיש פירש״׳ והגה י״לד כיון דעיקר קושי׳‬ ‫המקשן מהא דיודע הי׳ משה שבנות צלפחד יורסת‬ ‫אלא סא״י אס ניטלת חלק בכולה וצי אי׳ מוחזקת‬ ‫מאי קמספיך לי׳ וא״כ ל״ל להכיא סיומא דהברייתא*‬ ‫דראוי הי׳ פ׳ מקוסם כו׳ אלא שמגלגלין חוב ע״י‬ ‫חייב* דהוא אך למותר * וגס י׳׳לד דקאדי לי׳ מאי‬ ‫קארי לי׳ וכי לא ידע די״ל דבהא גופא מספק׳ לי׳‬ ‫אי א״י מוחזקת וכו׳* וגס י״לד בלשון ה מתיז דפפטי׳‬ ‫לי׳ תרווייהו וכו' דמאי דחקי לזה הלא סגי בזה‬ ‫דפסיט לי׳ דירושה היא לכס מאבותיכסומתורזבזה‬ ‫קושי׳ המקשה* וגס במאי סמסייס והיינו דכתיב‬ ‫תביאמו ותטעימו הוא שפת יתי* ולא תלי׳ בתי׳‬ ‫הקוסי' הנ״ל ומאי בעי הכא ‪:‬‬ ‫לבאר עפמ״סב התוס׳ סס דבמדרש איח׳‬ ‫דמקוסס לס ס נתכוין לפי סהי' ישראל‬ ‫אומרים כיון שנגזר עליהן שלא יכנסו לארץ אר‪.‬ר‬ ‫מעסה מרגלים שוב אין חייבין לקייס התורה עמד‬ ‫וחילל סבת נדי סיהרג ויראו אחריס וישמעו* והנה‬ ‫לדעת המדרש הנ״ל ק׳ על הברייתא דאמר ללמדך‬ ‫סמגלגלין חובה ע״י חייב דהא באמת מקושש לס״ס‬ ‫נתכוין • אכן אי אמרינן נקרא דונתתי לכס מורסה‬ ‫דאתי לאסמעינן מוריסן ואינן יורשיןא״כ כ ב ר קו ד ס‬ ‫מ״ת ידעו פלא יכואו לארץ כמה שסמעו ונתתי לכס‬ ‫מורשה ואעפ״כ קבלו התורה א״כ בוודאי ליכא‬ ‫למימר כדעת המדרש הנ״ל דמקוסש לס״ס נתכוין‬ ‫ובזה יש לבאר המסך הכתוב מ״ס בנות צלפחד אבינו‬ ‫מת נמדצר כי בחטאו מת כן׳ למה יגרע סס אבינו‬ ‫נו' ומאי בעי בזה כי בחטאו מת אכן ידוע לחטא‬ ‫היינו סוגג• וגס ידוע למקושש היינו צלפחד* וז״ס‬ ‫ני בחטאו מת דהיינו שוגגדלס״ש נתכוין וא״כ ליכא‬ ‫למימי ונתתי לכ׳מורס׳סמוריסןואין יורשין דא״כ ליכא‬ ‫למימי לס״ס נתכ ין כנ״ל • אע״כ דאתי לארוי י ח סה‬ ‫היא לכס מאנותיכס דא״י מוחזקת וא״כ למה יגרע‬ ‫‪,‬שם אבינו וגו׳ וראוי לנו ליטול חלק בכורה ‪:‬‬ ‫ו ל פ ץ מבואר המקשן הויידעדי״ל ספיק׳מספק׳‬ ‫לי׳ ןפשיט לי׳ ירושה הוא לכס מאבותיכם*‬ ‫ולכן הניא סיומא לברייתא דמגלגלין זכות וכו־‬ ‫וחונע״י חייב וע״כדלס״להך ברייתא דמקוסס לס׳׳ס‬ ‫נתכוין דאל״כ אמאי קרי׳ לי׳ חייב* והיינו דס״ל‬ ‫דליכאלמימר לס״ש נתכוין דכברידעו מקודם קבלת‬ ‫התורה דלא יכנסו לארץ מקרא דונתתי אותה לכס‬ ‫מורסה דמורישן ואינו יורשין וס״ל ע״כ בפשיטות‬ ‫הך ברייתא דא״י אינה מוחזק׳ ומשני דלעולס ספוקי‬ ‫מספק׳לי׳ ופשיט לי'תרווייהובמוספי רס״י דירוסה_‬ ‫היא‬

‫ונראה‬