חוט המשולש לפרשת וארא
סאינן מצוין על ק״הם מ״מ אינם מצוין על וחי כהן
גו׳ ורשאים לקדש המס משא״ב ישראל ע׳׳ס ״)אמינא
לתרץ קושי׳ זו:
הר׳׳ן מקשה אהא דפריך מה ראווכו'
הא בהדי׳ כתיב בע״ז בכל נכסך אפי׳
נוטל את כסנזר* ע״ש ולכאויה י״ל דכדי לתרז
קושי׳ זו* פיר״סי שלא דרשו וחי בהן וכו׳• וכוונתו
כיון דכתיבוחי בהן וכתיב בכל נפשך דסתרי הדדי
אע״כ דבכל נפשך קאי אסרהסי׳ וחי בהן אבצינעה •
וכיון דבחמ״ 1ע הי׳ בצינעהקשי׳ שפיר מה ראו וכו׳
אכן לשיטת התיס׳ שס דבחמ״וע בפרהסי׳ הי׳ הא
נית׳ ״ אכן המהרש״א שס חולק על התוס וס״ל
ביון דלא הוי שס בפני עשרה מישראל לא מקרי
פרההי׳* ע״ש • ועדיין קשי׳ עלהמקשן מנ״ל להקשות
מה ראו וכו׳דאף דס״ל דהת׳הוי בצינעה עדיין ק׳מנ״ל
לחלק בע״ז נין צינעה לפרהסי׳ דלמא קרא דוחי
בהן מיירי בשאר עבידו׳* מםא״כ בע׳׳ו דכתיב בכל
נפסךליכא חילוק בין צנעה לפרהסי׳״ וע״כ צ״ל
דס״ל להמקסן דליכא למימר קרא דוחי בה׳ לשאר
עבירות* דלזהל״צקרא דכיון דחזינןדכתיב בכל
נפשך בע״ז דיהרג ואל יעבור דחמיר טפי ואס״ד
ד 3ס בפאר עבירות יהרג וא״י למה כתיב בכל נפשך
בע״ז דחמיר ה״ל לכתוב בפאר עבירות ואתי ע״ז
מק״ו אע״כ דאתי וחי בהן לע״ז ולחלק בין צינעה
לפרהסי׳* אכן עדיין קשי׳ למאי 7כ׳ המפרשים על
הא דק׳ דל״ל בכל נפשך בע״ז הא איכא ק״ו
מצפרדעים ותרצו דאי מק״ו ליכא למיל ף אלא דסרי
למסור עצמו על ק״ה ולא מוכח דמחויב למסור ולכך
אצטריך בכל נפמךולפ״ז עדייןנימא דאצטריך וחי בהן
לשאר עבירות דאינו רשאי למסור עצמו* דמדאיצטרך
בכל נפשך בע״זמוכח רקדבשאר עבירות אינו מחויב
למסור עצוח אבל עדין נימא דרשאי למסור עצמו
אף בשאר עבירות דילפינן ק״ו מצפרדעי׳ולכך צריך וחי
בהן דאינו דשאי למסור עצמו בשאר עבירות ואכתי
אינו מונח לחלק בע״ז ביןצינעה לבפרהסי׳וא״כ קושי׳
הר״ן במ״ע מאי מקשה מ ס י א ה ונו׳דלמא משו׳דכתיב
בע״ז בכל נפשך ואפי׳בצינעה מחויב למסור עצמו ;
ת ר א ה דבאמתי״לדהכי^ כוונת ה מ תיז דקאמר
נסאו ר״ו מצפדדעי׳ ול״ק קושי׳ המהדש״א
דק״ו פריכא דהצפרדעי׳ אינו מצוין על וחי בהן*
דעיקר כוונת המתרז מכח דנשאו ק׳׳ו מצפרדעי׳
הוכיחו דע״כ וחי בהן אשאר עבירות דלא נימא דרשאי
למסור עצמו דלק נילף ק״ו מצפרדעי׳ ונלאו קרא
דוחי בהן בוודאי איכא למילף ק״ן מצפרדעי׳ ולא
המשולש
הויק״ופריכא ולכך כתיב וחי בהןוהוי ק״ופריכא־ וממילא י״לדקרא דבכל נפשך דכתיב נע״ז דמחויב למסור עצמו היינו בין בצינעה ובין בפרהסי׳ ולכך מסרו עצינו חמ׳׳וע על ק״ה כקוסי׳ הר״ןהנ״ל : ו ל פ ״ ד הנ״ל מבואר דהאדשלחו לו חנמי׳ לתולס אלמלא תודס אתה גוזרט עליך ני 7וז ופרשי׳ אלמלא תודס אתה שהוא בעל אגרופין ויראו מפניו ולכאורה אי נימא דרסאי לגנסור עצמו על ק״ה בשאר עבירות* בוודאי החכמים מסרו עצתו על ק״ה* רק כיון דבאמת מדברי תולס עצמו מונח מהקשי׳ מה ראו חמ״וע וכו׳ והשיב לק״ו מצפרדעי׳* ע״כ דס״ל דוחי בהן קאי לשאר עבירות דאינו רשאי לנלסור עצמו על ק״ה * וזה שדייק אלמלא תודס אתה לשיטתך דנוודאי אלמלא תודס א ת ה• אף סאתה בעלאגרופין מסרנו עצמינו על ק״ה* רק ל ^ דרסתך שדרשת דמה ראו חמ״וע כו׳ דנסאו ח״ו מצפרדעים מזה מוכח דבשאר עבירות אשור למרור עצמו על ק״ה ולכך לא גזרנו עליך נידוי מפני שאתה בעל אגרופין* וממילא מבואר דבק טוב להנךסני דרשות שדרש חודו׳ דבא הגמ׳ לבאר להבין דברי חכמים נמ״ס אלמלא תולס אתה ולכך הביא אח״נ במ״ס ועוד דרס תולס מה לאו חמ״ועוכו׳ ודו״ק;
שעד
,
הטיס
לפרשת וארא
נ ד ר י ם נ״א ע״ב חני רסב״א אומר דג שאני טועס אסור בגדולים ומותר בקטנים* דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר בגדולים א״ל ר״פלאביי והדגה אשר ביאור מתה קטנים מחו גדולים לא מתובתמי׳וי״לד אמאילאפדךמקראדמוקדם דכתיב בציוו טל הקב״ה למטה זהדגה אשר ביאור תמות : ו נ ר א ה ליישב דלנאור׳צ״ב דמאי מקשה ר״פ דלמא באמת מתים קטנים ולא גדולים * והר׳׳ן הרגיש נזה וכתב כיון דנבאס היאור מסתמא כולם מתו וזה דוחק* חדא דגדולים חזקים בטבע ויש להן נ ח יותר מהקטנים וגם אולי הי׳ הציוו של הס ס מטעם הכמוס פלא ימותו הגדולים * עכ״נ דבלא״ה צ״ב דהלא די׳ הי׳נ מכ ת דם ביאור שלא הי׳ להמצריס מיס לסתות* ולאיזה צורך מתו הדגים ומצאתי בס' כלי יקר פ׳ זו שכ׳ ה ט ע ם בשביל שרצו לבטל ברכת יעקב וידגו לרוב והוא נמו שדגים פריס ודנים כפירס״י ו ה ס רצו לבטל ישראל מפ״ור ומנ״מ הראה הקב״ה במיתת הדגים לענסס* אמנס ישנו ב' פרוסיס במדרשיס חד נמו שהדגים פרו ורט הרנ ה־ וחד
