עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/69

חוט המשולש לפרשת שמות

‫ה י ו צ א מזה דבאמת למ״ד נכרי פסול למול מקרא‬ ‫דהמול ימול א״כ בוודאי מסת‪3‬רא טפי‬ ‫לומר דקרא דאותו ולא אויזה קאי לארוי דאפה‬ ‫פסולה למול ולעולם דמחוינתלבקט למוהלו •ולפ״ז‬ ‫ק׳ איך אמר בגמ׳ אבל אסה דמסמע דלר׳ יוחנן‬ ‫אסה כסירה למול• דבאמת לפ״ד הנ״ל גס לר״י‬ ‫אסה פסולה למול מקרא דאותו ולא אותה^ רק‬ ‫דעדיי! י״ל דהכי קאמר אבל אסה דלר׳ יוחנן‬ ‫דעסולה מואתה את בריתי קאי גס אאסה וע״כ‬ ‫אותו ולא אותה דפטורה מלבקס למוהלו מםא״כ לר׳‬ ‫יוחנן לקאי אותו ולא אותה דפסולה למול ולעולס‬ ‫דמחויבת לבקס למוהלו •‬ ‫ו ה נ ה לכאורה הא לכתיב לתתח ציפורה צר‬ ‫ותכרות ק׳ »נ״מ בזה ומאי אשמעיגןוהנה‬ ‫בוודאי ללעת המקשן א״ש דאשמעינן לינא לאסה‬ ‫כשירה למול* ולתי׳ואבע״א אםמעינן ‪7‬אי‪1‬״ג דאשה‬ ‫פסולה למול היכי דלא איהי גמרה כשירה ״ אבל‬ ‫לתי׳ הראשון קרי׳בי׳ותכרת ע״י שליח מאי אשמעינן•‬ ‫וצי׳ל לזריזו' לציפורה אשמעינן סה־ת׳ זריזה לבקש‬ ‫למוהלו• והנה כ״ז אי תיגה מחויבת לבקש למוהלו‬ ‫פפירי׳׳ל לאשמעינן זריז׳ לצפורה אבל אי מחויבת‬ ‫בכך בוודאי ק׳ מקמ״ל ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ל פ ״ ן מבואר הכל • דהמקשן דפריך עלהאלאמר‬ ‫אבל אשה דמפמע כפי פסוטו דלר׳ יוחנן‬ ‫אשה כשירה למול • וע״זקאתרומי איכא צמ״דאשה‬ ‫כשירה למול לאפי׳ לר׳ יוחנן פסולה למול מקרא‬ ‫לאותו ולא אותה ועכצ״ל דא״ב ל נין לבקש למוהלו ״‬ ‫וא״כ לר׳ יוחנן מחויבת לבקש למוהלו ומקשה והכתיב‬ ‫ותקת ציפורה צר וע״כ קרי' ותוקח קרי בי׳ ותנרת‬ ‫ע״י שליח• להא א שה פסולה למיל וק׳ מקמ״לקרא‬ ‫וע״כ זריזת לציפורה אכן לל״י דלדידי׳ מחויבת‬ ‫לבקש למוהלו א״כ ק׳ מקע״ל* ולכך תי׳ ללא צ״ל‬ ‫דיוקא קרי בי׳ ותוקח אי קרי בי ותכרת דואבע״א‬ ‫י״ל לאתא איהו ואתחלה כו' ואפשר לומר ל הני ס״ל‬ ‫לר׳ יוחנן וטי‪3‬א קמ״ל לאף דאסה פסולה למול‬ ‫מ״גג אס אחר גומלה המילה כשירה ודו״ק ז‬

‫שער‬

‫הקטן‬

‫לפרשת שמוח‬ ‫ב ב ל ר ויאמר פרעה למילדות העבריות וכז׳‬ ‫סימ׳ גלול מסר להן זכר פניו למטה כדרך‬ ‫בריאותו מן העפר* ונקיבה פניה למעלה* הלא‬ ‫את אמר מצלע כבראת • ופי׳ המפרשי׳ דלא כמ׳ד‬ ‫דו פרצופי׳ נבראו• דא״נ ג ס נקיבה נבראת‬

‫המשולש‬

‫העפר בפעם אחת עס האדם • ולכאורה י״לל דמאי‬ ‫בעי פרעה בזה להראות להס סימן זה הא במלאי‬ ‫ה ס מייללות ידעו זאת כ נ י • ואס רצה לומרלהס‬ ‫ה טע ס בזה סכל א׳ כדרך בריאתו מביט וודאי ק׳‬ ‫כל זה למה ומנ״מ בזה ‪:‬‬ ‫ו נ ל א ה לבאר להנה ידוע מ״סכ כל המפרשים‬ ‫דלמה קרא פרעה למילדות העבריות‬ ‫ולא להמילדות המצרית לפי סב״כ מצווה על העוברין‬ ‫ומתיירא פרעה שלא יע‪:‬ו כזאת לעבור על דבר‬ ‫שנצטוו ולכך קרא למילדות העבריות* והנה אית'‬ ‫בגמ׳ לסנהדרין מכ״ל ‪:'7‬׳נ מציוה על העוברין‬ ‫לכתיב סופך לס חלס באלס דמו ישפך• ותנה‬ ‫במדרש אית׳ כמה לרשות על הא לסופך דס האדם‬ ‫וכו׳ וחל דרשא סופך לס האלם באדם ע״י משלח‬ ‫דמו ישפך השליח • ולכאורה ק׳ דל״ל לימוד ע׳׳ז‬ ‫דממילא ילעינן מסברא לברי הרב ודברי התלמיד‬ ‫וכו׳ אכן לכאורה מוכח דלית לזה הסברא דאל״כ‬ ‫אמאינתקללההנחש הי׳ לה לטעון דברי הרב ולבדי‬ ‫התלמיד וכלאמר בגמ׳ באמת הרבה טענות הי׳ לה‬ ‫לנחש לטעון וכו׳ ‪:‬‬ ‫א כ ן א״א דו פרצופין נבראו וא״כ חוה נבראת‬ ‫י בפע ס אתת ע ס האלם וא״כ גס היא שמעה‬ ‫הציוי מפיהקב״ה פמעץ הדעת לא תאכלו ממגו•‬ ‫וא״כ ספיר שייך לומר דברי הרב ודברי התלמיד‬ ‫וכו׳ אכן אי אמריגן מצלע נבראת זה הי לה מעסה‬ ‫אחר הציוו סל הקב״ה דמעץ הדעת לא תאכלו•‬ ‫וכהמתנות כהונה לבאמת הא לאמרה חוה והוסיף‬ ‫נגיעה לאיסור אלא לאלס הראשון עסה לה סייג‬ ‫וגדר ואמר לה שגס הנגיעה אסיר מפי הקב״ה י‬ ‫וא״כ כשראתה חוה שנגעה ולא מתה סברת שסקר‬ ‫ענ ה בה אדם והקכ״ה לאצוהכלל פלא תאכל מעץ‬ ‫הדעת ללכד אכלת שהיא הית" שוגגת • ובשוגג‬ ‫מודאי השליח חייב • ולכך נענשה הנ חפ ולעולם‬ ‫י״ל לאמריכן האי סברא לברי הרב ודברי התלמיד‬ ‫נו׳ מסא״כ א״א לו פרצופין נבראו כנ״ל ׳ ולפ״ז‬ ‫דלמ״ד מצלע נבראת שפיר י״ל דאמרינן האי סברא‬ ‫לדברי הרב כו׳ ולא אצטרך קרא שופך דס האדם‬ ‫דהשליח חייב וע״כ קאי לאחי דב״נ מצווה על‬ ‫הענבר״ן ‪:‬‬ ‫»‬ ‫ו ל פ ץ מבואר היטב לזה הי׳ כוונת פר ע ה‬ ‫להראות טעמו ונימוקו שקרא למילדות‬ ‫העברית ולא להילדות המצרי׳* ולכך א מ ר ל ה ס ט ע ס‬ ‫הסמנן שזכר למטה פניו ונקיבה פניה למעלה כל‬ ‫א׳ כדרך בריאותו מביט וכמ״למצלע נבראת* ולכך‬

‫לא‬