חוט המשולש לפרשת שמות
תשמור וא״ב ע״כ המול מרול למילה ופריעה זכיוז
דמפה אגמי׳ בפריעה אין המצוה ניןראת ל!לאע״מ
פג!מרה וזהו העיקר זא״כ המילה כסירה כיון
שעיקר נעסה ע״י מסה ענדפח״ח:
ו ד 1נ ה האי מימרא דילפינן דאין המצוה נקראת
אלא ע״מ סגור רה דילפינן מקרא רויקח משה
את עצמות יוסף ולבסוף כתי׳ ואסר העלו בני ישראל*
הנ ה לפמ״סכ המפרסי׳ דנאמת לא לקח משה את
עצמות יוסף בעצמו רק שיסראל עסקו בביזה והוא
זרזס בדברים ופ»׳ ויקח מסה בדבריס וכמ״סכ רס״י
ע״פ ויקח קרח בדברי׳ וזש״ח ז״ל חכס לב יקח
מצות זה מסה סעלה הדבר בלבו * לזרזס על כך •
וקיי״ל גדול המעסה יותר מן העושה ולכך נקראת
על סמו* ולפ״ז באמת לא מוכח דאין המצוה נקראת
אלא ע״מ סגומרה מסוס דכתיב ואסר העלו ב״י
ממצרי׳ מסוס דבאמת גס מתחילה לא לקחם מסה
רק בדברי׳ ננ״ל • ומעתה אי לא אמרינן דאין המצוה
נקראת אלא ע״מ סגומרה ליכא למומר כפי׳ הפרדס
דוד הנ״ל דהא דאמרינן דאתי איהי ואתחילה ואתי׳
מסה ואגמרי׳ דכוונתה הי׳ דרך ממ״נפ* דאי אסה
פסולה מואתה את בריתי תשמור א״כ המול ימול
למילה ופריעה וכיון דמסה פרעו המצוה נקראת
ע״מ שממר׳ וכאלו הוא עפה כל המצוה דהאבאמת
לק אמרינן האי ס׳ דאין המצוה נקראת אלא ע״מ
סגומרה דממסה לא מוכח מידי כנ״ל• וא"כ י״ל
דהיינו טעמאדריב״ק דלית לי׳ האי תרוצא דאת׳ איהי
ואתחלה דליכ׳ למימר הכי דלענין מאי אתחלה*
כיון דאסה פסולה למול וליכא למימר כדבריהפרדס
רוד הנ״ל דל״ס האי ס׳ דאין המצוה נקראת אלא
ע״מ שגומרה*והנה לכאורה י״ל הוכחה לפי׳המפרסי׳
הנ״ל דמשהלא לקח נעצמו עצמות יוסף רק שלקחן
בדנריס :
ע פ ״ מ דגרסי׳ בזבחים דף ק׳ ויחר אף ד׳ כל
חרון סגתורה עושה רופס ח ק מזה דברי
י״יבן ר״ס נ״י אומר אף זו עסה רוסס דכתיב
הלא אהרן אחיך הלוי אמר הקב״ה ^אמרחי אתה
בהן ואהרן לוי ומעתה אהרן כהן ע״ש* ולכאירה
במאי פליגי אכן מבואר עפ״מ דאית׳ במ״ר ר״יבן
אומר מיו׳ שעלה מפה לגדולה לא ניטל מווכו כהונה
וכל מ' סנה במדבר נסתמש מסה בכהונה ע״ס
וא״כ ריב״ןלסיטתי׳אזיל לס״לדמש״ר לא ניטל ממנו
הכ הונ ה ולהכי שפיר אמר דלא עשה רוסס * דליכא
למימר כרסב״יכנ״ל* היוצא מזה לשיטת ר״יבן דלא
ניטל כ הונה כלל ממפה ק׳ איך טימא את עצמו
המשולש
בעצמות יוכף אע״כמוכח כפי׳ המפרשי׳דלאלקחס נעצווס אלא זרזס בדבריס כנ״ל * ולפ״ז ממילא מבואר דר״יבן לפיטתי׳ אזיל דלדידי׳ דמוכח כפי׳ המפרסי׳ הי״ל וא״כ לא מוכח דאין המצוה נקראת אלא ע״מ סגומרה כו׳* ולכך לית׳ לי׳ תי׳ הגמ׳דאתי איהי ואתחלה בו׳ ומזה הוכיח דאפה כשירה למול וספיר י״ל נפי׳ בעל מ״א הכ״ל ולא אייתר קרא דויהי בדרך במלון וגו׳ ולכך סליג ארבי ורבי לשיטתי׳ 7ס״ל אסה פסולה למול מקרא דואתה את בריתי וגו׳* ולהכי לס״ל כפי׳ בעל מ״א הנ״ל ומבואר היטב דרבי וד״ינן לטעמייהו אזליוק״ל:
לפרשה הג״ל ב ל ט דע״ז דכ״ו אתמר מנין למילה בנכרי שהיא פסולה סנאמר ואתה את בריתי תשמור י׳ יוחנן אמר המל ימול מאיבינייהו א״ב אשה• כו' ומי אינא למ״ד אפה לא והכתיב ותקח ציפורה צר כו׳ קרי בי׳ ותוקח והכתיב ותכרות קרי בי׳ והכרת דאמרה לאינס אחרינא ועבדי ואבע״א אתי איהי ואתחלה וכו׳ וי״לד בלפיז המקסה ומי איכא למ״ד אפה לא והכתיב ותיקח ציפורה וכו׳ דאריכות זו למה דה״ל להקסות לרב מקרא דותקח צפורה צר וכו׳ גס מ״ס קרי בי׳ ותוקח קרי׳ בי׳ וחכרת אינו כלשון המתרזאחר וכאלו מותיב ומסרק כחדא ו ל ב גס י״לד דהא ע״כ לא הי׳ בידס בקבלה הקרי׳ הזה • דאל״כ ל״ס לומר ואבע״א כיון דמוכח מכח הקבלה כתי׳ הא׳* וא״כ קסי׳ לתי׳ הראשון מי הכריחו לשגות הקרי׳ כאן כיון לאפשר למימר כתי׳ האבע״א : ל ת ק כל זה בדרך חידוד לתלמידים עפמ״סכהתלס׳סס ד״ה א״ב אסה דלרב דס״ל אפה פסולה למול הא דמצריך בפ״ק לקלוסין אותו ולא אותה היינו לבקש למוהלו אינה מחויבת ע׳׳ס ולכאורה לפ״ז כיון דכ׳ התוס׳ בקדושין דהק דממעטינן אותו ולא אותה היינו למ״ד מסכ״ב נו הג אף בלילה והוי מ״ע סל׳׳׳הזג וה״א דנשיס חייבות ולכך אצסריךקרא לפוטרה ע״ס* ולכאורה נ״ז ק׳ מנ״ל לומר גז״הכ לפטור אסה ממ״ע סלהז״ג דלמא באמת אתי אותו ולא אותה דפסולה למול ולעולס דמחויבח להדר למוהלו מסוס דהוי מ״ע סלהז״ג רק די״ל דגמר׳לקדושין קאיאי ממעטינן אשה מואתה את בריתי תשמור וכבר ידעינן דאשה פסולה למול* ולכךעכצ״לדאותו ולא אותה דאינה מחויבת לבקש למוהלו :
ראמיגא
H
היוצא