חוט המשולש לפרשת שמות
שהנה גרסי' שם בגמ׳ ע״ב ר״ח בן פפא אמר
אותו היום ססמו משהבחינה כ״א בניסן
הי׳ • אמרו מ״הס לפני הקב״ה מי מעתיד לומר סירה
ביו׳ זה על היס ילקה כיוס זה ר׳ אחא אמר אותו
היו׳ויו כסיון הי׳אמרומ״השלפניהקב״ה רבש״עמי
שעתיד לקבל את התורה ביום זה וילקה ביו׳ זה*
ופייר בסלמא למ״ד בז׳ בסיון משכחת לה ג' ירח•
דאונר מר בז׳ באדר נולד מסה מז׳ באדר עד ויו
בסיון תלתא ירח» אלא למ״ד בכ״א בניסן המ״לאותו
סנה מעוברת הית׳ רובו סל ראשון ורובו סל אחרון
ואמצעי שלם* ולכאורה צריטן להבי׳ לפי תי׳ זה למת
באמת לא הצפטהו כ״א ב׳ ירחי׳ וחצי כיון דבאמת
לא מנו מצראי' כ״א מדהדרא הרי יכלה להצפיגו
ג׳ ירחים סלמיס • בין אי אמרינן דמיעברא ג׳ ירחי׳
מעיקרא ובין א״א כפי׳ רש״י דילדה לססה חדשי׳
ויו׳ א׳ אמאי לא הצפינהו ג״ח שלמים :
באמת למ״ד בכ׳׳א בניסן הי׳ דצריך לשנוי
בלא״ה דהא דכתב ותצפנהו סלשה ירחים
דלאו ג׳ ירחים סלמים הוי וא״כ ה״ה די״ל דהא
דאמרינן דמיעבר׳ מעיקרא ג׳ ירחים היינו כמי
לאו דווקא רק רובו סל ראשון ורובו סל אחרון
ואמצעי סלס* וא״כ אפסר דבז׳ בסיון נתעברת
וילדה ז׳ אדר ראסון דמלאו ט' חדסים זהא דאהדרה
עמר‘ ליוכבד הי׳כ״א אב ומנו מצראי מסעה דאהדרא
ולא יכלה להצפינה כ״א מז׳ אדר עד כ״א
בניסן * אכן לדברי אגדה הנ״ל דס״ל דילדתו לששה
חדשי׳ ויו׳א׳ א״כ בוודאי קשי׳ קושייתינו הנ״ל למ״ד
בכ״א בניסן הוי למה לא הצפינו ג׳ ירחים עד ד׳
אדר ע״כ דאגדה הנ״ל ע״כ ס״ל כמ״ד ויו גסיון הוי
וא״ס דלס״ל שנה מעוברת הוי ומז' באדר עד ז'
בסיון תלתא ירחי הוי אכן עדיי׳ ליכא הוכחה
דבודאי אף למ״ד בכ״א בניס׳ הוי י״ל דילדה לשבעה
והיינו דילדה לששה הדשי׳וחצי ולכך לא יכלה להצפינו
רק ב׳ חדשי׳ וחצי רק דלדברי אגדה הנ״ל
לס״ל דילדה לסשה חלסי׳ ויו׳ א׳ צ״ל ע״כ כמ״ד דו
גסיון הוי וספיר הצפינו באמת ג״ח :
ו ה נ ה יעוין בגמ׳ דב״ב דקכ*ג פיר״שי ד״ה וילך
איש מבית לוי שהחזירה אחר ספירש ממנה
מפני נבואת מרים סכתנבאה שעתיד בן לצאת ממכה
סיוסיע את ישראל ע״ש וכן הוא במדרש־ והוא
נגד גמ׳ דסוטה דמסיק ה ט ע ס שהחזירה מפני
סאמרה בתו גזירתך קסה משל פרעה וכו׳ שפרעה
לא גזר אלא על הזכרים ואתה גוזר אף על הנקיבות
ע״ש * רק דתמתרס״א בח״א הקשה על טעם
אכן
Cliut Haaischuloicb.
כט
המשולש
המדרס דלכך החזירה מפני נבואתו סל מריס • דלמאי דקאמר בגמ׳ דסוטה הנ״ל דהוי מעברא תלתא ירחי מעיקרא מקמי דאהדרא וא״כ כבר הי׳ הכרת העובר כשהדר׳ וידע סהיא מעוברת כבר ולא הי׳ מן הצורך להחזירה* אכן לדברינו הנ״ל מבואר דלמ״ד בכ״א בניסן הוסלך ליאור ע״כ צ״ל דלאו דווקא דמענרא ג׳ ירחים שלמיס כ״א רובו שלראשון ואחרון ואמצעי סלס* וא״כ א״ס דעדייו לא הי׳ הכרת העובר כדאהדרא* וא״ס המדרס: ה י ו צ א מזי :אי אמרינן נמ״ד ויו בסיון הוי ואמרינן כדעת הגמ׳ דסוטה דהוי מעברא מעיקרא ליכא למימר כדעת המדרס דהתזירה משוס נבואת מרים דקשי קוסי׳ המהרש״א דהא כבר ידע שהיא מעוברת דע״כ נתעברה מקודם ג״ח והוי הכר ת העובר ־ ולכך הוצרך הגמ׳ בסוטה לפרס ה טעם שהחזירה מפני שאמרה בתו גזירתך ק׳ מסל פרעה וכו׳ אכן אי אמריכן דויו בסיון הושלך ליאור ואמרינןכטעם המדרש דהחזירה משוס נבואת ונרים ע״כ צ״ל דלא נתעבר׳ מעיקרא דילדה לששה חדשי׳ ויו׳ א׳ כדעת האגדה : ר ל פ ״ ן מבואר שיטת רש״י דהרי רס״י מדייק דילד׳ לששה חדשי׳ ויו׳ א' וכבר הקדמנו דאי נימא כמ״ד נכ״א בניסן הוסלד ליאור ע״כ ליכא למימר דילדה לששה חדשים ויו׳ א׳ דא״ב למה לא הצפינו עד ז׳ באייר לכל הפחות ג״ח סלמיס* אע״כ דרש״י ס״ל כמ״ד בז׳ בסיון הושלך ליאור ולפ״ז רס״י לשיטתו דס״ל כדעת המדרש דהא להחזירה משום נבואת מרים וק׳ קושי׳ מהרש״א דאי טמא דכתעבר׳ מעיקרא ג״ח שלמים א״כ כבר הי׳ הכרת העובר אע״כ למ״ד בז׳ בסיון הושלך ליאור צ״ל דילדהלסשה חדשי׳ ויו׳ א׳ ולא נתעבר׳ מעיקרא ודו״ק :
שער
בגט׳
המיס
לפרשת שמות
,
דסנהדרין דל״א ע״ב תני ריב״ק אומר גדולה מילה סכל זכיות שעשה מס״ר לא עמדו לו כסכתרסל מן המילה שנאמר ויפגשהו ד׳ ויבקש המיתו * אמר רבי ח״ו שווש״ר נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא ס כנ ה היא לו ״ אלא מ״מ נענש משה מפני שנתעסק במלון תחילה שנאמר ויהי בדרך במלון * וי״לד במאי פליגי ריב״ק ורבי ומדוע לא דרש ר״יגק ללמד זכות על מפה * גס הלא רבי הביא ראי׳ לדבריו מקרא ; ויהי בדרך במלון ופי׳ המפרסי׳ ראייותיו מיתורא דקלא דלמנ״מ הזד׳ע ח H