חוט המשולש לפרשת ויחי
להוא מלאך נעלמא• רק דעדיין מכ״ל הא ’׳V כתירוצינו הכ׳׳ל דלכך הקפיד אחר ססמע ברכת וילגו סלא ישלט ע״ה בזרעו והיינו בסכר סלא רצה ליהנו׳ ונו׳ וסמר טיפתן הראשונה וא״כ מגיע עיקר הברכה ביותר למנשה שהוא הבכור מטיפתו הראסונה אכן ר' יוחנז מלא דהאי מימרא לטעמיה ^ז’ל לה״ל לעסות צרכיו נכנס ובלא״ה ליכאלמימר בסכר שעין פלא רצה ליהנות וכו׳ כנ״לוא״כ לשיטתי׳ עכצ״ל כתי׳ חלקי אבניה הנ״ל ומוכח דהיינו מלאו בעלמא ושפיר יליף לק׳ מזונתיו ש״א יותר מן הגאולה ודו״ק :
שער
כנמ׳
הקטן
לפרשת ויחי
דתענית ל ף ה׳ ל׳ נחמן זר׳ יצחק הוייתבו נסעודתא אדה כי ייי בו א״ל ר״נ ל ד יצחק לימא מר מילתא א״ל הכי א״ר יוחנן• אין מסיחין בסעודת שמא יקדים קנ ה צושט אלהוי אכלו א״ל ר׳ יצחק הכי א״ר יוחנן יעקב אביכן לא מת • וים לבאר וכי לא הו״ל לר׳ ♦צ זק לומר ד״ת אחרת רק הךדבר ליעקב אבינו לא מת* .ונראה לבאר דהנך תרי מימרא דר׳ יוחנן דאמר אין מסיחין בסעודה וכו׳ ומימרא דיעקב יבינו לא מת חלא מי ד ך תלי׳ • ובאסר סר׳ יצחק ראה דר״ב לא הוי ידע מהאי מימרא דאר״י אין מסיח ן בסעודה וכו׳ ע״ב ג׳׳כלא הוי ידע מהאי מימרא דאר״י יעקב אבינו לא מח* ולכך חידש לו גס הך מימרא לר״י ביעקב אבינו לא מת דחדא באידך תלי : ע פ ״ כ ז דראיתי להמפרסי׳ שכתבו דילפינן הך מימרא דאין יסיחין בסעודה מהא דמלאכי׳ דבאו אצל אנ ר ה ס כתיב והנה הוא עומד על הן חחת העץ ויאכלו ויאמרו אליו אי׳ סרה אסתך וגו • משמעתו בהא דהקדיס ויאכלו * דפסיטא מדכתיב ויתן לפניהם דנתן להם לאכול* אלא לאסמעינן ויאכלו * ואח״ג שאלו וירמרו אליו אי׳ סרה אסחך ולא בתוך אכילה כי אין חסיחין בסעודה״ אכן הנ ה רס״י פי ססאלו אי׳ סרה אסתך לסגר לה כוס של ברכה וא״כ ליכא ראי׳ מזה דלכך אחר אכילה בעת ב״המז כדי לסגר נו ס של ברכה : א ק יעיין במאי שכתבנו לעיל 3פ׳ וירא מ ס ת ר ׳ פי׳ זה אי אמרינן דלחס לא הביא מסוס ואין סעודה בלא פ ת וליכא דפרסה ב״המז ולינא למימי דסאלו אחריה כדי לסגר לה אי אמרינן דבאמת לא חזרה
המשולש
כח
לנערותה ולאו פירסה נדה • ודרך 5חוק אמרה אחרי בלותי הית׳ לי עדנה וכו׳ * וא״כ ספיר י״ל דהביא לחם ושאלו עליה כדי לסגר לה כוס של ב״המז* רק דאי אמרינן דבאמת צחקה ממנה ג״כ במ״ס אחרי גלותי וגו * כבר כ' הרא״ס דלא הוי שינוי גמול במ״ס הקב״ה שסרה אמרה ואני זקנתי רק קיציל לסון וגוזמא בעלמא״ ולא מוכח דמותר לסנות מפני דרכי השלום * מפא״כ אי אמרינן דבאמת פיי ס ה נדה ולא צחקה ממנה* רק ממנו במ״ע ומדוני זקן דפפיר מוכח דמותר לסנות מפגי דרכי הסלוס במ״ם הקב״ה שהיא אמרה ואני זקנתי עיין לעיל באריכות: ו ה ג ה איתא במדרס במ״ס יעקב אנכי עשיו בכורך • אמר ר׳ לוי אנכי עתיד לקבל עסרח הדברות אבל עסיו בכורך* וכ׳ אאז״ז בס׳ נז״הק 7נא המדרת לבאר דלמה לח אמר יעקב אני עסיו בכורך כמ״ס עשיו אני בנך עשיו בכורך׳ אלא שלא רצה להוציא סקר מפיו ולכך אמר אנכי עתיד לקבל יו״ד דברות • ועסיו בכורך ״ אכן אי באמת מוכח דמותר לשנות מפני דרכי ה ס לו ס מ ^ ד ס י נ ה הקב״הואמרססרס אמרה ואני זקנתי הדרא הקושי׳ על יעקב למה לא אייר אני עשיו בכורך דהא מותר לפנית מפני דרכי השלוס* אכן באמת אאז״ז זצ״ל בספרו כ״ל;ק כ׳ דיס לתרץ הך קושי׳ דלמה לא אמר יעקב אני עסיו בכורך אע״ג דמותר לסנות מפני דרכי סלוס מסוס דאיתא בז הק חתן אמת ליעקב דאיכא דוכתי' דקוסט׳ סמים ־ ומי סנזהר לומר להוציא דבר סקר מסיו אתי בהאי דוכתי;״ ולכך אמרו יעקב אבינו לא מת כי אתי בהאי דוכתי' בקיסטא סמיה ולפיכך לא רצה יעקב לסקר בסוס פנים ואע״ג למותר לפנות מפני דרכי סל;׳ עכ״ל : . ]"S 7 1מבואר דהנך תרי מימרות דר׳ יוחנן מקוסרי׳ היטב דל' יוחנן דאמר אין מסיחין בהעידה וכו׳ וע״כ יליף ממלאכי׳ דכתיב ויאכלו והדר ויאמרו אליו סרה אסתך• דס״ל דליכא למימר דלכך ס לו אחרי האכילה כדי לסגי לה כוס סל ב״הינז דס״ל דלא ברכו ב״המז כלל דהא לחם לא הביא מם ס דשרת פ י ס ה נדה והא דאמרה אחרי בלותי הית׳ לי עדנה היינו u m 'oולא מצד צחוק• וא״כ הא דאמר הקב״ה ספרה צחקה ואמרה אני זקנתי מסוס למותר לסכות מפני ד ר ט שלוס והא דהיצדך יעקב לסנות ולומר אנכי עשיו גכירו ולא אמר אני עסיו בכורך דהא מותר לסנ 1ת מפני דרכי ה ס.ו ם וצכךאמל ר׳ יוחנן יעקה אגינו צא מת מסוס דחהן אמת
