חוט המשולש לפרשת ויחי
מלאונן * א״כ כ״ז הקמה ל חלכו לרמב״ג למיטתו ואמר מסוס ל יונתן לכו מראובן לא סכב ממס חלא מבלבל יצועי אניו דהיינו סחבע עלבון אמו בטעות ולכך מעלה עליו הכתוב כאלו סבב מונס והיינו כפי׳מהרש״א הנ״צ• אכל אי נימא דמכב מיש ח״ס הא דנטלהמדאובך ולעולם י״ל דיס להסדיןספחו׳ ולכך לא נחן הבכורה לבני המפתות כ״ח ליוהף בכור לאמו * וכיון לעיקר קלמייתו לרמב״נ מאמר אליבי׳ דר׳ יונתן לבאמת לא מכב ממש רק ממעלה עליו הכתוב כאלו מכב ולזה מפיר הפיב לא כך אמר ל יונתן רגך דבאמת תי׳ הך קושי׳ למה נתן הבכורה ליוהף* וא״כ ל יונתן למיטתי' קדל ודו״ק :
לפרשה הלל ג ג ן׳ דפסחיס דקי״ח א ל יוחנן קמים מזונותיו של ארס יותר מן הגאולה ־ דאלו בגאולה כתיב המלאך הגואל אותי וגו׳ מלאך בעלמא ואלו במזינת כתיב האלהיס הרועה אותי וגו׳* וי״לד הלמן מלאך בעלמא אין לו סחר וגס הוא אך למותר ואגב נראה לבאר למה דווקא ר יוחנן מרא דהאי מימרא : לבאר בטוב טעס וכקדיס מ״סכ בס׳ חלקי אבניס עמ״ס הכתוב וירא יוסף כי יסית אביו יד ימינו על ראס אפריס וגו׳ וירע בעיניו ויאמר יוסף לא כן אבי כי זה הבכור • וז״ל ודבר תימא על יוסף מלוע המתין ליפסיר יד אביו עד לאחר הברכה ולא קודם לכן • ודע מ׳׳םכ המקובלים סיפ חילוק בין ברכה הנ תונ ה ע״י סליח או מלאך או כהן סלוחא דרחמכא ובין ברכה הכיתנה מהקב׳׳ה בעצמו ד הנ ה מפע ברכה סבא ע״י הקב״ה בעצמו ממילא סמאל המקבל כנגד ימין ה ק ל ה כדכתיב סויתי ה׳ לנגדי תמיד והרי קבלת הברכה מימינו לסמאל המתברך* ומסמאלו לימין המתברך* וא״כ סמאל המתברך חסיב יותר ברכתו מימינו* מסא״כ כסמתקבל ב רנ ה ע״י מלאך או כהן סליחא דרחמנא כהפןך הוא בהיות סמאל המלאך קיבל הברכה מימין הקנ״ה * וימין המלאך מסמאלו ית׳ וכאסר סוב מקבל האדם אותו ברכה מהמלאך ימין המקבל חסוב יותר בהיות מקבל מהשמאל המלאך סקבל מימינו ית׳ • ו הנ ה כן בעמידת הנערים* ראה יוסף ססיכל יעקב ידיו והניח ימינו על ראם אפרים וסמאלו על מנסה סתק יוסף ולא אמר דבר כי חסב אולי קיבל יעקי ברכתו מהקב״ה בעצ);ו ןא״כ סיני׳ל יעקב חסוב ינתר לברך אח הבכור אבל לבתר ססמעאמירתו פאער המלאך הגיאל אותי מכל רע הוא יברך וגו׳
המיגייי*'-ש
כו
והודה גזה סקיבל ברכתו מהמלאך אז ידע סימימ ח טב •ותר לברך את הבכיר אז סתת פיו ואמר לא כן אבי וכו׳ ויעקב השיבו ידעתי גס ידעתי וגז״ וכפירס״י ע׳״סעכ׳׳דפק״ח: א ! 1נ ם מצאתי סתירה לדבריו עפמ״פכהמפרסים דמ״ס המלאך הגואל בה׳ הידוע שזהו מלאך מט״ט סנאמר עליו כי ממי בקרבו ודחז״ל פ״ל דסנהדרין זה מט״ט ססמו כסס רבו והוא ה סכינ ה מתלבסת בו ולכך בכ״מ סהוא נראה הקב״ה נר א ה והוא סר העולס דעליהאתמרנער הייתי וגס זקנתי כמבואר פ״ק דיבמות וכ״מ בזוהר בכמה דוכתי דמלאך זה נקרא נער* וכ״כ אמ״ז זצ״ל בספרי נז״הק דלכן אמר בירכתו יברך את הנערים וגו/ ע״ס* ולפ״ז הדר׳ קופי׳ לדוכתי׳ כיון דחזינן דמ״מ הקפיד לברך הבכור מימין מדוע המתין עד אחר הברכה* לככ״ל לבאר קוסי׳ זו באופן אחר: דאיתא 3גמ׳ דסוטה דל״ו ע״ב זרעו דיוסף לא סלטה בה עי^א ביסא דכתיב בן פורת יוסף גן פורס עלי עין וא״ר אבהו אל סקרי עלי עין אלא עוליעין• ריב״ח אמרמהכאדכתיב וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגיס סביס מיס מנסין עליהן ואין ע״ה סילטת בו אף זרעא דיוסף וכו׳ ופרס״י ודל וידגו לרוב בקרב הארן כן ברכו יעקב למנשה ואפריס עכ״ד ותמוה דמאי בעי׳ רס״י נז ה וזיל קרי בי׳ רב הוא : . ו נ ״ ל עפ״מ דאיתא בגמ׳ דברכות דף כ׳ ר׳ יוחנן הוי יתיב בסערי טבילה וכו׳ א׳׳ל רבא לא מסתפו מר מעיגא ביסא* אל״ל אנא מזרעא ליוסף קאתינא דלא מלטה בהו עינא בימא דכתיב בן תורת יוסן4 וגו׳ אר״א א׳׳ת עלי עין אלא עולי עין וכי ר״אאמר מהכא וידגו ללוב וגו׳ מה לגיס סבים אין ע׳״ה סולטתבהו וט׳* ואבע״אעלי עין עין מלא רצה להנות ממה סאינו סלו פירס״י מאסת אלוניו אין ע״ה סולטת בו ״ וכ׳ הר״יף וי״לד אמאי אפטיק לדרסת עולי עין בדרסת וידגו וגו׳* דנתחילה הל״ל לומר אחר דרסת עלי עין עולי עין דדבר אחר דדרסינן עין סלא רצה להכות ובו׳ ואח״כ ה״ל להביא אבע״א דדלסינן מיידגו וגו׳ : ו א מ ע א לבאר הכל• עפ״מ דאיחא במדרס בכל עצב יהי׳ מוחר* כל מה סלצטער יוסף ע ס אדונתו הי׳ לו יתרון ולמה מפני סנ שפ א תב ת ה ותמוה ושמעתי מפי אמו״ח הגא׳ן ה מ פוי ס׳ מהו׳ סמואל הילמן זצ״ל ע״ס גמ׳ הנ״ל לדרפו כלי עין עקסנארצהל הנותוכו׳* ולכאורה יס להסתפק אס גס
