חוט המשולש לפרשת ויחי
שער המים ג ס ׳ דב״ב קל׳גב עי מיני׳ ל חלנו מר״ם ב״נמה ראה יעקב סגטל הנכורה מראובן מה ראה ובחללו יצועי אביו אלא מה לאה סנ חנ ה ליוסף וכו׳ א״ל ר' יונתן רבך לא כך אמר ראוי הי׳ הבכורה לצ rת מרחל אלא סקדמתו לאה ברחמים וי״לד דאס קופייתס מה ראה שנתנה ליוסף למה שאל בתחילה מה ראה שלקחה מראובן כיון להא לק״מ* נ ס מלוע השיבו בלשון סלילה ר׳ יונתן רבך לא כך אמר להל״ל ר׳ יונתן רבך כך אמר וגס אם ילע לתרץ מנ״מ אס ר׳ יונתן רבו אמרה • וכבר עינד בזה כבול אא׳׳א הגאון בשער אסר ואענה גס אנכי את חלקי ובסיגנ ן הזה יהי׳ לבאמת קושייתו בלרך ממ״נפ או דקסי׳ למה לקח הבכורה מראובן * או לקשי׳ למה נ תנ ה ליוסף* אך יסול קושי׳ זו יהי׳ רק ע״פ מימרא לרסב״נ שאמר משים ר׳ יונתן רבו במקום אחר• ולכך הסיב >ו לרך סלילה לא כך א״ר יונתן רכך• כיון דעיקר הקושי׳ לשיטתי׳ הוא מפרק ספירלש'טתי': T O H nלפי פשוטו צריכין להבין גנאי קושי׳ מאי ראה שנתנה ליוקף* כיין דבלין הי׳ לטלו מראובן הי׳ רצון יעקב לחנו ליוסף סהי׳ בכור לאס מרחל* ועכצ״ל דהכי קא קשי׳ לי׳ כיון דלפי סלר הכתובים תחלה הוליל בלהה ספחת לאה והי׳ לן הבכיר לאס והי׳ מגיע יותר הבכורה לבכור לאס שנולד ראשון דהיינו דן נכיר בלהה • או לגד סהי׳ בכור לאס מזלפה ספחת לאה ומדוע נתנה ליוסף סהי׳ בכור לאס באחרונה : א ג ע ם אפשר ליישב קושי׳ זו ד הנ ה כ׳ הנ״י בחדוסו ליבמות כ״ד וז״ל הרמב״ס כ׳ פ״ד מהל׳ כחלות וז״ל הי׳ הבכור ממזר נוטל ב׳ חלקים שנאמר כ♦ את בן הסנואה יכיר סשנואה בנסואיה אפ״ה הויבנה הבכיר* ונלסון הזה כ׳ הש״ע נח״מ סי׳ רע״ז* וכ׳ הס״״עע״ז * כ׳ עיר סוסן אפי' עשה ננסואין איסור שלא הי׳ צו לנושאה מחמת איסור והיותר נראה סשנואה בנשואי? ס״ל שאין קדושין חופסין בה עכ״ל ואשתתיטת׳ סוגי׳ 7פ׳ האומר לס״ח ע״ב לדייק דקלוסין תופסי? בח״ל ממ׳׳ס כי חהיין * ומיידי שסיואה בנסיאיה כגון חייבי לאוין • אלמא א ת בה הוי׳לר״ע דס״לאין ק״ת בח״ל מוקי לה בחייבי ע׳ ע״ס הרי בהדי׳ דהאי קיא מוקי היכי דספסי בה קדושין ולא היכי דלא תפהי בה קדוחין ענ״ד הגיי* היוצא מזה ד ה לי חולק על הרמב׳׳ס
המשולש
והש״ע וס״ל לבכור ממזר שאין קלוסין הי׳ חופסין לא הוי לי׳ לין בכור ליטול סכי הלקים • ו הנ ה נקלים לזה מה לאיחא בגמ׳ לשנת לנ״ה ארסנ״כ אר׳ יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה וכו׳ ומה חני מקייס וישכב ראובן* שבלבול יצועי אביו ומעלה עליו הכתוב כאלו סכב* וכ׳ מהרס״א בח״א וז״ל ל ל מה שכינה בלבול יצועי אביו כאילו שכב ע ס אסת אביו* כי רחל הית׳ עקרת הבירן וכל עצמו סל יעקב לא ע יל אלא ברחל ’ ועל ידה נשא גס לאה והשפחות * וע״כ בחיי רחל הית׳ מטתו תדיר באוהל רחל* ולכבודה גס אחר מותה העמיד מטתו באוהל בלהה ספחת רחל* ולפמ׳׳ס במם׳ יבמות סהי׳ אברהם וזרעו אסור*? לישא ספחס והא לנשא אברהם הגר ספחת פרי לפי שנשתחררה הג ר ממילא* כדין הנושא לעבדו בת חורין יצא לחירות וה״נ צ׳׳ל ביעקב שהותר בשפחות אלו לפי פכשחחררו ממילא כשנתנו לו* וראובן טעה בזה וס׳ סלא נשחחררו ולכך אמרו שקרא לבני השפחות עבדים ״ ולזה לפי דעחו סבלהה ספחת רחל ולא נסתתררה • א״ש סתבע עלבון אמו כמו שפירש״י* אס אחות אמי הית׳ צרה לאמי ספחת אחות אמי תהי׳ צרה כו׳ ע״פ ״ ולזה אמרו לפי דעתו דבלהה וזלפה הי׳ להן דין שפחות שלא נשתחררו זא״כ אין ה ק ^Dין חופסק ב ת ואינו אשת אביו כלל ומי 1לה עליו הכתוב כאלו םכ 3 עמה דלפי דעתו הותר לו שכיבתו עמה ענ״ל פח״ח ״ היוצא מזה דלפי דעת ראובן ־ דבלהה וזלפה ית להן דין מפחות ואין הקדוסין תופסין בה * ןא״כ מבואר דלק״מ דלמה כס ן הבכורה ליוסף דהי׳בכוד לרחל מן האס • ולא נ חנ ה לדן או גל שהס בכור לאמם השפחות* דכיון דאין קדושי? תוססין בהן ״ ו ה ס יש להס דין ממזר שאינו נוטל חלק בכורה ׳ אכן באתת הלא אין הדין ע ס ראובן סיס להס לין שפחו׳ וראי׳ לזה שניטל חלק בכורה מראובן * מסוס לבלבל יצועי אביו והרי עלבון אמו תבע ועכצ״ל כמ״שנ המרס״א הנ״ל לטעה בזה בחשבו סיס להן דין שפחו׳ אבל באמת נשתחררו וא״כ כיון דמוכח מהא דנטל חלק בנורה מראובן* דבאמת אין להס דין שפחו' וקדושין תפסו נ הו וא״נ קשי׳ ספיר מה ראה שנתן הבכורה ליוסף ולא לדן בכור בלהה שיותר מגיע שנולד מקודס : מבואר היטב דקוסי׳ר׳חלבו הי׳דרך מ״מכ מה ראה שנתנה בכורה ליוסף ולא לדן ואי נימא דלא הי׳ הקדוסין תופסין בספחו׳ וא״כ בדין תבע ראובן עלבון אמו ולמה ניטלה הבכורה מראובן
