חוט המשולש לפרשת ויחי
מה ראה דכתיב ובחללו יצועי אביו וגו׳ אלא מ ה
אשר
שער
ראה סנ חנ ה ליוסף וכו׳ אלא ל׳ יונתן רבך לא כך
אמר* ראוי הי׳ הבכורה לצאת מרחל דכתיב אלה
ב ״ ב דף קכ״ל ת״ר לתת לו פי ס ר ס כאהד או
תולדת יעקב יוסף • אלא לפי סקדמתה לאה ברחמיה
אינו אלא פי סכים נכל הנכ סים וכו׳ ת״ש
ומתוך צניעות סהית׳ ברחל החזיר לה הקב״ה עכ״ל
ואני נתתי לך סכס אחד על אחיך וכו׳ א״ל רב
הגמ׳ וי״לד על הלסון ר׳ יונתן ר ע לא כך אמר
פפא לאביי אימא דקלא בעלמא • א״ל עליך אמר
וכו׳ ול״ק אמר ר׳ יונתן כסוגי׳ דעלמא ונראה
קרא אפריס ומנשה כראובן ושמעון יהי' לי• ויש הסיגנון כך יהי׳ דנאמת על הקיסי׳ מת ראה *P
לתת טעם במאי שמלייק עליך ח״ק וכו' דהל״ל ס ת ס
תי׳ אחר• אלא דעיקר קוסייתס לר׳ יונתן דלדיד*׳
אמר קרא אפר׳ ומנסה וגו׳ כסוגי׳ בעלמא :
ל״ס תי׳ הלזה • ולכך הסי 3לן לא כך אמר ר׳ יונתן
ל נ ר א ה לבאר ללכאורה בלא״ה יש ראי׳ מה״ת
דנאמת ר׳ יונתן תי׳ באופן אחר :
דפי שנים כאחד מהא ספי׳ הרמב״ן
ד ה ג ה איתא בסבת דנ״ה ארסב״נ אר׳ יונתן כל
בקרא דויסכב ראובן את בלהה פלגס אביו ויהי׳
האומר ראובן חטא אינו אלא טועה סנאמל
בני יעקב פנים עסר* דה״פ לראובן סבלבל יצועי י ויהי׳ בכי יעקב סניס עסר מלמד ססקוליס אלא )) P
אט מקיים וישכב• בלהה וכו׳ מלמד סבלבל יצועי
אביו הי׳ מטעם סחסש פן יוליד אביו עול בכיס
אביו ומעלת עליו הכתוב כאלו שכב ע ס בלהה •
ויתמעט חלק ירושתו וזש״ה וישכב ראובן את בלהה
והנה י״לד במ״ס אלא מת אני מקיים וישכב ראובן
פלגס אביו שבלבל יצועי אביו כוונתו הי׳ כלי סיהי׳
את בלתה פלגש אביו דהל״ל סתמא אלא מה אט
בני יעקב רק סניס עשר ולא יותרעכ״ל• ולפ״ז
מקיים וישכב וגו׳ • ולמה האריך להניא כל המקרא ״
אא״ל שהבכור נוטל פי סכים בכל הנכסי ם• א״כ
וגס סיומא דקרא שהית' פלג :אביו :
מה הפסיד ראובן שהי׳ בכור ברוב אחים דלעולס
ו נ ר א * דלכאורה י״להק מלל לומר ההא דכתיב
הוא נוטל פי סניס * בכל הנכ סי ם אבל אי נוטל פי
שנים כאחד מכל האחים א״ש דברי הרמב״ן הנ״ל :
ויהי׳ בכי יעקב שנים ע סי דשקוליס ה ס ״
ואימיתורא דקלא* דלמאאתי לאסמעינן דלא תימא
א כ ן עדיין ליכא הכרע • דלעולם מצינוס למימר
כדעת המדרש דתאומה נולדה ע ם כל שבט ושבט ״
' שהבכור ניטל פי פגים בכל הנכ סים ומ״מ
יהי׳ לריובן הפ סל ברוב אחין למאי דפסלן לב פפא
והא דלא נחשבו עס יעקב בבואם למצרים משוס
בב״ב קכ״ה שאין הבכור נוטל בראו' כבמוחזק וכה׳׳ג
דכל א׳ נשא תאומתו • וכתיב התס מלבד נסי בני
במלוה אינו נוטל וא״כ עדיין חסם ראובן שיהי׳ לו
יעקב • כמ״סכ הרמב״ן דלפ״ז גס י״ב בנות הי׳
הפק ד ברוב אחין בראוי ובמלוה ולכך בלבל יצועי
ליעקב ולכך נאמר סיהי׳בני יעקב שנים עשר למעט
אביו :
ן
ד בנ ת לאינילדולו סניסע שר:
! £ 7ן א״ש מה שמדייק אביי לר״פ עליך א״ק וכו׳
ו ג ר א ה ל ע ל ד לתרז כל זה בתקדים מה די״להר!
עוד על ר׳ יונחן הנ״ל למה לו להוכיח
שהקפיד על ר״פ שמצה לסתור הילפותא
לראובן לא שכב ממס מהא ויהי׳ גני יעקב סניס
דמיני' ילפינן ד־ בכור נוטל פ״ס כאחד* ולכך
השיב לו מאחר דכל הטירחה הזה דנצטיך לבקש
עשר דזת ים לדחות כנ״ל • הא עדיפא מיני׳ ה׳*מ
בשבילך
קרא למילף דנו טל פ״ש כאחד אינו אלא
להוכיח מהא דאיתא גמ״ר פע״ד סי׳ א׳ דאף בלהה
דאת ס״ל דאין הבכור ניטל בראוי ונמלוה • דלולי
וזלפה בנותיו סל לבן הי׳ א״כ אי שכב ממס•
זה כבר יש לכו הוכחה מהתם דפי שנים כאחד
אמאי קאמר קרא וישכב את בלהה פלגש אביו דזה
מקרא דוישכב ראובן וגו' וכדברי הרונב״ן הכ״ל*
אינו חמור כ״כ* למ״ד פלגס בלא כתובה וקדושין
לכן מדייק אביי ואמר עליך אמר קרא לסיטתיך
טפי הל״ל וישכב את בלהה אחות אמו דהיא ערוה
נטריח להבי׳ ראי׳ מהך קרא אפרים ומנסה וכו׳
גמורה* אבל לפום מאי דאמרינן שלא סכב ממש
וק״ל:
אלא סמעלה עליו הכתוב כאלו סכב פלגש אניו ״
א״כ ליכא קישי׳ כלל למ״מ לא מעלה עלידהכתוב
כאלו עסה חטא חמור כ״כ כאלו סכב אחות אמו״
דף קכ״גבעי מיניה ר׳ חלבו מרשב״נ»ה ראה
ולכך נאמר רק פלגס אניו וא״כ וודאי קשי׳ על ר'
יונתן למה לא הוכרח דלא חטא ראובן מכח
יעקב שנט׳ ה מ ו ל ה מראובן ונתנה ליוסף
הוכחתינו
לפרשת ויחי
לפרשה הנ״ל