חוט המשולש לפרשח ויגש
דלא גכי מממעבדי ואי גגי ממתנה אמאי יחזור אלא וודאי ג״כ לא גכי ’ ואלו מן היורסין ססקינז דמע״ה גובה מן היורסין אע״כ דאין חילוק בין מכר למתנהלענין זה על׳ל ע״ס * ולפ׳׳ז י״ל דהיינו טעמא דרבנן דס״ל לאף בא״ב אחריות נכסים לא יחדרדס״ל דמתנה לא אליס מכח יורטים דגובהולכךלא יחזיר דגובה ממחנה משא״כ ר״מק״ל דמתנה כמכר ולכך יחזור דאין גובין מהן בא״ב אחריו׳ נכהים : הוצעה זו יבואר היטב מה די״לד לכאורה על התוס׳ הנ״ל טהקפו דאי קרוי לברא בניי למאי צ״ל דבלא״ה יקח בתורת ירוסה דהא י״ל לסיטת רס״י ותוס׳ ה ל ל דאיכא נ״מ דאי יקח בת רת ירוסה אלמנתו נזונית מככהיז ובמתנה אינה נזונית ואף דהוכחנו דחכמיס דהלכת׳ נוותי׳ ס״ל כדעת המרדכי דלא אלים מתנה מירושה מ״מ י״ל דהאבעי׳ קאי אליבא דר״מ דס״ל דמתנה עדיפא מכח יורשין* אמנם בזה מבואר דלכך הקשה תוס׳ אתרצין דפשיט דקרו לברא בניי מדכתיב ובני דן חושים דע״כ לא אזיל הפשיטו׳ אליבא דר״מ דבתורתו סל ר״מ מצא כתוב ובן ק חושים וא״כ אם האיבעי׳ הוי אליבא דר״מ לא פשיט מידי • וע״כ החשו התום״ שפיר על הפשטין דאי קרו לברא בניי למאי הוצרך למימר דאליב׳ דחכמיס דר״מליכאלמ כללודו״ק:
הקטן
שער
לפרשת רגש ה ד י ח הילל הקמה על הגה ת רמ״א בי״ד סי׳ ר״מ סהביא די״א דאין אדם חייב בכיבוד איי אביו ואינו ל ל אלא דחייב בכיבוד אביו יותר מאבי א3יו וראי׳ ממדרש* שהביא על פסוק ויזבח זבחי׳ לאלהי אביו יצחק ולא לאלהי אברהס מכאן סחייב בכיבוד אבין יותר מאבי אביו* דהא מגמ׳ דמכות די׳׳ב ע״ג דאיתא ה תם חני חדא אב שהרג את בנו* בנו נעשה לו גואל הדם ותני׳ אידך אין בנו נעשה לו לי ; • ל״ק כאן גנו וכאן בבן בנו ע״ס וא׳׳כ מוכח בהדי׳ דבן בט כעסה לו ל ה דאינו מחויב בכבוד אבי אביו* וא״כ מוכח בהדי׳ דלא כהמדרס ולדעתי הקלושה ל ל דמקוס הניחו לי להתגדר לבאר בזה דבר פשוט דדברי המדרש אינ׳ סותרי׳לדברי הגמ'* ועיין בדברי אאמ״ז בסער אשר : ד ה נ ה לכאורה י״להק לפי דעת המדרס והפוסקים ה ל ל דאבי אביו חייב לכבלו אכתי ק׳ למה חייב בכיביד אביו ייתר חאבי אבין הא איתא בגמ׳
Chut Hamschuloscb.
המשולש
כה
לקדושין דל״א אביו אומר השקני מיס ואמו אומרת השקני מיס איזהו מהן קודם ואמרו אייו קודס שאתה ואמך חייבי׳ בכבוד אביך • ולפ״ז א״כ ה׳׳י הסברא כך שאתה ואביך חייבי׳ בכבוד אבי אב׳ך וא״כ מקתברא לכבד אבי זקנו יותר מאביו ומצאתי דאתי לידי ס׳ פתח האהל וב׳ הקושי׳ זו בשם הרב הננאה״ג מו״ה גבריאל זלל : ו נ ר א ה לתרץ בפסיטי׳ עפ״מ דאיתא בכתובת דק״ג ע״ב כבד את אביך זו אשת אביך את אמך זו בעל אמך וי״ו דואת אחיך לרבי׳ אחיך הגדול ומסיק הגמ׳ ה״מ מחיים חייב לנבל אשת אביך אכל לאחר מיתה לא ע ם ״ והנה נאמת עיקר הסברא הא דפטור באשת אניך לאחר מיתה כיון דחייב רק משוס כבוד אביו ונהי דבאניו עצמו מחויב לכבד אף לאחר מיתה מ״מ באשת אביו אינו חייב לכבד כשכבר מת אביו* והנה ממילא הא דחייב לכבד בעל אמו עיקר הכיבוד משוס כבוד אמו וממילא כשהיא אמרה השקני מיס ובעל אמו אומרת השקני מיס בוודאי היא קודמת ולפ״ז בוודאי גם באבי אביו דחייב לכבדו הוא רק משוס כבוד אביו וא״כ ל״ס בזה לומר שאתה ואביך וכו׳ כיון דעיקר הכיבוד מצד כיבוד אביו בוודאי קודס ולכך קייב בכיבוד אביו יותר מכביד אבי אביו ובזה מבואר ג״כ מה דק' על המדרש דקאמר דהא דכתיב ויזבח זבחי׳ לאלהי אביו יצחק ולא אמר לאלהי אברהם משוס דחייג בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו* דעדיין ק׳ על יעקב למה לא זבח גם לאלהי אברהס .דהא עכ״פ מחויב לכבד גם אבי אביו : ו ל ד ב ר י נ ו הנ״ל מבואר כיון דעיקר הכיבוד באבי אביו מסוס כבוד אביו וכ״ז כשאביו חי משא״כ כשאביו מת אינו מחדב לכבד אני אביו כלל כמו בבעל אמו כנ״ל ־ ולכך כשיעקב זבח זבחי׳ כבר הי׳ אביו מת ואינו מחויב לכבד אבי אביו* ואדרבה זה כמנת המדרס שאמר ויזבח זבח־׳ לאלהי אביו יצחק ולא לאלהי אברהם מכאן שחייב בכבוד אביו יותר מאני אביו דה ינו דעיקרהכיביד מצד אביו ולכך במת אביו אינו מחויב לכבד כלל , אבי אביו: מזה גס לדעת המדרש כשכבר מת אביו אינו מחויב לכבד אבי אביו ולפ״ז מני^ר היטב סיגי׳ דגת׳ דמכות דהא ה תם מיירי האב שהרג את בנו שפיר קאמר דבן בנו נעשה לו ג״ה דהא כבר מת אביו ואינו מחייב לכבד אבי אנין ולכך בן בנו נעשה לו ג״הודו״ק:
היוצא
ז
כ״ב
