חוט המשולש
לפרשת מקץ
דל׳ל דיצא רק להחמיר להיות לו דין יסיאל וק׳איך למד יוסף תורה וצ״ל דללומד ע״גו לעסות מותר כיון דקיימו כהת״כ וממילא דה״ה בז׳ מצות דידהו מותרין ב״נ ללמוד רק כ״ז הוכחה מכח קוסי׳ ה מ ל בכללן אתה מוצא סכעי׳ וכו' דצ״ל דיוכבד הסלימה וכי אבל לפ״מ דאיתא במדרס דחיסיס בן דן הסלים סהי׳ נחשב לפנים כמ״ס ובני דן חוסים* וא״כ ליכא הוכחת הנ״ל דבז׳ מצות דידהו מותר כנ״ל* אכן בתורתו סר׳׳מ מצא כתיב ובן דן חיסיס• וא׳׳כ ספיר ק׳ קוסי׳ תגמ׳ בכללן אתה מוצא סבעים וכו׳ וספיר הוכיח דע״כ יוכבד הסלימה סנולדה בין החומות ושפיר הוכיח מזה מכח קוסי׳ תום׳ הנ״ל דבז׳מצות דידהו מותר ללמוד בתורה ודו״ק : ו ב ד ב ר י נ ו ה ל ל יבואר באופן אחר• המדרס סהובא לעיל בפ' ויסב הדודאי' נ ת ט ריח זה ראובן בסעה סתציל את יוסף ועל פתחינו בל מגדים זה נר תנוכה• ותמוה דמאי המסך ים בזה: ל כ ב ר כתבנו מה סתמהו המפרסיס במ״ס ויסמע ראובן ויצילהו מידם דמה זו הצלה באמרו להשליכו הבורה ,סי״ב ל ו ע * ולפ״ד הנ״ל ינבואר ד׳״ל באמת ראובן נסתפק בזה אס הדין ע ם יוסף סיצאו מכלל ב״נ רק להחמיר ולא להקל ואין■ עליו הדין חטא מספט מות או הדין ע ס אחיו סיצאו לגמרי מכלל ב״ג אף לסקל ו הנ ה חטא יוסף באמירת ל ה ר סחסד בכסרים והנה בגמ׳ המספר ל ה ר ראוי להכישו נחש ולז״א להסליכו הבורה סי״ב לו ע • ובזה יודע אס הדין ע ם אחיו ראוי להכיסו נחס • ואס לאו ינצל• וגס י״ל דראובן בסמת הסכיס עם יוסף וידע סינצל כאסר הי׳ באמת* ופשוט ^ . ,ונכון הוא : ' סם בסנהדרין ע׳״מ סאמר ר״מ דנכרי העוסק בתורה ה ה ככ״הג ויליף לה מקרא ■ דאלה המצות אסר יעסה אותם האדם וחי בהן פירס״י סס ר״מ פליג על רס״בי דלרם לקברי נכדי אינם מטמאין באהל דדרסינן אדס כי ימות באהל אתם קרוי׳ אלם ואין א״ה קרוי׳ אדם* וא״ב ליכא למימר דקרא דאסר יעסה אותם האדם קאי על נכרי דאינן קרוי׳ אדס • והתוס׳ ס ס כ׳ דפסקינן כחכמי׳ דקברי נכרי מטמאין באהל והימב״ס פ׳ כרסב״י ; ראי׳ דהלכת׳ כחכמי׳ כיון דבאמת ולפ״ף ניצל יוסף והיינו ד ה דן עמו דיצא מכלל ב״נ רק להחמיר ולא להקל • והא דלוגדו תורה מסוס דכמו דבז׳ מצות דידהו מותר ללמוד ה״ה לאגו׳ סקיימו
והגה
המשולש
כהת׳׳ב כנ״לונותר ללמוד בכהת״כ ומנ״ל דמות' ללמוד מ׳ מצות דירתו וע״כ מסוס דילפינן מאשר יעסה אותם האדם וחי אפי׳ נכיי העיסק בתורת ה״ה ככ״הג וא״כ מוכח דגם או״ה קלוי׳ אדם וממילא מוכח דהלכה כחכמי' דקברי נכרים מטמאין ד ה ס בכלל אדס ני ימות באהל: ו ה נ ה מצאתי להפר״ח סי׳תר״ע סהוכיחדישלכה כחכמי׳ דרסב״י • עפמ״ס טעם הדלקת נ ר חנוכת ס מנ הי מי ם• מסוס דהי׳ טמאים לנפסאדס והוצרכו להמתין ז׳ ימים מיום טומאתן ויום א' לנתיפת זתי׳ וכ״כהרמב״סואלו לרסב״י לקברי נכרי״ .אינם מטמאין לא .הי׳ טומאה כלל ע״ם : ו ל פ׳׳ ן מבואר המדרש הדודאים נתנו ליח זה ראובן בשעה סהציל את יוסף והיינו סידע סהדין עמו סלא יצאו מכלל ב״נ להקל וק׳ איו למד יוסף ויעקב מורה וצ״ו) מסוס דבמצו׳ דידהו מותר דמוכח.מקרא דאסר יעשה האדם דגם או׳׳ה קרוי׳ אדם וא״כ קברי נכרי׳ מטמאים באהל וראי׳ ע״ז ועל פתחינו כל מגדי׳ זה נ״ח דמוכח דהלכת׳ כחכמי׳ כע״כ הפר״ח כ ל ל ודו״ק :
שער
, בחולין
הקטן
לפר שת מקץ
דצ״א וא״ר יוסי בר״ח גנאי דכתיב וטנוס י טבח והכן טבוח טבח פרע להם בית הסחיטה והכך טול ל ה בפניהם וכמ״ד ג״ה נאסר לב״נ והקשו התוס׳ דמלל דנאסר ל ה לב״נ דלמא לא נאסר* ואפ״ה הי׳ מקיימין כמו מצות סחיטה ונראה ל ת ק קושי׳ תיס׳: ט פ ״ מ דמו׳׳ת הגאון בעל ^׳*ח בספרו על פסחי׳ כ׳ לבאר הא דאמרו רבנן בחולין דף ק׳ ■דלה בסיני נאמר אלא פנכתב במקומו ופירס״י כלי סנדע מאיזה טעם נאסר ל ה • ולמה הסמיענו הכתוב גבי מצוה זו טעם המצוה יותר מבשאר המצות* ותי׳ ד ל מ גדולה בזה בהתגלות ט ע ס המצוה דהנה בר׳׳פ ל ה הקסת התיס׳ ד״ה אלמא וכו׳ דאיך חל איסור ג״ה על איסור אמ״ת ופי׳ המהרס״א אע״ג די״ל דאיסור ל ה חל אסר סחוטה • לאיסור גיד בעינן סיחול מחיים כמ׳׳סכהחוס'לקמן דומי׳ דיעקב• ןא״כ איך מסכחת ד־חול מחיים ע״ש 1תי׳ התוס׳ בחד ר דמסום דא״א בענין אחר חל על איסור אמ״הע״ם: בגידיו ו ה ש ת א יאמר דל״י ור״ם לפליגי אי ב ל ט או אין בגידין בנ״ט דהקסה הרסב״א
