חוט המשולש לפרשת במדבר
לולב כוי מותרמ״הת רק מדרננןאסור• וא״כ יהא
רעוא דתסתרי אף תרבא לומר דחלב כוי מותר
מ״הת ודו״ק:
הקטן
שער
לפרשת במדבר ב פ ס ח י ם דף ו״יו ע״ב דרסב״ג דס״ל דש״יד קידם לפסח ב׳ סבתות דיליף מהא דמשה עומד בר״ח ניסן ומזהיר על הפסח * דכתיב וידכר ל צל משה במדבר סיני בשנה השנית בחודש הראשון ויליף גז״ש מדבר מדבר מהא דכתיבוידבר ל אל משה במדבר סיני באחד לחודש בשני מה להלן בר״ח אף כאן בר״ח ״ ומקשי הגמ׳ ונכתוב ברישא דהידש הראשון והדר בחודש השני ופל׳שי לאו אסמעתין קא פריך אלא אסדר פרשיות ע״ם וכבר עמדו בו רוב המפרשים לבאר ההמשך איך חלי' הקושי' הזאת אשמעתין דלעיל : ו נ ר א ה לבאר דהנהרס״יבחומש רכב אתרי רכשי שכתבו בפרש׳ בהעלותך פרשה שבראש , ה ספ ר ל״נ עד אייר הא למדת סאין מוקדם ומאוחר בחורה ולונה פתח בזו מפני גצותן סל ישראל• ע״ש ועכצ״ל דס״ל לרס״י דתהוייהו בעינן דאע״ג דאין מ״׳מ בתורה מ״מ צריך טעס למה הקדים המאוחר וגס אי לאו דאין מ״; מ בתולה מסוס הך סברא דמהני גנותן לא הוי מקדים המאוחר לשנות סדר המקרא* אלא דלפ״ז תקשי קושי׳ התום' בקדושין דלמ״ד דפסח שעשאו במדבר ע״פ הדיבור הי׳ מאי גנות איכא דהא מן הדין לא היו צריכץ לעסות הפסח* ובלא״ה הוי נוכל לומר דלמ״ד דע״פ הדיבור עשאו ם״ל דאין מ״ומ בתורה• אבל לדברי רש״י ה ל ל דתרווייהו צריכיןקושי׳ התוס׳ ה ל ל במ״ע ו ל ל : ע פ ״ מ דאית׳ נג״מ דר׳׳הדף ב׳ ואימא ר״ה אייר ומסיק דכתיב ויהי בחודש הראשון בסנה השנית באחד לחודש הוקס המשכן וכתיב ויהי בחוד׳ הסני בשנה השנית נעלה הענן ממל המסכן קאי בניסן וקרי לי׳ שנה הפנית קאי באייר וקרי לי׳ פנ ה השנית מכלל דר״ח לאו אייר* וכ׳ התוס׳ וא״ל דקרא דאייר להקמת המשכן קחשיבדגמרינן סנ ה השנית לגז״פכדאמר לעיל גני שנת מ׳ ושנתך ומיהו ה״מ׳לאתיי קרא דפ׳ במדבר סיני ולא הוי צריךלגז״ס דמפרס בי׳ קרא באחד לחדש השני בסנה השנית לצאתם)נארץ מצרים • וכ׳ הרפ״י ליישב קושיתס דנאמתמקרא דבמדבר סיני עדין י״לל״ה
כמדבר
המשולש
סו
אייר ולא הוקם המשכן עד ניסן השלישי לי״מוהוא עדיין שנה השנית דהיינו סוף סנה השנית וקרא בחומש הפקודים הי׳ תחלת סנה שני׳,ובאמת לפ״ז לא הוי ק״מ קושי' הגמ׳ דנכתוב ברישא דחודש הראשון דאי כ' למימר דקרבו ה פ ס ח בסוף שנה השנית לי״מ דהיינו בניסן השלישי אלא דקושי' הגמ׳ א״ש לפי האמת דציסן ר״ה לי״מ עכ״ל ■ : ו ה נ ה לכאורה קשי׳ לפ״ז מנ״ל להג»׳ להוכית דאין מ״ומ בתורה דלמא באמת עשו .ה פ ס ח סוף סנה שני׳ ול״ה אייל והא דכתיב בשנה השנית נעלה הענן כקושי׳ התוס׳ דהיינו להקמת המסכן ואם כתי׳ התוס׳ דילפינן שנה נשנית בגז״ס הא באיות הך גז״ס לא אייתרא רק כמו דב׳ לש״י שם דכל סנ ה שנה שבפסוק אית לן דגמרינן נגז״ס ודלמא דווקא היכי דלא מוכח סתירה לגז״ס • אבל היכי דמוכח סתירה לגז״ש בגון הכא דמוכח דלהקמת המסכן הוא מדלא פתח בו הכתוב תחלה : א כ ן באמת אי אמרינ׳ כמ״שכ התוס׳ בקדושין י דהא דלא עשו פסח במדבר מסוס דערליס היו ובשנה הראשונה דעשאו פסח מסוס דעדיין הי' רוב נימולים מי״מ • וא״כ ליכא למימר כקושי׳ הרפ״י דלא עשאו פסח אלא בסוף סנה הפני ת דהיינו ניסן השלישי לי״מ״ דא"כ ק׳ אמאי לא עפאו כבל בניסן השנית* דאס הי׳ רוב נמולין בניסן .השלישי מכס״כ דהי׳ יכולין לעשות הפסח בניסן השנית• אע״כ צ״ל דניסן ר״ה לי״מ* א כ ל אי אמרינן דע״פ הדיבור עסאו ספיר י״ל י כקוסיתינו הכ״ל • דלא עסאו פס ח אלא עד ניסן השלישיע״פ הדיבור* ובאמתר״ה איירלי״ע* ^ ולעולם אמלינן יש מ״ומ בתורה : . ו ל פ ץ מבואר מה שהקשינו לשיטת רס״י בחומש תקשי ל^׳ד ע״פ הדיבור הי׳ מאי גנותן דלדידי' באמת י״ל כדברי הל״פי דס״ל ר״ה אייל וביןמת צא עטו פסח אלא עד ניסן השלישי ננ״ל : ן ל פ ״ ן מבואר ההמשך* דלכאורה ק׳ לרשב״ג דילף דש״וד 3׳ שבתות מהא דמסה עומד בר״ח ומזהיר על הפס ח * דהא באמת ונוכח דס״וד למ״ד יוס כדיליףת״קמהא דעמדמשה בפ״ר ומזהיר על פ״ש ואף דהגמ׳קאמר דרסב״ג ס״ל איידי דאיילי במילי דפסחא וכו׳ מנ״ל לרשב״ג גופה לדחוק כזה רק דרסב״ג ס״ל דע״כ צריכן לדחוק כזה דהא חזינן דמסה עומד בניסן ומזהיר על הפס ח אלמא דבסני סבחות סגי • והנה הצ״לח כ׳ דלת״ק דרסנ״ג ס״ל הא דמסה הזהיר בניסן על פחח מדבר ולא מקודם
