חוט המשולש לפרשת במדבר
לגבוה מכלל דלהדיוט סלי וכ״לדיש לדחות לכאורה •
מהא דאית׳ במל דמנחו׳ דף ו״יו דל״ל מן הבקר
להוציא את הטריפה לגבוה דהא ק״ו הוא מבע״מ
.למותר להדיוט ואהור לגבוה ולסיק חלב יוכיח דאסור
להדיוט ויוותר לגבוה ע׳ים ולפ״ז עדיין י״ל דה״ה
מחו״ז דאשור אף להדיוט מ״הת חוףח׳• ואעכ״פ
אצטריך קרא לאשור לגבוה • דלא גימא חלב יוכיח ;
ו ל פ ״ ן מבואר היטב• דה״ק רב מסרטי לרבינא
סריתו אע״ג דקיי״ל כרסב״ג כקוסי׳ תוש׳
ביבמות וצ״ל אטת בהן סאני וקשי׳ מי פקע הזיקה
וצ״ל דמ״הת אזלינן ב״ר רק דרבנן חטטו למיעוט
המצוי וק׳ מנ״ל דלמא מ״הת חיישינן למיעוט המצוי
כמו דחייסינן חוך ח׳ בבהמה וענצ״ל דשבירא לך
דאדרבה דמוכח דל״ח למיעוט הננצוי להדיוט מדא״ר
מחו״ז לגבוה מכלל דלהדיוט טרי לכן א״ליהא רעווא
דתטתרי אף תרבא • דגס בזה נימא מדאשור רחמנא
לגבוה מכלל דלהדיוט סרי וק״ל :
המים
שער
לפרשת במדבר ג ״ מ דיבמות הנ״ל תנן רסב״ג אומר כל סטהה למ״ד יוס באדם א׳נו כפל * שנאמר ופדויו מבן קודש תפדה אתמר מת בתוך למ׳׳ד יוה ועמדה ונתקדשה רבינא מסמי׳ דרבא לומר אס אסת יטראל היא חולצת* ואס אשת כהן היא אינה חולצת ״ רב מסרטי׳ משמי׳דרבא אמר אחת זו ואחת זו חולצת • א״ל ריינא לרב מסרסי׳ באורת׳ אמר רב הכי ובצפרא הדר בי׳* א״ל סריתיו יהא רעוא דתסתרי אף תרבאי וכבר עמד נז ה כבוד אאמ״ו הגאון זצ״ל* בסער אסר לבאר בזה מדוע הזכיר דווקא אישיר חלב* ואענה ג ס אנכי את חלקי לבאר דברי חכמיס וחדותם על דרך דרוש : ד ד י נ ה אית׳ בסבת כ״ג אהא דקאמר ה ת ס דבייצוה דרבנן בעי ברוכי ומקשה הגמ׳ מהא דתני׳ הדמחי מפרישין אותו ערוס וא״א בע♦ ב ד כי כי קאי ערוס היכי מברך* ומשני אביי וודאי דדבריהס בעי ברוכי הפק דדבריהס ל״ב ברוני רבא אמר רוב ע״ה מעסרין ה ס* ותפוש׳ בגיטין ש״א הקשו דרבא אדרבא • דשס בגיטין לית לי׳לרבא רוב ע״ה מייסרין ה ס ע׳׳ש שנדחקו בזה״ ול״נ פשוט ליישב* ךלכאורה צ״ב מ״ס רבינא דנאורת׳ א״ל רבא הכי דאף אטח כהן חולצת״ ובצפר׳הדר בי׳ דא״כ אינה חולצה ״ ומאי קשבר נחחילה ולבסוף מאי קשבר״ ואפשר לומר דהנת הקשת הרק׳׳ש
במדבר
המשולש
דאמאי הקילו בא״כ דאינה חולצת בספק אישור יבמה למוק • ונראה דהא מילתא תלא בפלוגתא דהראסוני׳ • הרמב״ס וסייעתו ס״ל ש״ד מה״ת לקולא והרשב״א וסייעתו ש״ל דמה״ת לחומרא • וא״כ לשיטת הרמב״ס וסייעתו כיון דספק זה מה״ת לקולא רק מדרבנן מחמירן ה ס אמרו והס אמרו בא״כ להקל נדי פלא תאסר לבעלה • מס״אכ לסיטת הרשב״א דמה״ת לקומרא א״ש קושי׳ הרא״ס ולפ״ז א״ש דבאורת׳ הס״ל כשיטת הרסב׳׳א ולהכי פסק דאף בא״כ חולצת ונקוסי׳ הר״אש • ובצפר׳ הדר בי' - דמסתברא כשיט׳ הרמב״ס דרק מדרבנןלחומרא ו ה ס הקילו נא׳׳כ כנ״ל : ו ה נ ה הכ״ופ בבית ה ס פ ק שלו הקשת לשיטת הרשב״א וסייעתו דס״ד לחומרא מ״הת ״ ^ א״כ אמאי קיי״ל דמאי מדרבנן והרי ס״ד לחומרא מ״הת • וא״כ הפרשת דמאי ליהוי מ״הת* ובשלמא למ״ד רוב ע״ה מעסרין ה ס א״ם אגל ליגאן דלית ליי הא דרוב ע״ה מעסרין הן קשי׳ ככ״ל ולע׳׳ן מבואר דל״ק רבא אדרבא • דהא למפני רבא בשכלו רוב ע״המעסר׳ ה ס היינו מקמי׳דהדר בין דהס״ל כשיטת הרשב״א ועכצ״ל דרוב ע״ה מעסלין ה ס כקושי׳ הנ״ופ הג״ל והא דס״ל לרבא בגיטין דלא אמרינן רוב ע״ה מעסרין הס* היינו למאי דהדר בצפרא וס״ל כס!טת הרמב״ס וא״כ אין הכרח לומר דרוב ע״ה מעסרין ה ס : ואמאי ה ד ך א כ ל לכאורה הא גופא טעמא ' בי' בצפרא וס״ל כשיטת הרמב״ס וסייעתו ואפשר לומר עפמ״שכ הפר״ח ראי' לשיטת הרמב״ס מהא דפריך ביומא לר״ל דס״ל ח״ס מותר מן ה תור ה מהא דתני׳כל חלב לרבו׳ ח״ש וחלב כוי ומשני ח״ש מדרבנן וקרא אסמנת בעלמא ״ ול(״כ כיון דתכניהן בהדי הדדי כוי וח״ש* כמו דח״ש אסמכת׳ ה״ה כוי אסמכת׳דהא ספק תי׳ וספק בהמה הוא ומותר מ״הת ואסור רק מדרבנן * אכן באונת זה לית' דהא קיי׳׳ל ח״ס אסור מ״הת כר׳ יוחנן וא"כ הא דחכי לרבו' כוי וח״ס היינו מ״הת־ ולאו אסמכת׳ וק׳ באמת מנ״ל לרבות תרווייהו אע״כ באמת צ״ל דכל מרבי ח״ס וכוי ממילא אסזר מצל ספק מסוס דס״ד מה״ת לחומרא כדעת הרשב״א * אכן אי נמנא כדע ת הרמב״סדס״ל מ־חר מ׳׳הת״ ע״כ האדמרבינן כוי היינו אסמכת׳ בעלמא .וכל אתי לרבו׳ ח״ש • ולפ״ן יומתק היטב דזה רמז לו רב מפרשי׳ שריתיו בא׳׳ע בלא חליצה מטעס דס״ל כשיטתו דס׳׳ד מ״הת לקולא • ולפ׳׳ז מרבינן בקרא דנל חלב רק לרנו׳ ח״ם וכאמה חלב
