חוט המשולש לפרשת במדבר
לקי דלא אהי ח״ע ועקר '3לאוי דע״כ העטה לא קאי אלאן דלא ימיר כג״ל מסא״ב לרבא• דלית להך תי׳ ננ״ל נגד זה ליבא דס״ל דלא מהני והא 7לקי מטוס דעבר אמימרא דרחמנא ספיר י״ל כתי׳ ב /מ סו ס דלאו איט סוה לעסה כנ״ל : ו מ מ י ל א ממאר הרמב״ס דרכב אתרי רכסי דהא באמת מוכח הסני טעמי׳ חדא לרבא וח 7א לאביי כנ״ל וגס אפטר למאי דפ׳ הרמב״ס סינוי קונה וע״כ ס״ל כאביי וכ׳ ספיר ה ט ע ס דלוקי׳ דלא אתיח״ע ועקר תרי לאוי וגס כיון דעכ״פ לרבא מוכח הסברא דה!או סאינו טוה לעשה לא הוי נל״ע אפטר דגס אביי מודה לזה ולא פליג על ה ך סברא ולכך א״ס 7כ' תרווייהו וק״ל :
שער
אשר לפר שת במדבר
י ב מ ו ת דף ל״ו ע״ב תגן רטב״ג אומר כל ססהה למד יוס באדם אינו נפל* הא לא ס ה ה ספיקא הוי ואתמר מת סלטים יו׳ ועמדה ונתקדסה רבינא מסמי׳ דר׳ אמר אס אסת ישראל היא חולצת ואס אסת כהן היא איכה חולצת• א״לר׳ מסרטי׳ סריתו יהא רעווא דתסתרי אף חרבאוהוא תמוה דלמה אמר דווקא דחסתרי אף תרבא • ו נ ר א ה דהנה בשנת דף קל״ו נ תבו התוס׳ד״ת ואס אשת כהן היא היינו מסוס דחי הוא אפי׳ לא סהה כרבנן כדאית׳ פ׳ החולז והא דאמרת לעיל דהלכה כרטב״ג היינו דווקא באסת יטראל* אבל באשת כהן לא קי״לכוותי׳ להצריכה חליצה הואיל ואסת כהן היא עכ״ל* ולכאורה דבלי תוס׳ אין צהס סחר כלל כיון דבאמת הלכה כרסב״ג מי פקע הזיקה בסביל סהיא אטת כהן ״ תחלוז ותצא ה מינ דונ ״ ל מו כ ת ה הו ס׳ דלסיטתייהו אזלי : ' ש כ ביבמות* בד״ההא לא טהה וכו׳וא״ת אמאי לא אזלינן ב״ר דרוב נשיס ולד מעלי׳ ילדן ואר״י לחייסינן למיעוט המצוי וכו׳כיון דמיעוט נפליס מצוי מחמרינן בי׳ וגס מחמירן סלא לאכול מבהמה תוך ח׳ ימים ונו׳ע״ט * ו הנ ה מ״סכ מסוס למיעוט המצוי הוא מחמרינן היינו מדרבנן אבל בוודאי מ״הת ליכא חיסור כלל דאזליכן ב״ר • .ולפי הנחה זו ניחא מ״ש :התוס׳ טעמא דרבינא מסוס דבניסת לכהן אס נחמיר עליה לחנוץ צריכה לצאת ממנו לגמרי קתכוהו על דין תירה דאז יינן ב״ר ול״ח למיעוט המצוי משא״כ באשת יסרחל הי׳מירו
למי
המשלש
סו
מדרבן משוס מיעוט המצוי ובזה א״ס הא דס*ימן התוס׳ סס וגס מחמירן שלא לאכול בהמה חיך ח׳ ימים והיינו דהתיס׳רצו להביא ראי׳ לזה דחייסען למיעיט המצוי מהא דמחתירן פלא לאכול בהמה תוך ח׳ ימיסדגס ה ת ס קשי׳ ניזל ב״ר וליכא למימר סס דמ״הת חייסינן למיעוט המצוי והוא מ״דכ הב״י בטור י״ד סי׳ ט״ז בשס קצת גאוני׳ סלא אמיו בן ח׳ ימים אלא לקרבן אבל לאכילה אפי׳בן יומו מותר וכ׳ הפר״חסטעס הגאוני׳ מ:אי דאמרינן בחולין דףקט״ז מדאסר רחמנא מחו״ז לגבוה מכלל דלהדיוט סרי ולית דנקיס לן טכלו חדשיו מיירי אע״פ סאסור לגבוה מותר להדיוט אבל בלא קיס לן שכלו חדסיו אסור אפי׳ להדיוט משום ספק נפל עכ״ל ועיין בי;רמ״ל פ״גמה״ל א״ מסהק:ה ע״ד הפר״ח הנ׳׳ל מהא דרס״בג דיליף האדסמכה ימים בבה מה ספק נפל מדכתיב וביום הסמיכי והלאה ונ ד הא לדברי הפר״ח הך קרא מיירי בקיס לן סכלו חדסיו דליכא כלל ספק כפל ואע״פכ גז״הכ הוא בקרבן* ותו דדוחק הוא לאוקמי קרא בכלו לז חדשיווגז״הכ הוא לכנ״ל דבנלו חדשיו גס לגבוה לינא איסור והא דאסר הכתיב לגבוה בלא כלו חדסיו ומסוס ספק נפל* ול״ק קושי׳ הפר״ח אצטריך קרא לאסור ספק נפל* דוודא♦ אטריך קרא דלא נימא דאזלינן ב״ר ולכך אצטריך קרא לאסיר לגבוה משוס דהוי מיעוט המציי ורעפ״ב ח״ס הא דאמר 3גמ׳ דחילין מדאסר לגבוה מחו״ז* מכלל דלהדיוט טרי* דבהדיוט לא החמיר הכתוב לאסור לחוס למיעוט המצוי דאזלינן ב״ר מ״הת* והא דאמר רסב״ג דטמנה ימים בבהמה אסור משוס ספק נפל היינו מדרבנן אסרוהו גשום מיעוט המצוי ורטב״ג מביא ראי׳ מקרבן שחסר הנ חו׳ תוך ח׳ מטעס ספק נפל משוס מיעוט המצוי אלמאדחחר ח׳ליכא ספק נפל א״כ מה״ט אסרו חכמים ג״ב להדיוט תוך ח׳ דווקא• מסוס דהוי מיעוט המצוי עכ״ד הרמ״ל הרי מוכח מזה בהא דאסרו חכמים בהנלה להדיוט תוך ח׳ היינו מסוסדחיישינ למיעוטהמציי• ןא״נ א״ס מה ססיימו התוס׳ ביבמות וגס מהננירן בבהמה בו׳ דהיינו ג״כ משום דמדרננן חיישינן למיעוט המצוי כנ״ל * ולכך כה■ג ג״נ באמת ישראל יזולצת מטוס דחייסינן למיעוט המצוי • ובאשת כהן לא קיי״ל נוותי׳ דרסב״ג דהנחוה חנמיס על דין חורה כנ״ל וק״ל . : ו ה נ ח עיקל ההוכחה בהא דגבהמה ל״ת י•״י^s להדיוט למיעוט המצוי היינו מלא'ר מלז׳ ^
