חוט המשולש לפרשת בחוקותי
א ק הנ ה דחז״ל אין עוז אלא תורה טגאלזר ד׳ עיז
לעמויתן יגו׳ ופירשו דקאי אמה סאמרקח״ז ומכוסי
ביום צרה והיינו עד שאמרו התורה מגינה ומצלי
והוא מנוס לנו להגי׳ עלינו ניוס צרה ובמקוס אחר
אמרו אין עוז אלא ס 3עה סנאמר נשבע ד׳ בימינו
ובזרוע עוזו* ופרסו דהיא היא בשעה שנתן לנו
התורה נ סנו ע ה נתן לכו נמ״ש מושבע ועומד מה״ס
וי״לד למאי רמז לנו הנ א שהקב״ה נתן לנו התירה
כשבועה תו דלפ״ז למה כפל לומר פ ע ם סנית
ומעוזי גס איך נמסך למ״ש אח״כ אליך גויס יבואו
וגו׳ דלא קרב זה אל ז הי ונראה לבאר ע״פ
פשוט ;
*
ר ח נ ה גרסי' מוס' סופרים פי״ח ה״ו ביוס
שהושיבו את ראב״ע בישיבה פתח ואמר
^
אתם נצביס היום כולכם• אנסים לשמוע כשיס
נדי לקבל סכר פסיעות ע״כ* ומקשי׳ המסרמי׳
הלא 3גמ׳ דחגיגה אמרו שדרש ראב״ע 3פ׳ הקהל
ומאי דרס אנשים באים ללמוד וכסיס נאים לשמוע
וכו׳ ומשמע ה ת ם אף דכסיס ל״ס בלמוד כמ״שכ
התוס׳ שם מ״מ שייך לומר דאתי לשמוע מצ:ת דידהו •
א״נ גס באתם נצביס וגו׳ מ״ט לא דרס ראנ״ע נמי
•
דנסיס באות לשמוע מצות דידהו ונ״ל :
ד ה ג ה בשמעת דף כ״ט ול״ט ובנדרים דף כ״ה
אמר שמשה השביען סנית על קבלות
התולה בערבות מואב* וכה״ג דלשז במדרס אקרא
דלעברך בברית שנאמר בערבות מואב• שאין ברית
אלא שנועה ס השביען שנית ומצאתי במגיד מישרים
פ׳ נצביס וז״ל איכא למידק אמאי אצטריך למהדר
לאע^א יתהון בקיומא הא כבר עליו בסיני בקיומא
עכ״ל והנה לכאורה מאי קושי׳ אימא דרמי עלייהו
חוגנר שני שבועת וצ״ל דהקושי׳ הוא הא אין שבועה
חלה על שבועה:
•
א מ נ ם עדיין י״לד דהכא שאני דחל שבועה על
שבועה וכהא דגרסינן בנדרים דף י״ז
אמר רבה שבועה סלא אוכל תאני׳ וחזר ואמר שבועה
שלא אוכל תאיניס וענבים מגו דחל על הענבים חל
נמי על התאיניס לחייב סתיס* ומעתה נאמר כה״ג
ג״כ הכא למ״ש בתנחומא פלא נצטוו ישראל על
הערבות עד ערבות ומאב ויליף לה מדכתיב הכא
כל איש יסראל היינו סכל ישראל נחסביס כאיש אחד•
וע״ז קאמר ג״כ לעברך בבריח אין ברית אלא שביעה
א״כ הי'ה ש מעה גס על הערבות ומעתה שפיר י׳׳ל
מגו שחל שמעה על הערבות שלא נצטוו עדיין קיילה
השבועה גס על מה שנשבעו נ ב ר מסיני :
המשולש
ו ה ג ך ,בברכות דף כ׳ בעי׳ הגע׳ נשים חייבות בב״המ ע״ס בהלא״ש דנ׳ לעיקר הת בעי׳ משוס דנסיסאינס בכלל הערבות ע׳׳ש: ן ל £״ ן מבואר דבוודאי 3פ' הקהל שפיר אמר ראנ״ע דנשיס באים לשמוע המצות שנצטוו _ אבל בהא דערבות מואב דלא בא מסה אלא להשביעם פנית אע״פ דכבר השביעם בסיני מ׳מ חל עליהן גס שנועה זו מגו דחל על ה ער מ ת שנצטוו עכשיו וא״כ בנשים דלא סייכא הך מיגו דחל אערבות״ דיסא אינם בכלל הערבות לא חייל עלייהו שנועה דערבות מואב כלל דאין שבועה חלה על שמעה וא״כ ק׳ ספיר נסיס למה באו והוצרך לומר שכר פסיעות לקנל וק״ל : ו ב ז ה ינואר המסך הכתוב הנ״ל והיא די״להלן דמה זו טובה שבישר הנביא לישראל לומר אליך גוים יבואו וגר דאתי לגחימי צערו קייצער ל»׳ למ״ש ביבמות.פ׳ הח לז א״ר חלכו קשים גדיס לישראל כ ס פחתכו׳ רק התיס׳ כ׳ ס ס ה ט ע ם לעי שכל ישראל ערבים זה בזה והגרים אינם תדקדקיס במצות כ״כ והקשו סס מהא דאמרינן בפי אלו נאמרין שאין הגיי ס בכלל הער מת א״כ אינם קשים לישראל ע״ם ולפ״ז אי אמרינן כדעת המ״ר פ׳ >ללו נאמרין שאין הערבות על הגרים א״ס שבשר הנביא לישראל אליך גויס יבואו• והנה מ״שכ הרא״ס דכסיס אינן בכלל ערבות נ״ל שיש ראי׳ לדבר זה* ממה.סמצינן בקרא דאתם נצביס דכתיג כל איש ישראל דדרסיכן מיני׳ בתנחימא דלעיל ןןנצטוו על ה ע ר מ ת כדא מר ^ לעיל והדר כתיב טפכס נשיכס וגרך באפי נססי׳ ״ היינו לפמ״ש ו ;ח לה מאתם גצניס היום כ:לכס ראשיכם וכו' אתו לחול עליהם ג ס שמעה זו במגן דחל שבועה זו אערבות כנ״ל סנצטוו עכשיו ולפיכך זכרן הכתזב בפ״ע וסיים עליהן נל איש יסרא) היינו הערבות כדדרס בתנחומא* אבל נש־ס וטף שלא היו בכלל הערבות אלא אתו לקבל סכר פסיעורן ולפיכך פרטס הכתוב בפני עצמם לבתר שאמר כל איש ישראל לקאי אערבות ולא כללם ע ם הראשונים כיון דלא דמי להדדי: א ס לפ״ז יס הכר ע ה ג״כ כמ״ד דאף גרים לא י הי׳ בכלל הערבות דהא ג ס גרים הזכירן הכתוב ע ם פרעי טף ונסיס שאינן בכלל הערבות כנ״ל : ו ז ה ביאור דברי נביא ד׳ עיזי היינו כדרש הנ״ל שניחן להם התורה בשמעה ועז״א ומעון! פהסביען שנית ב ע ר מ ת מואב ותקשי דאין סני ע ה חלה