עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/137

הדף הזה לא עבר הגהה

חוט המשולש לפרשת בחוקותי


‫א ק הנ ה דחז״ל אין עוז אלא תורה טגאלזר ד׳ עיז‬ ‫לעמויתן יגו׳ ופירשו דקאי אמה סאמרקח״ז ומכוסי‬ ‫ביום צרה והיינו עד שאמרו התורה מגינה ומצלי‬ ‫והוא מנוס לנו להגי׳ עלינו ניוס צרה ובמקוס אחר‬ ‫אמרו אין עוז אלא ס ‪ 3‬עה סנאמר נשבע ד׳ בימינו‬ ‫ובזרוע עוזו* ופרסו דהיא היא בשעה שנתן לנו‬ ‫התורה נ סנו ע ה נתן לכו נמ״ש מושבע ועומד מה״ס‬ ‫וי״לד למאי רמז לנו הנ א שהקב״ה נתן לנו התירה‬ ‫כשבועה תו דלפ״ז למה כפל לומר פ ע ם סנית‬ ‫ומעוזי גס איך נמסך למ״ש אח״כ אליך גויס יבואו‬ ‫וגו׳ דלא קרב זה אל ז הי ונראה לבאר ע״פ‬ ‫פשוט ;‬ ‫*‬ ‫ר ח נ ה גרסי' מוס' סופרים פי״ח ה״ו ביוס‬ ‫שהושיבו את ראב״ע בישיבה פתח ואמר‬ ‫^‬ ‫אתם נצביס היום כולכם• אנסים לשמוע כשיס‬ ‫נדי לקבל סכר פסיעות ע״כ* ומקשי׳ המסרמי׳‬ ‫הלא ‪3‬גמ׳ דחגיגה אמרו שדרש ראב״ע ‪ 3‬פ׳ הקהל‬ ‫ומאי דרס אנשים באים ללמוד וכסיס נאים לשמוע‬ ‫וכו׳ ומשמע ה ת ם אף דכסיס ל״ס בלמוד כמ״שכ‬ ‫התוס׳ שם מ״מ שייך לומר דאתי לשמוע מצ‪:‬ת דידהו •‬ ‫א״נ גס באתם נצביס וגו׳ מ״ט לא דרס ראנ״ע נמי‬ ‫•‬ ‫דנסיס באות לשמוע מצות דידהו ונ״ל ‪:‬‬ ‫ד ה ג ה בשמעת דף כ״ט ול״ט ובנדרים דף כ״ה‬ ‫אמר שמשה השביען סנית על קבלות‬ ‫התולה בערבות מואב* וכה״ג דלשז במדרס אקרא‬ ‫דלעברך בברית שנאמר בערבות מואב• שאין ברית‬ ‫אלא שנועה ס השביען שנית ומצאתי במגיד מישרים‬ ‫פ׳ נצביס וז״ל איכא למידק אמאי אצטריך למהדר‬ ‫לאע^א יתהון בקיומא הא כבר עליו בסיני בקיומא‬ ‫עכ״ל והנה לכאורה מאי קושי׳ אימא דרמי עלייהו‬ ‫חוגנר שני שבועת וצ״ל דהקושי׳ הוא הא אין שבועה‬ ‫חלה על שבועה‪:‬‬ ‫•‬ ‫א מ נ ם עדיין י״לד דהכא שאני דחל שבועה על‬ ‫שבועה וכהא דגרסינן בנדרים דף י״ז‬ ‫אמר רבה שבועה סלא אוכל תאני׳ וחזר ואמר שבועה‬ ‫שלא אוכל תאיניס וענבים מגו דחל על הענבים חל‬ ‫נמי על התאיניס לחייב סתיס* ומעתה נאמר כה״ג‬ ‫ג״כ הכא למ״ש בתנחומא פלא נצטוו ישראל על‬ ‫הערבות עד ערבות ומאב ויליף לה מדכתיב הכא‬ ‫כל איש יסראל היינו סכל ישראל נחסביס כאיש אחד•‬ ‫וע״ז קאמר ג״כ לעברך בבריח אין ברית אלא שביעה‬ ‫א״כ הי'ה ש מעה גס על הערבות ומעתה שפיר י׳׳ל‬ ‫מגו שחל שמעה על הערבות שלא נצטוו עדיין קיילה‬ ‫השבועה גס על מה שנשבעו נ ב ר מסיני ‪:‬‬

‫המשולש‬

‫ו ה ג ך ‪ ,‬בברכות דף כ׳ בעי׳ הגע׳ נשים חייבות‬ ‫בב״המ ע״ס בהלא״ש דנ׳ לעיקר הת בעי׳‬ ‫משוס דנסיסאינס בכלל הערבות ע׳׳ש‪:‬‬ ‫ן ל ‪ £‬״ ן מבואר דבוודאי ‪ 3‬פ' הקהל שפיר אמר‬ ‫ראנ״ע דנשיס באים לשמוע המצות שנצטוו‬ ‫_‬ ‫אבל בהא דערבות מואב דלא בא מסה אלא להשביעם‬ ‫פנית אע״פ דכבר השביעם בסיני מ׳מ חל עליהן‬ ‫גס שנועה זו מגו דחל על ה ער מ ת שנצטוו עכשיו‬ ‫וא״כ בנשים דלא סייכא הך מיגו דחל אערבות״‬ ‫דיסא אינם בכלל הערבות לא חייל עלייהו שנועה‬ ‫דערבות מואב כלל דאין שבועה חלה על שמעה‬ ‫וא״כ ק׳ ספיר נסיס למה באו והוצרך לומר שכר‬ ‫פסיעות לקנל וק״ל ‪:‬‬ ‫ו ב ז ה ינואר המסך הכתוב הנ״ל והיא די״להלן‬ ‫דמה זו טובה שבישר הנביא לישראל לומר‬ ‫אליך גוים יבואו וגר דאתי לגחימי צערו קייצער‬ ‫ל»׳ למ״ש ביבמות‪.‬פ׳ הח לז א״ר חלכו קשים גדיס‬ ‫לישראל כ ס פחתכו׳ רק התיס׳ כ׳ ס ס ה ט ע ם לעי‬ ‫שכל ישראל ערבים זה בזה והגרים אינם תדקדקיס‬ ‫במצות כ״כ והקשו סס מהא דאמרינן בפי אלו נאמרין‬ ‫שאין הגיי ס בכלל הער מת א״כ אינם קשים לישראל‬ ‫ע״ם ולפ״ז אי אמרינן כדעת המ״ר פ׳ >ללו נאמרין‬ ‫שאין הערבות על הגרים א״ס שבשר הנביא לישראל‬ ‫אליך גויס יבואו• והנה מ״שכ הרא״ס דכסיס אינן‬ ‫בכלל ערבות נ״ל שיש ראי׳ לדבר זה* ממה‪.‬סמצינן‬ ‫בקרא דאתם נצביס דכתיג כל איש ישראל דדרסיכן‬ ‫מיני׳ בתנחימא דלעיל ןןנצטוו על ה ע ר מ ת כדא מר ^‬ ‫לעיל והדר כתיב טפכס נשיכס וגרך באפי נססי׳ ״‬ ‫היינו לפמ״ש ו ;ח לה מאתם גצניס היום כ‪:‬לכס‬ ‫ראשיכם וכו' אתו לחול עליהם ג ס שמעה זו במגן‬ ‫דחל שבועה זו אערבות כנ״ל סנצטוו עכשיו ולפיכך‬ ‫זכרן הכתזב בפ״ע וסיים עליהן נל איש יסרא)‬ ‫היינו הערבות כדדרס בתנחומא* אבל נש־ס וטף‬ ‫שלא היו בכלל הערבות אלא אתו לקבל סכר פסיעורן‬ ‫ולפיכך פרטס הכתוב בפני עצמם לבתר שאמר כל‬ ‫איש ישראל לקאי אערבות ולא כללם ע ם הראשונים‬ ‫כיון דלא דמי להדדי‪:‬‬ ‫א ס לפ״ז יס הכר ע ה ג״כ כמ״ד דאף גרים לא‬ ‫י הי׳ בכלל הערבות דהא ג ס גרים הזכירן‬ ‫הכתוב ע ם פרעי טף ונסיס שאינן בכלל הערבות‬ ‫כנ״ל ‪:‬‬ ‫ו ז ה ביאור דברי נביא ד׳ עיזי היינו כדרש הנ״ל‬ ‫שניחן להם התורה בשמעה ועז״א ומעון!‬ ‫פהסביען שנית ב ע ר מ ת מואב ותקשי דאין סני ע ה‬ ‫חלה‬