חוט המשולש לפרשת בהר
כהנא יה״ל הכי ולפ״ז אין הברח לאוהמי לאו בגזל לכובש ס״ם ולעבור בב׳ לאוין וק״ל: ו ב א ו ® אהר י״ל סיטא זהרמב״ס הנ״ל • עפ״מ י דאיכא פלוגת׳ דאמוראי בב״ק דף ק׳״ל אי בגזלן דיפראל אמרינן ס ח ס גזילה יאום בעלים או לאו והנה למ״ד יאוש בעלים היינו כפירס״י סס כיון דסקלה מיני בהדי׳ ול״מ קאי באפי׳ מייאש״ א״כ י״ל דליכא למילף גזל מריבי׳ ואונאה* כיון דבגזל איכא יאום בעלים ואף דקיי״ל יאוס כדי לא קנ ה אכתי הל״א דקני וקיל מריבי׳ ואונאה עכ״ע• ועגצ״ל דרבא דמוקי לאו דלא תגזול לכובס ס״ס ס״ל כרב אפי 7ם ת ס גזילה לאו יאוס בעלים וא״כ א״ס דהרמנ״ס לשיטתו אזיל 7פ׳ פ״ו מהל׳ גזילה ה ת ס גזילה יאוס בעלים* וא״כ אין הכרח לאוקמי לאו דגזל לכיבס ס׳׳ס וק״ל: ל ה נ ה הנ״מ בין הנך תרוציס דלפי תי׳ הראסון לינא למילף גזל מאונאה מסוס דאין אונאה לקרוטו׳ וא״נ גזל תמיר מאונאה דחי־ב אף על פרוטה * מסא״ב לחי׳ הסני דאצטריך לאו בגזל מסוס דאינא יאום בעלים א״ב גזל קיל טפי דענ״פ איכא יאוס בעלים : ו ה נ ה דקדק האלסוך במ״ס הכתוב וכי תמכרו לעמיתך דפתח בלשון רבים וסיים בלסון יחידותי׳ דידוע דפיעיר אונאה פתות ופחות מפתות מחילה והי' אפסר לומר אס הי׳ המוכרים פנים צריך סיהי׳ לכל א׳ סתות* ואם הוא פחות סאינו מגיע סתזת לכל א׳ הוי מחילה ולז״א הכתוב כי לא כן הוא ואף כי תמכרו ממכר לעמיתו סוה לרבים וליחיד כמו בנתאנה הקינה דיהי' לגבי סיעור אונאה סתי׳* הי׳ה ברבים המוכרים ביחד פכ״ד* וראיתי בס׳ לוית חן שב׳ ודבר תימא הוא דהא וודאי אף אס האונאה שיעור שתות לכלל הינקח* א״כ מגיע לכל א׳ מן המוכרים ג״נ שיעור שתות לפי חלקו שי״ל במקח הזה עכ״ל וכי היכי דלא לישוי תי׳ הגאון אלסוך כטועה צ״ל לייסב דבריו למאי דקיי״ל אין אונאה לפרוטה וא״כ כיון שאין אונאה לפחות מאיסר * שפיר איכא לאסכוחי בכה״ג דלגבי הקונה איכא אונאה נאיסר אמנם לגבי המוכרים שנים מגיע הסתות לכל א׳ לפי חלקו רק חצי איסיר וסד״א דבהכי ליכא שיעור אונאה וקמ״ל קרא כיון דבגיף המקח אינא שיעור אונאה בצירף ב׳ מוכרים י״ב אונאה* והנה כ״ז אי אמרינן אין אונאה לפרוטה אכן אי ־אמרינן יש אונאה לפרוטה בוודאי לינא למימר דהכתוב אשמעינן כיון דבגוף המקח
בהר
המשולש
קינא אונאה בפרוטה אע״ג דבסני מוכרים מגיע לכל אחד חצי פרוטה איכא אונאה דזה אינו ,עולה על הדעת כיון דחצי פרוטי :ניתן למחול אצ 1כל א׳ אמאי יהי׳ בו דין אונאה אע״כ כמ״ד דאין אינאה לפרוטת כ״א כאיסר ומשכחת ספיר דאיכא אונאה בכאיסר ולכל א׳ מהמוכרים מגיע חצי איסר דהוי יותר מפרוטה ולכך אסמעינן כיון דלשניהס יחדי״ב כאיכר י״ל דין אונאה: . ו ל פ ץ מבואר המדרס* דהנה ר״י ב״א דאמד ומכוחם לא חתס אלא נגזל ע״כ ס״ל דגזל קמיל מכל כ׳ד חטאות שסידר יחזקאל דאף מריבית וחונאה דהסיב ה ח ם חמיד והיינו דס״ל כתי׳ הלאפון הנ״ל דאין אונאה לפרוטח ולז״א לפיכך משה מזהיר לישראל וכי תמכרו ממכר לעמיתך• דצ״ל כפי׳ האלסוך הנ״ל* והיינו כפרוסנו הנ״ל דאמרינן אין אונאה לפרגטת וספיר תמיר גזל מכולם וק״ל :
לפרעה הנ״ל *
איתא
נ ע ה:ין דף כ״טע״ב אתמר המודר שדהו במנת היובל• רב אמר מכורה ויוצאה• ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר* מ״ט דשמואל ק״ו ומה מכורה כבל יוצאת ו ט׳ ולרבכה״גל״אק״ו והתני׳ יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה* אמרת ק״ו מכירה כבר יוצאת ונו׳ ה ת ם לא הדרא ומזדבנא הכא הדרא ומזדבנא* וכ׳ התזס׳ פירס״י ה תם לא הדרא ומזדפכא דא״א מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות ול״כ דפלוגתא דתנאי היא בקדושין ולכך פר״י וכו׳ ועי״ל כמו שפרש״י אע״ג דפלוגתא דתנאי מיהו קיי״ל כר״ס לאסור למכור וכו׳ * ו הנ ה להבין עכ״ע מחי דוחקח צרפ״י בזה לאוקמא כתנאי רלפ״ז צ״ל דעיקר הק״ו היא לר״ש וא״כ לההיא תנא דס״ל ארס מוכר לסא׳׳סלית׳ הק״ו אליבא דרב וא״כ מנ״ל לדידי׳ דא״א מוכר את נתו כשהיא גערה ובהאי דינא ל״מ פלוגחא בכל הס״ס* ואמאי לא ניחא לרס״י לפרש טפי כפר״י ונראה לבאר בטוב טעם דהי׳ לרס׳׳י ז״ל הוכחה דבלא״ה האי ברייתא ע״כ ס״ל 7א 7ם מוכר לסא״ש ואפ״ה האי דינא דא״א מוכר את בתו כשהיא נערה חתי׳ אליבא דכ״ע ורב לטעמיה אזיל: ל ה נ ה בכתובת גרסינן ח״ר הונא א״ר מנין שייעסה הבת לאביה שנאמר כי ימכור איש את בסו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה וכו׳ ואימא ה״מ קטנה וכו׳ ק טנה;״צ קרא דהשתא זגוני
