חוט המשולש לפרשת אמור
בן זומא נאמר במעשה בראשית ויה♦ ערג וגו' יום
דיחזקאל אתי לאשמעען דאיכא לאשנוחי היחר
אלמנה לגה״נ דאף דאמר מקודם ואלמנה וגרוסה
אחד וכתוג ל ו ג לא תשחטו ביום אחל מה להלן
לא יקחו אסמעיכן באס נפלה לפלו לימס מן
לילה הולך אחר היוס אף יוס אחל האמור בא״וב
היוס הולך אתר הלילה וי״לד למאי מדייק את זו
הארוסין מאחיו כ״ה דמה״ת מתייבמת וז״ם והאלמנה
7לס בן זומא ונראה לבאר דדווקא ל ז לשיטתו דרש
אמר תהי׳ אלמנה מכהן דהיינו מאת׳ו.נ״ה ונפלה
דרשא זו :
לפניו ליבוס מן הארוהין יקחו דאתי ע׳ דיבוס
ו מ ק ו ר □ נבאר דבר* הגמ׳ סם ת״ר את זו
ולחי לל״ת לאלמנה • ולכך לא נקי׳ בגרושה דלא
דרש ב״ז וכו׳ מה להלן היום הולך
י
מסנחת נצ״ל :
אחר הלילה וכן׳ רבי אומר יוס אחד יוס המיוחד
ו ד 1א דאמר אשר תהי׳ אלמנה מ כ ה ך י״ל דאגב
טעון כרוז)ופירס״י ימיס מיותדיס ים בשנה שאתה
זה אתי יחזקאל להורת לנו עוד דא חדס•
מוזהר להכריז אמה מכרתי לסחוט• קרי׳ בי׳ לא
עפ״מ לאיתא בקדושין דף ע״ז ת״ר אלמנה אלמנה
חסחיטו לא תגרוס לה לשחוט בימיס הללו(* ונראה
א״ח אלא אחת• לא צדכא כיון שבא פל אלמנת
לפרש בתאי פליגי רבי עס ב״ז :
ראובן סהית׳ אלמנת שמעון p״ 7הרי שמות מחולקין
ו מ ק ו ר □ נבאר דברי לס״י בחומש • בפסוק א״וב
וחייב ב׳ קמ״ל דגעינן ספין מחולקיך ולכך אתי
לא תשחטו כ׳ רש״י וז״ל אותו ואת בכו
י
יחזקאל והאלמנה אשר תהי׳ אלמנה מכהן שאחיו
אף בנו ואותו במשמע עכ״ל ודבריו תמוהין דהא
הי׳ כ״ה ונשא אלמנה מן הארוסין ואפ״ה יקחו
איתא סם בחולין אמאי אותו ואת בנו אתר רחמכא•
^ ה״ג בנפלה לפניו לי ב ס* לאתי ע׳ ליבום ודחי
ולא בנו ואותו* לס״ד דתני׳ א״וב אין לי אלא או״ב
ל״ת לליכא ב׳ לאוין מסוס להית׳ אלמנה אלמנה
בנו ואותו מנין • ת״ל לא תשחטו גס ב״וא במשמע
כיון דליכא גופין מחולקין כנ״ל:
ע״ם פירס״י וא״כ חזינן אדרבה דבאמת א״וב לא
יבואר נמי מה שתקדיס כ״א בתולות לפון
בנו ואותו במשמע״ רק דלא חסחטו מפמע אף בנו
רביס דהנה בס׳ נצח ישראל הקסה על
ואותו וה״ל רס״י לציין על לא תשחטו* עכ״נ דהא
ה ר מ ל ס לפסק לכה״ג pfiור ליקח ב׳ נסים לכתיב
בתולה מעמיו י קח אפה ולא סתיס דק׳ מסוגי׳
באמת צריכין להבין כוונת הגמ׳ דמקשה א״וב אמר
רחמנא ולא בנו ואותו • ד מ ל 3למעט ב״וא״ אדרבה
ליבמות הנ״ל 7א״כ גס באלמנה מן הארוסין איכא
לאשכוחי דאהורה ליגס לכה״ג אם יש לכה״ג כבר
מדלא כתיכ גפילוש למעט מכלל דגס ב״וא במשמע ״
אסה לה״ל לאו דאלמגה ועשה דאחת ולא שתי׳
והא ללא כ׳ התורה ב״וא לאי הוי ־כתיב ב״וא הוי
דה׳׳ל לאו הבא מכלל עסה• ע״כ מסיק דע״כ הא
ק׳ לכתיב א״וב* אלא בוודאי דמחדא משמעתרתי*
דפסק הרמב״ם דאסור ליקח שתי׳ הוא רק מדרבנן
ענ״נ ל ת ח נ ט ו ב ט ע ס :
.
וקרח אסמכתא בעלמא* ולפ״ז דלפ״ד ה ל ל דסיפא
ר ל כ א ל ר ה בלא״ה צריכין להבין לרבי דדרס לא
לקרא יחזקאל דקאמר והאלמנה וכו׳ תקחו דמיירי
תשחטו קרי׳ בי׳ לא תשחיטו כמו
בכת״ג באלמנה מן הארוסין למותרת להתייבס מן
טפרש״י להיות טעון כרוז וא״כ מנ״ל לדרוס אפי׳
התורה דאתי ע׳ ודחי ל״ת ולכאורה תקשה דרvא f)i
בו״א במשמע :
פסיקא מילתא דאס יש לו כבר אשה אחרת אסורה
ו נ ר א ה לבאר הכל על מכונו• ד הנ ה י״להק
להתייבס דאיכא עסה ולת* משוס אחתולאסתיס
למאן דדרים כל אתין שבתורה האי את
ולכך הקדיס ואלמנה וגרושה לא ♦קחו להס לנסיס
דאותו ואת בנו מאי דרש בי׳״ ונראה לפ״מ דאיחא
ליקח
ל א בחולת לשון רבים לאפי׳ שתי' מותר
בחגיגה דף י״ג שאל ר׳ ישמעאל לר״ע לדידך
ל ה ת וא׳׳כ ל ש ל ס א ל כ והאלנגנה אסר
דדרסת כל אתין שבתורה את הסמים והארץ מאי
אלמנה מכהן יקחו דהיינו מארוסין כשנפלה ליבוס
דרשת בי' א״ל להקדים שמיס לארץ ע״ש״ ולפ״ז
דחתי ע׳ ולחי ל״ת אף שכגר י״ל אסה ודו״ק :
אף הכא י״ל האי את אתי להקדים אותו לבנו
למעט בכו ואותו * ומבואר היטב בזה דעת המקשן
הקט[
שער
דקאמר אמאי אותו ואת בנו אמר רחיננא ולא בנו
ואותו והיינו דאת אתי להקדים ״ ומסכי הגמ' דכתיב
כ 22ן' דחולין דף ל ג במתני׳ יום אחד האמור
לא תשחטו לרבות בנו ואותו וע״כ אתי חת לדרשא
בק״וב היוס הילך אחר הלילה את זו דרש
אחרינא :
ובזה
לפרשת אמור
*
»Q
ולפ״ז
