חוט המשולש לפרשת אמור
הלא״סואז נסתרתי׳המהרס״א הנ״ל כל'םכ וקושי׳
המהלס״א במ״ע ודו״ק :
שער
המים
לפרשת אמור ה ר מ ב ״ ס פ׳ בפ״ח מהל׳ סבת החובל בחבירו אע״פ סנתכוין להזיק חייב מפני נחת רוח סהרי נתקררה דעתו וסככה חמתו ה״ה כמתקך וכ׳ ה״המ סרוג הפוסקים נחלקו עלי) וס״ל כיון סאסור לעסות כן לא מקרי מתקן • וא»: כמתקן כ״א בעסה למירמא אימתי׳ על אנסי ביתו וכן נמי ס׳ הר־א״ס סהסיג עליו וע׳ בתי״ט בסבת פי״ג משנה ג׳״ ולכאורה צ״ע דמנ״ל להרמב״ס להמציא דין זה* ונראה שהי׳ להרמב״ס הוכחה לדין זה : ר ה נ ה כ׳ התוס׳ בסנהדרין דף פ׳ ד״ה הנסקלין בהנסרפין דאף דקיי״ל דאזלינן בתר רובא מ״מ היכא דבלא רובא ג״כ מגיע מיתה רק מכת הרוב נחייב >ניחה חמורה לא אזלינן בהא בתר רובא לחייבו מיתה החמורה ע״ם והקסה הגאון ונהרצ״ה זצ״ל מהלברשטאט דלפ״ז איך אמרה התורה ב״כ בסריפה נחום דלעא לאו אביה ה א ולא הוית ב״כ אלא בת ישראל ומגיע לה רק חנק ולענין איזה מיתה לא אזלינן ב״ר* ותירצו 3סס הגאון מוהל״ר אברהם פ״ב זצ״ל דמיירי בקדסה אביה כסהיא קטנה וא״כ ממ״נפ אם נחום דלאו אביה היא • א״כ קדוסיו לאו קדוסין וה״ל פנוי׳ ואינו מגיע לה מיתה כלל* ולכך ספיר אזלען ב״ר ולחייבה סריפה* אמנם אני הקסתי קושי׳ אחרת* מהא דאיתא בסנהדרין דף נ״א ת״ר וב״כ כי תחל וגוי ־ אפי׳ חללה סבת ת״ל לזנות• ומסיק דאצטריולזנות אליבא דר״ס דאונר סריפה חמורה וסד״א בכהניס דליבה רחמנא מצוה יתעו׳ תהוי ב״כ סחללהסבת בשריפה ע״ס וא״כ בזה ק׳ שפיר היכי סד״א דב״כ סהללה סבת בטריפה כיחוס סמא לאו אביה הוא והוית יסראלית ומגיע לה רק סקילה ולענין לחייב לה מיתה חמורה לא אזליכן ב״ר : ו נ ר א ה לתרץ דהנה כ׳ התום׳ בסבת דף ק״ן דר׳ יוחנן ס׳ל אליבא דר״ס דהא דמקלקל נ ד ס ר ה ובהעברה חייב היינו דאיכא תיקיו קצת דבמילה והעברת ב״נ איכא תיקון קצת דתיקון מצוה הוא ולפ״ז ממילא מבואר קיסייתנו הנ״ל לשפיר אצטייך קרא דלזנות דלא תימא דב״כ שחללה סנ ת בשריפה היא* וכגון אס א״לאביהסתחלל
סבת בדבר שהיא קלקלת בעיקר המלאכה רק ע״י קיום מצות כיבוד היי תיקון קצת אס חסמעלו* ולכך אס חללה סבת ושמעה לו ספיר אמרינן דחייבת סריפה דבזה לינא לתימר דניחש דלמא לאו אביה היא דבממ׳׳נפ דאי לאו אביה היא וא״כ ליכא אפי' תיקון קצת כלל דהא ליכא מצות כיבוד וממילא היא פטורה מצד מקלקל ולענין דלא נחייבה מיתת כלל אזלינן ב״ר ולכך נימא ספיר דב״כ תחייב סריפה .בכה״ג ולכך אצטריך לזנות וק״ל : א ו ל ס עדיין קשי׳ לסיטת הפוסקיס כיון דאסור לעסות כן לא מקרי תיקון כלל וא״כ כיון דכבר גלה הכתוב סאפי׳ אמר לו אביו חלל סבת אל תשמע לו* וא״כ ליכא מצות כיבוד ולא מקרי תיקון כלל ואף אי אזלינן ב״ר לא מקרי כלל תיקון אלא מזה הוכיח הדמב״ס שיטתו דאף דאסיר לעסות כן דליון דלפי כוונתו נעסה רצונו ה״ל תיקון וק״ל :
לפרשה הנ׳׳ל ב ח פ ט ר ה ואלמנה וגרוסה לא יקחו להס לנשים כ״א בתולת מזי־ע בני יסראל והאלמנה אסר תהי׳ אלמנת מכהן יקחו וי״לד טובא דריסא וסיפא סתרי הדדי וחז״ל בקדושין ,דף ע״ח נדחקו דריס^מיירי בכה״ג וסיפא בכ״ה* ג ס לטון והאלמנה אפר •תהי׳ אלמנה וגו׳* צ׳׳ב דהל׳ל ואלמנה מכהן יקחו ג ס ברישא נאמר ואלמנה וגרוסה לא יקחו• לסון יחיד* הל״ל כ״א בתולה ומדוע אמר בתולת לסון רביס* גס מאי חידש לן יחזקאל בכל ז ה׳ וגס באמת פריך הגי:׳ בקדושין דאי נימא דרישא וסיפא בחרי גברי מיירי וכי כתיב קראי הכי ופרש״י דה״ל לפרס קרא בהדין עכג׳׳ל לולי דברי הגמ׳ לפרש דכולהו קרא בכה״ג מסחעי ; ^ דאיתא במתני׳ דיבמות אלמנה לכה״ג גרושה וחל צה לכ״ה חולצת ולא מחייכיי-ת • ופריך הגמ׳ קפסיק ותני בין מן הארוסין וכין מן הנסואין בפלמא מן הנסואין ע׳ ול״ת הוא ואין ע׳ דל״ת וע׳אלא מן הארוסין לית׳ ע׳ ולדחי ל״ת ומסיק דמ״הת מתייבמת ומדרבנן גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה סני׳ ע״ש ומקסין העולס בלא האי דקפסיק ותני תקסי אגרוסה וחלוצה לכ״ה דלדחי ע׳ לל״ת • אמנס לק״ת דהא ע״כ מיירי שאחיו הי׳ ג״כ כהן וכסא את הגרוסה וחליצה באיסור וא״ב נעסית חללה* ואיכא ב' לאוין גרוסה וחללה )לא אתי ע׳ ביבוס ועקר תרי לאוי ־ רק באלמנה לכה״ג פריך ספיר והוצרך לומר מטעס גזירה ונו׳ ולפ״ז מבואר דיחזקאל
'עפ״ט
