חוט המשולש לפרשת קדושים
מנו ד אב לאס• ולפי סהבן ירא מאניו יוחר מהאם
לס כך הקדים מורא האס לאב* ולכאורה קסי׳ מנ״ל
הא דלמא כדאיתא בילקוט פע ס מקדים אב לאס
ופעס מקליס אס לאב מלמד ססניהן שקולין ולמ״&ג
ניחא• מסוס דלרבי הק״ל קושי׳ החזקוני הנ״ל וצ״ל
כתרוצינו הנ״ל דאתי לאשמעינן דטעמא דמילתא
משוס שאתה ואכיך וכו׳ דנילף מיני׳ באביו ואמו דאביו
קודם וא״כ ע״כ ליכא למימר דסקוליןהד
T O n iלפ״ז יש סתירה לדברי הא״ע שפי׳ בקרא
באביו ואמו תראו וז״ל אמר כי יאריכן ימי
המכבד א״ג יקצורן יוני המקלה ענ״ל * וכוונתו
דמ״ש הכא היינו תלאו שלא לכבד דקאי אכיבוד ודא
ודא אחת היא רק סמזהיר הכתוב שירא המקלה מן
העונש אם לא יכבד • וא״כ לפי דבריו דדא ודא
אהת היא הדרא קושי׳לדוכתי׳ • למה פ ע ס מקדיס אביו
ופעם אמו וצ״ל לדידי׳ נמ״ס בילקוט דפעס מקדים
אביו ופעם אמו להורות דסקולין ה ס ובאמת דברי רני
מוכרחים מכת קושי׳ החזקוני הנ״ל כנ׳׳ל :
דברי רש״י מבוארי׳ דבל״ז לא רצה לאקשוי
איזהו כיבוד ואיזהו מורא ה״א באמת
בדברי הא״עדדא ודא אחת היא והא דפעס מקדיס
אב ופעס אם להורת דשקולין ה ס כמ׳׳ש בילקוט*
ולכך פירש״י תקלה אני ר' אלהיכס • שאתה ואביך
ונו׳ pv׳ קושי׳ החזקוני ועכצ״ל כתרוצינו הנ״ל•
דאצטריך קרא להורות ה ט ע ס כדי שנדע הסברא ג ס
באביו ואמו דאביו קודס משוס שאתה ואמך וא״כ
ע״כ מוכח דלא אמרינן דשקוליס ה ס והא דהקדיס
בכיבוד האב לאס ובמורא האם לאב* כמ״ש רבי
גלוי וידוע וכו׳* וא״כ נסתר דעת הראג״ע הנ״ל
ולכך ק׳ ספיר איזהו כיבוד ואיזהו מורא וכו׳וק״ל :
ולפ״ן
שער
המים
לפרשת קדושים ר ש ״ י בחומש איש אמו ואביו תראו* ואת שבתותי תשמרו אני ד׳ אע^׳ע שהזהרתיך על מורא אב ואס יאמרו לך קלל שבת אל תשמע לו וכן בשאר נ ל המצות עכ׳׳ל* והקשו המפישיס דדנרי רש״י הוא לכאורה נגד הש״ס בב״מ דף ל׳׳ב דאיתא ה ת ם בברייתא יכול אמר לו אביו ו כי ושדך ה ת ס טעמא דכ״ר את שבתותי תשמרו אני ד׳ הא גלא״ה שבת ע׳ ול״ת ואין ע׳ דל׳׳ת וע׳ ומשני סד״א הואיל והוקס כבודם לכבוד המקוס ונו׳ ולפ״ז אפשר לומר דהא דגלי קרא דאף דהוקש כבודם לא ד״ם היינו מסוס דשבת ע׳ ו ל ת ועדיין מלל בשאר מצות היכא
המשולש
דאיכא רק ל״ת לחוד דלא ישמע לן ואיך כ׳ רש״י וכן ׳ נשאר כל המצות• ונראה לתרץ י ד ה נ ה איתא בקדושין איש אמו ואביו תראו אין לי אלא איש אסה מכ ן כשהוא אומר תראו הרי כאן שנים • ומת״ל איש איש סיפק בידו לעסות ונו׳ וכן פרש״י בחומם ע״ס* והקסיז המהרס״א בהא דפריך שס בקדושין ונילף מזוזה מת״ת דנשיס פטורות ומשני לס״ד דכתיב למען ירבו ימיכס גברי בעי חיי נסי לא בעי חיי וא״כ ק ל״ל תראו לרבות אשה לענין מורא דהרי בכיבוד כתיב למען יאריכון ימיך ומורא אתקס לכיבוד ואיך ס״ד למסטר נשים • ונראה לבאר דקוסי׳ המהרס״א וקועי׳ המפרסיס ה ל ל חדא בחברת׳ ))תרצא ; ד ה נ ה התוס׳ כ׳ בקדושין דלמאידילפינן דשריפת קדסי׳ ל״ד י״ט מסוס דהוי ע' ול״ת * א״כ אשה מותר לשרוף קדסיס בי״ט כיון דלגבה י״ט הוי רק ל״ת לחוד דמצד מ״ע נשים פטורת דהוי מ״ע שהז״ג ע״ש ולפ״ז אפשר לומר דהא 7כ' רחמנא תראו לרבות נשיס לאו משוס כיבוד ומורא אצטריך אלא ל ר מסוס סיפא דאת שבתותי תשמרו אני 7׳ דנא להורו׳ בסמיפו׳ דאס אמר לו האב חלל שנת אל תשמע לו וסד״א דהיינו דווקא בבן דשבת איכא לגבי ע׳ ול״ת ולהכי לא אתי ע׳ ודחי ל״ת וע'• משא״נ בבת דגס שבת איכא רק ל ת לחוד אימא דידתה ע׳ דכיבוד לל״ת דסבת ולהכי נ״ר תראו לשון רביס דקאי ג ס אבת וסמיך לי׳ את שבתות♦ תשמרו ומיני׳ שמעינן דגס בבת דליכא איסור סבת רק ל״ת לחוד אפ״ה לא תשמע לו * וממילא מבואר קושי׳ המפרסי׳ על פ ר לי דשפיר פירש״י אפי׳ בשאר כל המצות • ואף דליכא רת ל״ת לא ישמע לו • כמו דגלי קיא דמראז דגם אמר לבת סתחלל סבת לא חפמע לו אף דסבת רק ל״ת לגבה וממילא ה״ה בשאר כל המצות וק״ל• ו ה א דפריך בב״מ טעמא דכ״ר וכו׳ דתא בלא״ה ידעינן משום דאין ע׳ דל״ת וע׳ ולא מתרץ דאצטריך לנסים• די׳׳ל דקוסי׳ המקסן על לשון הברייתא דקאמר יכול אמר לו אביו ונו׳ דמשמע דג ס לאיש בעי הסמיכו׳ ועלה ספיר פריך דנלא״ה ידעינן באיש משום דסבת הוי ע׳ ול״ת גב•׳* וגס י״ל דקוסי׳המקשן כיון דלאיש לא אצטריך וע״כ אתי לאשהוא״כ ל״ל תראו לרבות אסה ועלה משני דגס לאים אצטריך דסד״א מסוס דהוקס כבודם לכבוד המקום ונו׳ וא״כ אצטריך גס לאיש הסמיכו׳ ואצטריך .״ תראו לרבות נשיס וק״ל^:
ולפ״ז
