חוט המשולש לפרשת אחרי
איכו מוכרח דנ״וא הי׳ גדולים ממטה ואהרן וספיר י״ל מ ענ סו על סהורו הלכה בפ״ר ולכן ק׳ ספיר מ״מ מזכיר מיחחן ני״הב והוצרך ל ת ח כסססי״הכ ,מכפר כך מיתת צליקיס מכפר וק״ל :
שער
במדרש
הקטן
לפרשת אחרי
באחד ברכן מתו מ י אהרן ולמה מזכיר מיתחן 3י״הכ ללמדך כשם טי״הכ מכפר כך מיתח צליקיס מכפר ונבר עמדו בזה אאמ״ו הגאון זצ״ל ואחריו אא״מ הגאון זצ״ל לדקדק למאי מדייק המדרס באחד בניסן מתו ב״א ולמה מזכיר מיתתן ני״הכ הא ג ס אי בז׳ בניסן מתו קשי׳ ג״כ ולמה מזכיר מיתתן בי״הנ* והל״ל סתמא בניסן מתו ב״א* והגה גס אנכי אענה את חלקי דקושי׳ המדרש דווקא אי באחד בניסן מחו ב׳*א ״ מסא״כ אי בז׳ בניסן מתו לק״ ו: אמרתי לפרש מ״ם הטמאים אגחגו טמאים לנפש אדם למה נגרע וגר • ראשון מהו הסאלה למה נגרע הלא ה ס טמאים* וגס מאי מדייק ואנחנו טמאיס לנפ ש אדס• ונראה עפ״מ לה יד יוסף נ' למה הי׳ במיתת ב״א שריפח נשמה וגוף קייס• ני מיתתן הי׳ חיקין לחטא א״הר כי נתגלגל בהם נשמח אדם שנאמר נו כי ביום אכלך יומנו מות תמות מיתה כפולה דהיינו מיתת הגוף ומיתת הנפש והי' אז מיד מיתת הגוף* ו ע תה במיתת ב״א מיתת הנפ ס• וז״ס אחרי מות ב״א בקרבתם לפני ד׳ וימותי דמלת וימותו אך למותר שכבר אמר אחרי מות נ״א* רק הכוונה אחרי מות כבר מיתת הגוף בקרבתם לפני ד׳ וימותו מיתת הנשמה ולכך אמר בקרבתס לפני ד׳ שבאמת לא מתו בחטאם אלא אדרבה סהי׳ מקורבים לפט ד׳ ולא חטאן ואעפ״כ וימותו מיתת הנס מה מחמת חטא א״הר כי נתגלגל נ ה ם נשמת א״הר עכ״ד וידוע דעיקר טומאת מת בנוגע בגוף מצד זוהמת החטא ולכך קברי צדיקים אינם מטמאים סאין ב ה ס חטא והנה ג ס בנ״וא לא הי׳ נ ה ם חטא בגוף רק מצד חטא הנשמה נשמין א״הר ולכך הי׳ סריפת הנשמה * וז״ס אנחנו טמאים לנפש אדם דייקא מצד שנתגלגל בהם נסמח אדס ולא מצד חטא הגוף ,ולכך למה נגרע ־הלא אנחט אין אנו טמאים כלל ני עיקר הטומאה מצד הזוהמא מצד חטא הגוף• והנה ראי׳ ע״י דמיתתן הי'נ פ ר ה על חטא א״הר• ע ל ע מ תו בא׳ בניהן נ׳ בניסן גברא העולם דהיינו
רהנה
המשולש
בכ״ה אדר ובא׳ בניסן נברא האדם שנקרא עולם' קטן ובאותו יום חטא ולכך נגזר עליו מיתה באוחו יום : ו ב ץ ף ,מבואר דהמדרש רצה להקשות ולונה מזכיר מיתתן בי״הג* הלא רפ״י מתרץ .שמתי על שנכנסו לפני ולפני׳ ובאשר שהזכיר 3פ׳ זו ואל יבא בכל עת אל הקודש אמר דרך משל לרופא שאמר אל תאכל צונן שלא תמות כדרך שמת פליט מ״ס״ ולכך הקדים המדרש בא׳ בניסן מחו ב״א והיינו מסוס דמתו בסביל חטא א״הר ובאטח .בקרבתם לפני ד׳ שתי׳ מקירביס לפני ד׳ ולא חטאו כלל ואעפ׳׳כ וימותו מיתת הנפש כנ״ל ולכך ק׳ ספיר כיון דלא חטאו כלל למה מזכיר מיתתן בי״הכ וק״ל :
שער
אשר
לפרשת קדושים ר ך ש ״ י אני ד׳ אלהיכס אחה ואכיך חייגיס בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל דברי♦ איזהו טבוד ואיזהו מורא וכו׳״ וי״לד איך תלי׳ הך דהקדיס קושי׳ איזהו כבוד ואיזהו מורא וכו׳ מקודם אני ד' אלהיס פאתה ואביך וכו׳ • ואדרבה ה״ל להקדים הא דאיזהו כבוד וכו׳ דאני ד׳אלהיכס נאמר לכסוףהפסוק* ונראהלבאר; ר ו ע ה החזקוני מקשה ל״לקדאדאניד׳אלתיכס• לכתוב את שבתותי תשמרו והדר אביו ואמו תראו וממילא ידעינן דסבת דחי כיבוד כמו שפרש״י בם׳ ויקהל הקדים להם אזהרת סבת למלאכת המשכן לומר שאינו ד״ש ע״ש* ול״נ דלק״מ דחוס׳ ביבמות דף ח' הקשו ל״ל קרא דכיבוד לא ד״ס בלח״ה ידעינן מסברא שאתה ואניך ־וכו׳ כדאמרינן פ״ק דקדוסין אניו אומר הסקני מיס ואמו אומרת השקני מיס אביו קודס מסוס שאתה ואמך וכו׳ ותירצו ד ה ת ס מהכא יליף ע״ש זלפ״ן מתורץ ממילא קושי׳ החזקיני דל״ל קרא דאכי ל לכתוב להיפך מקודם את שבתותי תס*נרו וכו׳ דאף דהוי ידעינן דכיבוד לא ד״ס ׳ ועדיין לא הוי ידעיכן טעמא דמילתא משוס שאתה ואביך וצו׳ ני היכי דנילף מיני׳ באביו ואמו שאביו קודם ולכך כתב קרא דאני ד׳ וכי לגלות לט הך טעמא שאתה ואבץ וכו׳ וממילא ידעינן ג ס באביו ואמו הך ם׳ שאתה ואמך וכו׳: ^ ו מ ה ניחא הא דאמריגן בקדושין דף למ״ד אמר רני גלוי וידוע לפני הקנ״ ה סהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו גדגרים הקדים ניבול
