חוט המשולש לפרשת תזריע
ציפדס שהוצרך להביא י 1ימים מקודם כמנואר בכתוב אין לו כ״א יקח מס״הק ואס לא יכיאם היוס ימאחרו >מי סיפירו ולח יחול סמיכי סלו גע״פ ולא יוכל לעסות הפסח( דבכה״ג ס״ד דאתי ע׳ לפסח תיב״ב כרת ודוחה ע׳ ול״ת דש״הק ואצטריך תשלח למעוטי: א מ נ ם סוב מצאתי לס׳ התוס׳ הנ?ל בזבחים אינה ס׳ מוחלטת דהתוס׳ בחולין ע״כ לס״ל כס׳ התום' בזיחיס והוא עפמס״כ ר״פ א״וב ד״ה מנין לא״וב וכו׳ וז״ל וח״ל דאצטריך סאס צריך לפסח וכ^ דהא במחו״ז איכא לאו ועשה ע״ס והרי ע׳ לפסח י״ב כר ת ולחי ל״ת וע' אע״כ דתזס׳ בחןלין ס׳׳ל דאן< עסה סי״ב כרת א״ד ל״ת וע׳* וממה סכתבנו ים דאי׳ ברורה מכחקוסייתינו הג״ל לסיטתהתוס׳ בחולין כנ״ל: א כ ן אי קסי׳ הא קשי׳ מאי מקסי הגע׳ אח״כ מאי אילמא להאי ע׳ מהאי עסה בהא וודאי קוסייתינו במ״ע ללמא בכה ג סחל כמיני סלו בע״פ לוודאי סל״א דאתי ע׳ לפסח סי״ב כרת ודוחה עסה דהסלמה* אמנם אחר העיון יס לנאר ג ם זה ע״פ הידוע מ״םכ הקוס׳ בכמה דוכתין דע׳ הסוה בכל חמור מל״ת סא״שג ולפ״ז י״ל הא לחזית לןהס״סבפסגזי׳ 7ע׳ דפסיולחי ע׳דהסלמה היינו לכ״ע דצמ״ד נסים פ מו רין .מ פ ס ח א״כ ע' לפס ת וע׳ להסלמה תרווייהו אס״ב דע׳ לפסח רק גאנסים וע׳ דהפלמה רק בכהני׳* ולכן כיון לע׳ דפסח י״ב כרת דוחה ע׳ להסלמה ולמ״ל נסים חייבי׳ בפסח א״ס טפי לע׳ לפסח י׳׳ב כרת וגס ס״ב • וע׳ להסלמה לית בי׳ כרח ואס״ב• אכן בוודאי אס ע׳ סי״ב כלת הוא ע׳ סאס״ב וודאי צ״ד ע׳ הס״ב אע״ג לליכא כר ת; . ו ל פ ״ ן מבואר דקוסי׳ הס״ס לפריך מאי אולמא דהאי ע׳ קאי למ״ד נסיס פטורות מפסח דלדילי׳ ה״ל ע׳ לפסח אס״ב ואף להוי ע׳ סי״ב כרת א״ל ע׳ לס״הק להוי ע׳ הס״ב ולהכי הוצרך לסנוי אליבי׳ לגדול הסלים סל״א לדחי ע׳ דמצירע לע׳ דס״הק ‘ ואס לקסי׳ לר׳ יהזלא לס״ל מוחלט מותר בת׳׳ה דלית׳ לתי׳ הגמ׳ גדול הפלוס ללר״י לשיטתי׳ דס״ל כפסחי׳ צ״א דנסיס חיינל' בפסח להוי ע׳ לפסח ע׳ הס״ב וא״כ בלא״ה צק״מ קום״׳ הגמ' מאי אילמא להאי ע׳ מהאי לי״ל כעין קוסייתיט הנ״ל למיידי בחל סמיני סלו בע״פ דע׳ לפסק ע' טי״ב כרת לחי ע׳ סא״ב כרת ״ רק דמקסה מאי אולמא ונו' היינו למ״ס נסים פטורים מפסח ועלה
דסשולש
שפיר מסכי דסד״א מסוס דגדול הסלוס דאיהו Yp נמ״ד במ״ק למוחלט >»סור בת״ה ולו״ק :
שער
.
הקטן
לפרשת מצורע אפי׳ קלס ונן׳ אפי׳
ב מ ת נ י ' לחולין לא יטול אס על הבנים לטהר את המצורע ומה אס מצוה סהיא כאיסר אמרה התורה והארכת ימיס וי״לדיאיד תלי׳ הך קו׳ גליצא דלעיל ללא יטיל לטהר אתהמצורע* ונראה לבאר: ד ה ג ה איתא בספרי וז״ל שלח תסלח אין לי אלא פ ע ס אחת פ ע ס אחי־ת מכ״ל ת״ל תסלח מכאן אתה למד אפי* מאה פעמים * ר״לד על הלסון * שמדייק מכאן אחה לי;ד* ונראה לבאר : ד ח ג ה לכאורה ק׳מנ״ל לדרוס אפי׳ מלה פעמיס וכו׳ להא אצטריך תסלח כלדרסינז 3ג«׳ דחולין הנ״ל אפי׳ לטהר את ה מ ציע* ונראר דבאמת ממילא)מנח חפי׳ מאה פעמיה* ד'כאורמ ק׳ ממ״נפ להא מצורע צריך נ׳ ציפריס א׳לסחיט^ ואחד למסולחת ואם י״ל א׳ בביתו יקחו לכחוטה והך דש״הק יקחלמסולחת אע״כ דאין לו כלל בביתו דק שנים יקח מס״הק* וקמ״ל דלא יקח מס״הק לפחוטה זאי נימא דל״צ לק־יס מצות ס״הק רק ס ע ס אחת עדיק ק* ♦קח א׳ למסולחת ובי קייס מצות ס״הק וכיון לכבל פ ע ס א׳ קיים ס״יק י כל לירת ל^ייר לסלו^ אחרת לשחוטה אפי׳ מאה פעמיס* וז״ב הספרי ת״ל חסלח y , לאתי לארוי אפי' לטהר את המצולע אסור ליקת ומכאן אתה למל ממילא אפי׳ מאה פעמים כנ״ל : ר ק עדיין ק׳ להיפך דלמא אתי לארוי אפי׳ מ אה י פעמיס ומג״ל דאתי׳ לארוי חפי׳ לטהר א« המצורע ונראה דליכא למימר דאתי לארוי אפי' מאה פעמים לבלא״ה כבר ידעינן אפי׳ מאה פ ע מיה עפ״מ להזכרון יעקב הקשה דל״ל גבי כיביד א״ו^ לכתוב ארינו' ימים הא כנ ר הוא ק״ו מס״הק ות»׳ בס׳ עמק הלכה דסאגי ש״הק לנוהג בכל ע ת משא״כ כא״ו וגו׳ פעמים סאתה מתעלס באומר לו חלל פבת וכדומה לו וכ״ז אי אמרינן אפי׳ מ א ה פעמים א״ש לנו הג בכל עת וא״כ אי נמי מוקמיכן קרא לתשלח לטהר את המצורע ג״כ ידעינן אפי׳ מאה פעמים מנ ח קושי׳ הזכרון יעקב הנ״ל• אלא דהספרי קאמר להשתא מוקמינן תסלח אפי' ל טהר את המצורע מכאן אתה למד ג״נ אפי׳ מ א ה . פעמים כנ״ל:
ו ל פ׳ו
