חוט המשולש לפרשת תזריע
3מומאה יהא חייבין ת״ל וישלחו מן המחנה ו ס׳ בשעה שאין ט״מ משתלחין אין זגין ומצורעים משתלחין ו הנ ה הרמב״ס פ׳ בפ״ב מהל׳ ביאת מקלש הל׳ ח׳ דמצולע סנכנק לירוסליס לוקה דלא נל׳׳ח והיינו ע׳׳כ פ' כל״י דנרייתא ונפי״ד הל׳ י״נ פ׳ דפאר טמאים שנכנסו בפסח הבא בטומאה ה ס בכרת זכת״ק דר׳׳א לקמן דצ״ה וכ״כ הכ״מ ותמוה איך מזכה פטרי לבי תרי דהרי לר״ימסקיגן דמוקי קראדוישלחולכיר״אוצ״ע ונראה לבאר מיטת הרמב״ם : ד ה נ ה לקמן קאמר הס״ס אהא דקאמר ר״ם יאיור זב ואל יאמר מצולע מאי חומרא דמצורע מזב שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בת״ה ע״ש דמפיק מבעל קרי׳ וכ׳ התוס׳ ד״ה ואסור בח״ה כמ״ד במ״ק דף ז׳ דמוחלט אסור בת״ה ולא כפירש״י ־ע״ס ולכאורה איכא למידקלסיטת התוס' דמי דחקו להס״ס להאי פירכא דאסול בת״ה דא״כ צ״ל דל״ש ס״ל דווקא כמ״ד מוחלט אסור בת״ה ולא סגי לי׳ בהא* פירכא דבעי פ״ופ׳ אכן נראה פשוט דא״ש דנלא״ה המ״ל דאכתי אצטריך מצורע למצורע מוסגר דא׳׳ט פ״ופ ולהכי הוציד לומר דאיכא עוד חומרא דאסור בת״ה וחומרא זו איתא ג ס במוסגר וכ״כ התוס׳ במ״ק דף ז׳ ד״ה אמר רבי דלמ״ד מוחלט אסור בת״ה ה״ה מוסגר מדתני אין בין מוסגר למוחלט אלא פ״ופ מכלל דבת״ה זה וזה שוין וממילא .מוכח נמי דל״ש ס״ל מוחלט אסור בת״ה : ו ל פ ן ק׳ קושי׳ עצומה לכאגרה • דא״כ מאי פריך הפ״ס ור״י.שפיר קא״ל ר״ס אימא דר״י לטעמי׳ אזיל דאיהו ס״ל בהדי׳ ס ס במ״ק דמוחלט מותר בת״ה ו ל החוס׳ סס דלפ״ז כ״םכ במוסגר ודלא נפירס״י שם ע״ס ומעתה אפשר לומר דלד׳׳י אצטריך למוסגר דלא חמיר מזב כלל כיון דמוהר בת׳׳ה וגס אין טעון פ״ופ ולהכי ליכא למילף מילפותא דר״ש: אחר העיון לק״מ דהנ ת שס במגילה קאמר מנה״מ דמוסגר א״ט פ״ופ ומסיק מהכא דכתיב והצרוע אפר בו הנג ע מי סצרעתו תלוי׳ בגופו יצא זה שאין צרעת תלוי׳ בגופו אלא בימיס • ע״ס פירס״י ולפ׳׳ז ספיר פריך ור״י ספיר ק״דל רס׳׳י דליכא למימר דאצטריך למוסגר כ ל ל דא״ב תקשי ל״ל קרא דוהצרוע אסר בו הנג עד מוסגל א״ט פ״ופ דכבר מדאצטריך וישלחו מן המחנה דע״כ לר״י אתי למוסגר דא״ט פ״ומ ׳ ובזה מדוקדק היטב דברי ה מ תיז דקאמר האי מנע״ל לכדתני׳ רא״א וכו׳
אכן
Cbui HamscLul0 3 ch.
המ׳סולש
נז
דהכי הליל ר״ש מוקי לה לכדתני׳ וכו׳ או ר״ש ס״לכד״א ־ ולפ״ד ה ל ל א״ס דבאמת אין כוונת המתרץ דר״י ס״ל כי״א לפי האמת ״ דוודאי ר״י לשיטתו א״צ לזה דאצטריך וכל צרוע למוסגר דא״ט פ״ופ ומותר בת״ה ולא חמיר מזב וב״ק כ ל ל רק מאי דקשי׳ לי׳ דא״כ ל״לוהצרוע לארוי למוסגר א״ט פ״ום דכבר מוכח מדאצטריך וישלחו כ ל ל ולז״א דאי לאן קרא דוהצרוע לא הוי שמעינן הא מדאצטריו קרא דוישלחו וגו׳ דהוי מוקמינן קרא דוישלחו וגו׳ לכדתני׳ רא״א וכו׳ אבל באמת אין הכרח דר״י ס״ל כר״א אלא דמוקי קרא דוישלחו למוסגר כ ל ל• וממילא מבואר פסקי הרמב״ס דצדקו יחדיו דלפי האמת ג ס ר״י ס״ל כרבנן דר״א ודו״ק • . ו א 7חתמה על דברינו דאכתי קושי׳ המקשה לר״י דיליף מבדד יסב א״כ ל״ל וכל צרוע • עיין במ״סב הגאון צל״ח בקדושיו דלסון המקשה דקאמר ספיר קא״ל ר״ש יורה דאין כוונת המקסן בכך• והוא דוודאי לר״י דיליף מבדד ישב לא הוי שמעינן לאו במצורע רק עשהוא^׳כ ספיר אצטריך וישלחו וגו׳ דלבתר הך כתיב ולא יטמאו את מחכיהס דקאי הלאו לכולה ו שפרט הכתוב ״ רק כמנת המקשה להיפך לר״י ל״ל בדד ישב דכבר ידעינן מילפותא דר״ס ע״ש וא״כ דברינו שלין כהוגן וק״ל:
ל פר ש ה הנ׳ ל
בחולי
דף קמ״א מאי אולמא דהאי ע׳ מהאי ע׳ י סד״א הואיל ואמר מר גדול השלום וכו׳ ע׳ בדברי אא״מ זצ״ל* שהביא ל ה ק פ ת בשם קוסי׳ העולס דהרי חזינן דהגמ׳ בעי לאסוקי שס ג ס לר״י מדקאמר ותו לר״י וכו׳ וא״כ מאי משני במסקכא דסד״א משוס גדול השצלס וכל׳ דעדיין תקשי לר״י דס״ל בהדי׳ במ״ק דימי ספירו ולא ימי חלוטו ע״ס וא״כ לדידי׳ מוחלט מותרבת״ה • וכבר הובא קושי׳ זו בס׳ מהר״ס ברני* ונ״ל לבאר ג״כ קושי׳ זו : ע פ ״ מ שמצאתי להתוס׳ בזבחים דף ל״ב שכתבו אף דקיי״ל אין ע׳ דל״ת וע׳ מ״מ ע׳ סי״ב כרת דחי ל״ת וע'* ולכאורה ק״ל על דבריהס מהא דאיתא פסחי׳ נ״ט ע״א דמח״כ בע״פ מותר להביא קרבנו אחר התמיד דאתי ע׳ דפסח שי״ב כרת ודחי ל״עדהסלמה* ומעתה מאי מקשה הגמ׳ דל״ל תסלת לדבר מצוה דבלא״ה אין ע׳ דל״ת ועסה• דהא נוכל לומר דאצטריך תשלח בכה״ג במצורע עני סחל שמיני סלו בע״פ ואין לו חטאת עוף כ״א מש״הק )או י״ל ג ס במצורע ספיר פחל שמיני שלו בע״פ וב׳ ל פ רי ס סו P
