חוט המשולש לפרשת מצורע
הלא יש לחוש שמא על חטא ל״הר נ א ל ה ם הצרעת זאו שייך ה ט ע ס לפי שהכליל וכו׳ וא״כ גס)נצורעי׳ אשירין לישב יחד כנ׳׳ל אכן מנואר דשס בערוכיז חשיב על ז׳ לבריס נגעיס כאין וחל מנייהו ועל שבועת י*וא ‘ ויליףר' יוחנן מדכתיב בגחזי• ויאמי הוחג וקח ככרים וכתיב וצרעת נעמן תלג ק כך יפאפרשיס ובזרעך אין היאל אלא שבועה )כן׳ מדחזע! שאלישע קילל גחזי על שמעת פוא בעונש צרעת ונתקיים הקללה מיד שבאזחו ט ע ה נצטרע הוא וגניו הרי נ תברר שהעונש בא עלשבועת שוא י הר* ר׳ יוחנן לשיטתי׳ דה״ל דבגחזי ובניו נ תברר שלא הי׳ העונש משוס לה״ר אלא משום שבועת שוא זליכא אלא ה ט ע ם של היד יוסף כנ״ל וא״כ ניחא דהי׳ רפאים ליסב יחד גח(י ובניו ולכך ר' יוחנן לשיטתו הוכיח ספיר ד הנ ך ל מצורעים ע״כ הי׳ לחזי ובניו דידוע הוא דנענשו משוס פגו ע ת שוא גצרעת ולא משוס ל״הר ולכך הי׳ רשאין לישב יחד
זדו״ק :
לפר ש ה הנ״ל ח ו ל ה קמ׳א מאי א 1למא דהא• ע' מהאי עשס * סל״א הואיל וגדול השלום וכו׳ והאי מצורע כל צ מה דלא מ ט הר אהור בתשמיש וכו׳ ופרס״י ח״ל כמ״ד ג מ ה׳ מ״ק ימי סעילו ק״ו לימי חלועו עכ״ל מקשים ה עול ס ה א האי הוגי׳ בעי לתיוצי ג ס לי׳ יהודא נד א מר ה ת ם ותו לר' יהודא וכו׳ ור״י ה״ל בהדי׳ ה ת ם גמ״ק דגימי הפירו אהור בתשמיש ולא בימי חלוטו וא״כ איך י ת ק הך קוסי׳הגמ׳מאי אולמא וכו * ואמינאלתרץ דלר׳ יהודא בלא״הלק״מ קושי׳ הג מ׳ מאי אולמא: ע פ 2ז ״ ש כ התיה׳ במ״ק דף ט״וע״ב״ד״ה אחרי טהרתו וכו׳ וז״ל ונ״ל דר״ש לאפוקי מצורע אתי וכו׳ ע׳׳ס דגנסמע מדבריהם דלר״י באמת מצורע משלח קרבנותיודלא דריש וביו׳ בואו אדלעיל
והא בעי ס מי כ ה בנ עלי ם ואפי׳ למ״דביאה במקצת ל׳׳שניאה* ליכא למימר דמעייל ידו וסומך דהא נ ס׳ הפהולין אמרינן כל השזמך ראשו ורונו מכניה מ״ט כל נ חו בעיגן ונו׳עכ״׳ל והמעיין שם יראה נ ג מ׳ ד״ה כל הפסילין דדחי׳ זו אינו אלא לרב יוסף אבל לאידך שנוי׳ ה ת ם לית׳ לתאי סברא ושפיר אפשר לומר דמעיילידיו וסומך ע״ש ולפ״ו קשי' לן דמאי
רד_ז&ולש
פריך הש״ס מאי אולמא הא' ע׳ מהאי ע׳ וכו׳הא ^ל דהאי ע' למצורע עדיף בנדון זה • באחד סנ ד ר כנ ר או שנתחייב להביא קרבן וצריך לעביר בבל תאחר כל זמן שלא נ ט ה ר מחלוטו ״ שעדיין מחוז למחנה מושבו* שאז לא יגול להקריב קרבנו לזמנו אף דלר״י יוכל לשלח קרגנותיו מ׳׳מ הא בעינא ס מי כ ה בבעלים ואף דביאה במקצת ל״ש ביאה ויכול לעייל ידיו וכו׳ מ״מ בימי חלוטו א״א שהרי עדיין צריך לישב מחוץ למחנה עד לאחר הכאת צפיריס וא״כ מת״ט ה״א ע׳ לציפורי מצורע עדיף כדי שיוכל לנ א למחנה להקריב קרבנו שנדר או נתחייב כ נ ר • ואי משוס ה ס מי כ ה יכול לעייל ידיו וכו׳ כ ל ל * אכן נר אה דקושי׳ הגמ׳ קאי לר״ש דס״ל דמצורע אינו משלח קרבנותיו דאז אין מקום לתי׳ זה דהא אן< לאחר הבאת הציפורים עדיין אינו יכול להקריב הקרבנות שנדר או נתחייב כבר* דאף שאז רסאי לבוא אל ה מ חנ ה מ׳׳מ הרי אינו יוכל לפלח קרגנותיו לל ש : ו ל פ ״ ן ממילא מבואר קושית העולם ה ל ל דלר׳׳t לא אצטרך כלל לשנוי ד הג מ׳ מ סו סדלדידי׳ בלא״ה לק״מ קופי׳ הגמ׳ מאי אולמא כמסכ״ל ו נ ז ה ר״י ור״ש לשיטתייהו אזלי דר״ס כיון דה׳׳ל ד ט מ א אינו משלח קדבטתיו דג עי ס מי כ ה מכח קושי׳ תו ס׳ וא״כ לדידי׳ לדא לשנוי׳ קושי׳ הג ת׳ מאיאולמאוכו׳ ל׳י לימי חליטו א 3צ כ״א כשנוי׳ דהגמ׳ ולכי ר״י לסיטחו דס״ל טמא משלח קרבנ 1תיו כ ל ל א״כ נלא״ה מתורץ קושי׳ הגמ' מאי אולמא כ ל ל כיישכ׳׳צ וא״כ יוכל לסכור דנימיחלוטו מותר בתשמיש ודו״ק:
המים
שער
לפר שת מצורע
איתא
בפסחי׳ דף ס״ז א״ר חסדא מצורע שנככק לפנים למחיצתו פטור שנאמר בדד ישב מחוץ למחנת מושבו בדד יסב לבדו ישב מחוץ למחכה מושבו הכ תוב נתקו לעשה * איתני מצורע ס נ כ נ ק וכו׳ ומסיק תנאי היא לחני׳ נ ד ד יסב לבדו יסב סלא יהאטמאין אחרים יושבין עמו יכול יהא זבי ן וטמאי מתי׳ משתלחין למחנה אחת ת״ל ולא יטמאו א ת מ חני ה ס ליתן מ חנ ה לזה ומחנה לזה דברי ר׳יירס״א א״צ הה״א ויפלחו מן ה מ חנ ה כל צרוע וכל טמא ואל יאמר זב וכו׳ כשהוא אומד לנפש יאמר נ ד ד ישב הכ תו ב ניתקולעשה* וקאמר ה ת ם ול״י ספיר קאמר לי׳ ר״ש האי מבע״ל לכדתני׳ ר״א אומר יכול דחקו זניןומצורעין ונ כנ סו לעזרה ב פ ס ח ה ב א בטומאה
