עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/117

חוט המשולש לפרשת שמיני

‫א כ ל הנ ה לכאורה לית׳לזה דהאי״לד במ״סג״וא‬ ‫מתי מנותו סני זקנים הללו וכו׳ ולמאי דייק׳‬ ‫לימותו סגיס דווקא דאם ימות א׳ מהן יוכל אחד‬ ‫מהן להיות במקומו • וגס למאי דייקא זקנים הללו‬ ‫מנ״מ ס ה ס זקנים ־ רק דאית׳ בגמ׳ דנ״מ עד‬ ‫ארבעין סנין לא יורה והא רנ ה אורי ההוא נשוין‬ ‫ופי׳ הר״ן דה' פ ההוא במוין בזה אמרינן דאל‬ ‫יורה עד ארבעין סנין אבל בדול בחכמה מותר‬ ‫להורות אף קודם אייבעין סנין * ולפ״ז מבוארדהוצרנו‬ ‫לומר מתי ימותו סניהן דאי ימות א׳^ מה׳ ויסאר‬ ‫אחד מהן ססוה בחכמה או גדול מה׳ הי׳ אפור‬ ‫להן להורת ולכך מדייק ונו׳ ימותו סני זקנים •‬ ‫דהיינו ס ה ס זקנים מאתנו סאנחנו עדיין קודם‬ ‫ארגעין סנין ואסור לנו להורות כל ‪1‬מן ס ה ס חיים•‬ ‫ולכךאמרו מתיימותו וכו׳• היוצא מזהעכ׳יפמוכת‬ ‫מלאמרו מתי ימותו סלא הי׳ גדולי מעסה ואהרן‬ ‫וא״כ לית׳ למ״סכל למתוב״א בלא חטא לתא להור{‬ ‫הלכה בפ״ר לתלמיד חבר סמחניסיותר מרבו מותר‬ ‫להורות הלכה • דא״כ קסי׳ למה אמרו מחי ימותו‬ ‫ב׳ זקנים הללו־ דהא ג ס בחייהן מותרי; להורות‬ ‫הלכה בס״ר ‪:‬‬ ‫ו ה נ ה המפרסיס כתבו טעם למ׳׳ל סריפת ב״א‬ ‫הי׳ שריפה ממש לכענס* בשריפה מסוס‬ ‫דהורוהלכה בפ״רואמרינן כל המורה הלכהבפ״ר‬ ‫ראוי הוא להביסו נחס ואף דמיתת ב״‪ 7‬בטלה דין‬ ‫מיתת ב״ל לא בטלה ואמרו בגמ׳ דםנהדרין ‪{ 5‬‬ ‫פנחחייב סריפה ראוי להכיסו נהס־ ולכךמכ׳׳מ‬ ‫בסביל סהורההלכה וראוי הוא להכיסו נ ח סנ ענ סו‬ ‫בסריפה ״ דכל המתחייב פריפה ענסו ג"כ מסוס‬ ‫דראוי להביסו נחם מצדדין מימת ב״ד ולפ״ז מבואר‬ ‫ההמסך דגמ׳ דסכהדרין סהתחלכו מאחר דמקית‬ ‫לחל מ״ד פריפה ממם הי' וע״כ מסוס דחטאי שהוד{‬ ‫הלכה ׳ וכדי דלא תימא ללא חטאו במאי שהורה‬ ‫הלכה דהוי כתלמיד חבר ה מחכי׳יותר מרבו״‬ ‫ולכך אמר שכבר אמה מתי ימותו ‪3‬׳ זקני׳ הללו ״‬ ‫והיינו דבחייהס אסורי׳ להורות* וא״כ ספיר הורן‬ ‫הלכה ולכך נענסו נסריפה ממס ודו׳׳ק ‪:‬‬

‫וגוף קייס וח״א שריפה ממש הוי ׳ ואח״ב מסיק‬ ‫הגמ׳ וככר הי׳ מפה ואהרן מהלכים והי׳אומריס‬ ‫זה לזה מתי ימותו ב׳ זקנים הללו ואני ואתה ננ היג‬ ‫את ה‪7‬ור וי״לד מאי סייני הא דוכבר הי׳ מהלכיו‬ ‫להא למקודס דפליגו אי סריפת נסמה וגון< קיים‬ ‫הי׳־ או שריפה ממס ונ״ל ההמסך‪:‬‬ ‫‪ □ T i p Q l‬נכין המסך הכת ב • ויאמר מסה לאהרך‬ ‫הוא אסר דיגי ד בקרובי אקדם וגו׳ וידום‬ ‫אהרן * ויאמר מסה אל מסאל ואלצפן • סאו את אתיכם •‬ ‫דלמאי הקלי׳ לומר מ׳׳ם מסה לאהרן בקרובי‬ ‫אקדש ליבר ל׳ • ולמה לא אמר מיל סאו את אחיכס־‬ ‫ונראה עפ״מ שהמפלסי׳ מקסין למ״ד דכהן הדיוט‬ ‫מצוה לטמא לקרובים אמאי אמר מסה למ״וא סאו‬ ‫את א חינס ואמאי לא אמר לאלעזר ואיתמר אחיהם‬ ‫ותירצו דבני אהרן ביום חנוכה הי׳ להס דיןל׳ הג‬ ‫ואסורי' לטמא לקרובים אבל למאי דמפרסים דחטא‬ ‫נ״וא היו באשר סנכנסו לפני ולפנים • א״כ ע״כ לא‬ ‫הי׳ להם דין כה״ג ביום חנונ ה* דהא כה״ג מותר‬ ‫לכנוס לפני ולפנים* אולם למאי דאמרינן בגמ׳ מ״ם‬ ‫הקב״ה בקרובי אקדש א״ת בכבודי אלא במכובדי‬ ‫סמתו בלא ח?וא* והיינו סלא חטאו במאי סנכנסו‬ ‫לפני ולפנים מסוסדה״ל דין כה״ג* וא״כ א״סדלא‬ ‫אמר לאלעזר ואיתמר דכה״ג אסור לטמא לקרוביס•‬ ‫וזה המסך הכתוב שאמר הוא ^סר ליבר ד׳ בקרובי‬ ‫אקלש* שלא מטאו כלל בהא לכננסו לפני ולפנים‬ ‫דיס להם לין כה״ג ולכך ויאמר מסה אל מיסאל‬ ‫ואלצפן סאו את אחינס ולא אמר לאלעזר ואיתמר‬ ‫מסוס לי״ל לין כה״ג ביום חנוכה ואסורי׳ לטמא‬ ‫לקרובים וק״צ ‪:‬‬ ‫ו ב ז ה מבואר היטב רש״י בחווים עמ׳׳ם בקרובי‬ ‫אקדפסכת מסאמר מסה לאהרן יודע הייתי‬ ‫שיתקדם הבית ב׳‪:‬יודעיו והייתי סבור בי אובוועכסיו‬ ‫אני רואה סהס גדולים ג‪:‬מני וממך עכ״ל וי״לד‬ ‫דמנ״ל עדיין סה ס גדולים דלמא סוין ה ס* אכן‬ ‫מבואר כי בחמת אמרו לא מתו בני אהרן אלאסהורו‬ ‫הלכה נפ״ר* ואית׳ בפיסקיס סחלמיד חבר מותר‬ ‫להורות הלכה בפ״ר ואיזה תלמיד חבר כל ה מחני ם‬ ‫יותר מרבו וז״ס מסה הייתי ם ט ר פיתקדסהבית‬ ‫אשר‬ ‫שער‬ ‫גי או בך * שאנחנו בלא חטא ועכשיו סנתקדס‬ ‫בהם וע״כ דווחו ג״כ בלא חטא והלא הורו הלכה‬ ‫נפ״ר וע״ה דלא חטאו בזה ע״כ אני רואה ס ה ס‬ ‫ב ה ל ו ש י ל דכ״ט איהי מלל דלא מחייבה למימהלי‬ ‫גדולים ממגי וממך ס ה ס כתלמיד חגר דמותר ‪.‬‬ ‫י את בנ ה דכתיג כאסר ציוה אלקי׳‬ ‫’‬ ‫אוחו ולא אותה* והקסו התום׳ דל״ל אותו ולא אותה‬ ‫להורות ה לנ ה נפ״ר והיינו ס ה ס מחנים יופר מרגם‬ ‫דגלא״ה ידעינן דאינו מחויבת עסוס דהוי ע״עסהז״ג‬ ‫וק״ל ‪:‬‬ ‫דאין‬

‫ל©ישת תזריע‬