חוט המשולש לפרשת צו
זהכא 7ל״כ יחדיו אימא או הא ואו הא ונחל סימן
הגי עכ״ל יהי,שה מהרס״אתימא והא א׳׳א לומר כן
דנ קד סגי דא״כ לכתוב רחמנא סנפיר לחול להא
כל סי ל קשקשת י״ל סנפיר ובי:א ל״סיגליל תירה
וכו׳ כנר א ה מתוק' פ' אלו ט ד פו׳וי ״ל דאצטריך
קשקשת למצא חתיכת לגיס במקוס סא״ב סנ פי ר וי״ל
קשקשת לטהור עכ״ל המהרס״א ורבים תמהו ע״ד
המהרש״א לעליין ק׳ קשקשת ל״ל דכיון דכללא הוא
כל שי״ל קשקשת י״ל סנפיר ונלע לטהור הוא
דכמיראה הקשקשת ידע מהי׳ לו סנפיר • ונ״ל כוונת
המהרש״א:
ר ה ג ה ה תו ס׳ בחולין כתבו וז״ל מנין הי׳ לחכמים
כלל זה דכל שי״ל קשקשת י״ל סנפיר
ותירצו שהי׳ ל ה ס קבלה מא״הר* שקרא שמות לכולן
א״נ דהל״למ מסיני הוא ו הנ ה קושי׳ תוס׳ להכי
להקשו דלמא או הא ואו הא ע"כ לא קאי אלא לתי׳
הא׳ בחולין שס דלתי׳ השני להלמ״מ מסיני הוא
וודאי ליכא למימר לבחדא סגי דא״כ הלמ״מס ל״ל
כיון לאפי' בחלא סגי• ולפי הנ ח ה זו ניחא הכל•
כיון לקושי׳ חוס׳ כאן ע״כ קאילהי׳ קמא דהתוס׳•
א״כ קושי׳ מהרש״אהוי אן^ דאין התורה נוכל לסמוך
על הכלל שהוא רק ידיעה בעלמא מא״הר ואינו
כרמז בתורה ול״כ הלכת׳ מסיני מ״מ קשי׳ הלא
הקב״ה יודע האמת שכל שי״ל קשקפת י״ל סנ פי ר
זאי סגי בחדא לכתוב בתירה רק סנפיר וקשקסת
דכרל״ל * דאין לומר דאי לא כ׳ קשקשת לא נ ד ע
להתיר בקסקסת לחוד ־ הא לא נמצא שום דג סי״ל
קסקסח ואי׳ל סנפיר ‘ וא״כ כשיראה הקשקשת אף
טל אידע הכלל ־ מ״מ הרי יראה בעיניו ה סנ פי׳
שי״ב ויאכל כל הדג בשביל סימן סנפיר לחוד •וכיון
שהשס יודע הכלל הנ״ל לא יארע שוס טעות לאדם
כלל ול״צ לכתוב כ״א סנ פי ר לחוד* וע״ז מתרץ
המהרס״א ספיר למ״מ יארע טעות כשימצא חתיכת
7ג ע ס קשקשת במקום לליכא סנפיר וכיון דעל הכלל
לא יוכל התורה לסמוך כמשכ״ל לכן צריך רחמנא
למכתב ג ס קשקשת לפי הקושי׳ סל ה תוס׳ להודיע
לנו שגס מצל קשקשת לחוד כשר• ומ״מ המקשין
דפריך מכלי אנן אקשקסת סמכיכן סנפי ר לכ״ר
ל״ל• ספיר פריך לקושטא דמילתא למסקיכן 3גמ׳
דשני סימנים בעינן־ א״כמי שימצא חתיכת לגשיהי׳
לו סנ פי ר באמת הא לא מתכשר כ״א כשיראה נ ו
ג ס קשקשת כיון דלא כתיב בחורה כ״א קשקשת
לחול • ואס ימצא חתיכת לג פלא במקום סנ פי ר
ויהי׳ בו קשקשת אף ללא יכתוב בתורה סנ פי ר לא
הטשולש
יהי׳ לאלם שוס מכשול איסור אם יאכל אותו נאשר שילמה דבקשקסת לחוד סגי לפי שלא נכתוב סנ פי ר בחורה מ״מ הרי ה ס ס יולע הכלל סזה שי״ל קשקשת י״ל סנ פי ר וסלי לאכול אף שזה ה אל ס לא ידע מהכלל מ״מ עכ״פלא יארע סוס מכשול ט עו ת ב לג ר הז ה אבל לפוסקושי׳ התוס׳ דבחלא סגי ספיר תי׳ מהרס״ח כנ״נ• דהתורה לאנוכל לסמוך על הכלל בזה נאסר שהוא רק ידיעה בעלמא כנ״ל ודו״ק ;
המים
שער
לפרשת שמיני ב מ ד ר ש פליאה ) הוי א ב ס׳ יריעות שלמה( וידוס אהרן מאי הל״ל כיו׳ השמיני ימול • והוא פלאי : לבאר r oדרוסעפ״מ דאית׳ בסנהדרין דף נ״ט כל מצוה סנגזמרה ונישנית וכו והרי מילה דנאמרה לב״נ לכתיב ואתה את בריתי תשמור וניסנית בסיני ביו׳ השמיני ימול ולישראל נאמרה ולא לב״נ ופי׳ רס״י מדלא חשבינהו גבי ז׳ מצות ״ ההוא למילתי׳הוא לאישניח למסרי שבת ניו׳ השמיני ימול ואפי׳ בשבח והרי פ״ור שנאמרה וניסנית וכו׳ ההוא לדבר שבמנין הוא לאתי • ואנ״א מילה מעיקרא לאברהם הוא דקמזהר• ומקסין המפרפי׳ דמאי דוחק להו אב״א לשנוי' דידי׳ דהא עדיין צריכין להאי ס׳ד תי׳ ק מ א למלתייהו דאיסנית לעני( פ״ור ותירצו דהך ואב״א אזלא לבאר אליבא דל״א דס״ל למכשירי גנילה ד״ס ומילה גופא הלכה הי ה ודוחק לומד דעיקר קרא דוביו׳ השמיני יסכית בסביל מכשירן ולא בשביל מילה גופא עכ״ד ולכאירה אמינאאנא דלפ״ז יותר ק׳ כיון דהך ואב״א ס״ל לדוחק לומר דעיקר קרא קאי למכמירן* כיון דעיקר מילה 77״ p ל׳־צ קרא א״כ מכש״ג דלוחק לומר בפ״ו דאישנית בשביל מ.ילתא אחריתי לארוי דבר תבמנין צדך וכו׳: ? ! כ נ ״ ל כיון להך ורנ״א קאי לר׳ אלעזר ולשיטתו בלא״ה לק״מ קושי׳ הגמ׳ והרי פ״ור וכו׳ ד הנ ה אית׳ ס ס בסנהדרין א״ר יוחנן נכרי ה עו ס ק בתורה חייב מיתת • שנאמר חורה ציוה לכו מאורסה ולא ל ה ס • ולחשבי׳ גבי ז׳ מצי ומשני למ״ד מאורסה מגזל קגזל וה״ה בכלל גזל למ״ד מאורסה דינו כנע״המ ורא בכלל ג ״ עו הנ ה בס׳ הבע״י לס״ג חני ר״א אומר כל מי שאינו עיסק בפ״ורכאלו סופ ך דמיס ולפ״ז לר׳ אליעזר קושי׳ הגמ׳ והרי פ״ור בלא״ה לק״מ דיש לומר לבאמת לזה ולזה נ א ס ר ה וה״ה בכלל ס״ד:
והנה
