חוט המשולש לפרשת צו
13נברא באחרונה וא״כ איך אמלינן ס או מד ס לו יתומ
קדמך ״ רק דהמפרסיס מקסים איך סייך לומר הגיעם
סנג ר א א ד ס באחרונה כדי סיהי׳ הכל מוכן לסעודה
הלא לא״הר הי' אסור לאכול בסר ולמה נבראו
הבהמות מ ק' ל* רק באמת היס״תמחלק הא דאמרינן
לא הותר לא״הר לאכול בסר היינו בסר חולין אבל
בסלמיס הי' מו תרי אכן אית׳ פלוגת׳ בגמ׳• אי
א״הר הקריב עולות או סלמיס נמצא אי הקריב עולות
ולא סלמים בוודאי ליכא למימר ה ט ע ם כדי סיהי׳
הכל מוכן לסעודה דהא עולה כולה כליל ואינה
נאכלת ועכצ״ל מסוס סלא יתגאה דיתוס קדמך
ולכך נברא באחרונה • והא דאמרינן ה ט ע ס כדי
סיתי׳ הכל מונן לסעודת היינו אי אמרינן דא״הר
הקרי ב פלמים רק דהלא ע״כ מוכח דהקריב עולה
ולא פלמים דהיינו מתא דקרינן היא ה עולה היינו
עול הר א סונ ה דמסמע דא׳׳הר הקריב עולה ועכצ״ל
ד הנ תי ב הוא האמת דהוא העולה דכל המ תג אה
נדון באס :
.
ן ל פ ״ ן מבואר כוונת המדרס למה נברא אד ס
באחרונה סאם יתגאה אומרי׳ לו בממנ״ס
למה א ת ה מחגאה הלא יתוס קדמך ואם דאתה
ס״ל דנברא באחרונה מצד חסיבו׳ כדי סיהי׳ הכל
מוכן לסעודה* וק׳ הא א״הר לא הותר לו לאכול
נ ס ר #לין וע״כ סאכל בסר סלמיס ס הקרי ב וק׳
ה א קרינן היא העולה ראס נ ה וע״כ דס״ל הכ תיב
אמת דהוא העולה על מוקדה דכל המתג^אף נדון
,באס וא״כ למת א תה מתגאה ודו״ק?
ן ל 6״ן מבואר דהקרי והכתיב באמת אלו ואלו
דברי אלקיסחייס ד הכ תיב הו אל א ס מ עינן
דכל המ תג אה נדון באס סלא יתגאה האדם*והקר♦
ג״כ בא להורת נ ז ה למה יתגאה האדס ס הלי הי א
העולה ראסונה סהקריב א״הר ולא סלמיס וא״כ
ליכא למימר ה ט ע ם סנברא אדס באחרונה נ די סיהי׳
הכל מוכן לסעודה דהרי לא הותר לאדם לאכול
בסר חולין* וסלמיס לא הקריב אע״כ סנברא באחרונה
סלא יתג אה דאומריס לו יחוס קדמךכנ״ל וק״ל :
שער
בספרי
ויאתר מסה אל אהרן קלב אל המזבח וגו׳ זס״ה הס ה ואהרן בכ הניו ושמואל בקיראי סמו • מלמד ס שניהס סקוליס ״ קרב אל המזבח למה״ד ל ילך פנשא אסה והית׳ מתביישת לפניו ונ כנ ס ה אחיחה יצ^ה״ אמרה לה על מ ה נ כ נ ס ת
CLul llaui^cLuIoscb.
המשולש
לדבר זה ע״מ סתשילפי את המלך י כך אמר מ ס ה לאהרן אהרן אחי על מה נבחרת כא וע מד עבודתך עכ״ל* ע' בק״א סנדחק ליישב סמיכות הדברי ם הללו : ד ה נ ה ז״ל רס״י בחומש ע״פ קרב אל המזבח לפי שהי׳ אהרן בוס וירא לגסת א״למשה למה אתה בוש לכך נבחרת * וים להבין למה הי׳ אהרן בוס וגס מ ה הי׳ תסובת מ ס ה בזה לכך נב חר ת : . לפרש עפ״וג דאית׳ בש״ע א״ח סי׳ נ״ג וז״ל ס״ז קבוע יורד לפני ה תיב ה מעצמו ולא ימתין עד שיאמרו לו• ומי שאינו ס״ז קבוע צריך לסרב מעט קודם סירד לפני ה תיב ה ולא יותר מדאי אלא פ ע ם א׳ מסרב ובפ ע ם ב׳ מכין את עצמו * כמו סרוצה לעמוד• ובפ עם ג׳ יעמוד ואס האודר אדם גדול הוא אין מסרבין לו כלל עכ״ל הס״ע • ו ה ט עם דאין מסרבין לגדול היינו דווקא בגדול ממנו ולא בסוה • וכן משמע בברכות די״ד ע״ אב ה א דאמרינן ה ת ם שאני רב סבא דלא חשיב על ה ד רבינ א ע״ם • ולפ׳׳ז מבואר דברי רס״י דה״ק לפי סהי' אהרן בוס מלפון כי נופש מסה סהי' מסרב ורצה לעשות כפי ה דין ד ב פ ע ס ראשון מסרב* וא״למסה למה אתה בוס לסרב הלא לכך נבחרת ר״ל דינך מיד .כש״ז קבוע סיורד מיד ולא ימתין• וק״ל: ו ל פ ״ ן מבואר ה ס פ רי דדברי רס״י הנ״ל לקוחים מספרי הנ״ל פג״כ כוונתו כן במשל הז ה וכמו ססייס לכך נב חר ת* אלא דעדיין י״להק ע״ד ה ס פ רי הנ״ל דאף דלא הוי א״ל מסה לכך נב חר ת וגילה לו דין זה להוי כס״ץ קבוע סאינו מקרב ״ בלא״ה הי׳ לו לירד מיד * כיין סהאולנר לו דהיינו משה הי׳ אדם גדול ואין מסרבין לגדול לכן מקדים ה ס פ רי תחלה הא דרסא דמסה ואהרן בכהניו וגו׳ מלמד שסגיהס סקולי׳ ה ס ובשקולי׳ לא שייך אין מסרבין אלא דווקא בגדול מינו ככ״ל לכן הי׳ צריך מסה לומר לו מ טעם לכן נבחרת דהוי כש״ז קבוע וק״ל:
ראמינא
אשר
לפרשח שמיני
נג
לפרשה הג״ל
במס׳
,
נ ד ה דנ״א במתני׳ כל שי״ל קסקסת י״ל סנ פי ר ויס סי״ל סנפי ר ואין לו קסקשת • ופריך הג מ׳ מכדי אקסקשת אנן קסמכינן סנ פי ר ד ל׳ ר ל״ל * ומסוס יגדיל תורה ויאדיר* והקשו ה תוס' הא כתיב לא חחרוס בשור ובחמיר יחדיו, מסמע במקום דל״כ יחדיו משמע או הא ואו הא והכת יד 0