חוט המשולש לפרשת צו
7למא ר״ח ס״ל מעלה ומלינה ול״ק לר״י בנו סרינ״נ
מי מא גמי בע״פ מעלה ומלינה 7למא V'pכר״ע
דע״ח בי״ט אקור :
א מ נ □ נראה להחדק דברנו הנ׳׳ל לבאר קוסי׳
העולם וה א לי"ל הוכחה דר״י בנו סריג״ב
עכס״ל כר׳ ישמעאל דע״ח בי״ט מיהר להקריב:
ע׳ דמסיק ה ת ם לבן תימא
ד ד 1ח בפסחי'
דלכולהי מילתא אתרןס חגיגה לפסח•
אגעי׳ לי׳ לגן תימא חגיגה י״ב משוססבירת עצס•
או א״ב מסוס ס״ע מי כימא דדרסינן ועצם ל״ת בו
,בו ולא בחגיגה* א״ד בו בנ ס ר ולא בפשול :
רדה צ״ב ביון דלנ״ת לכולהימילתאאתקש
חגיגה לפסח* א״כ מהיכי תיתי
*
נימא דבו ממעט חגיגה כיון דאיכא לאוקמי בו בכשר
ולא בפסיל • ומבואר אצל נו ע״פ פסיט ד הנ ה איתא
לקמן דף פ״ד ע׳׳א ת״ר ועצה ל ׳ת בו בכשר ולא
בפהיל • רבי אוונר בבית א׳ יאכל ועצס ל״ת בו כל
הדחוי לאכילה י״ב מסים ס״ע ושאין ראוי לאכילה
א״ב מסוס ס״ע ולפ״ז מבואר להכי קמבעי׳ לי׳
לב״ת אי נימא דה״ל כרבי דלדידי׳ כגר אמעוט
פסול דלית בי׳ מסוס ס״ע מקרא דגגית א׳
יאכל ‘ וח״כ אייתר בו למעט חגיגה וזה פסוט
ונכון הוא:
נקדיס עוד מאי דאיתא ה ת ה • מאי כינייהו
דת״ק ורבי הג״ל באבר שיצא מקצתוקמיפלגי מ״ד כסר הוא כסר הוא וי״ב מסוס ס״ע•
מ״ד ראוי לאכילה הא לא ראוי לאכילה הוא וא״ב
מסוס ס״ע כדהני׳ ר״י בנו סריב״ב אומר אנרסיצא
מקצתו א״ב מסוס ס״ע ע״ס היוצא מזה דר״י בנו
סריב״ב ע״כ ס״לכרני דדרס בביתא׳ יאכל דבעינן
ראוי לאכילה וא״כ לדידי׳ לא אצטריך בו למעט
פסול וע״כ ס״ל בו ולא בחגיגה * וא״כ מדמוקי בו
ולא בחגיגה מכלל די״י בנו סריב׳׳ב ס״ל כבן תימא
דחגיגה אתקש לפסח* ו הנ ה התוס׳ הקסו סם
בפסחי׳ דף ע׳ לב״ת למקים חגיגה לפסח וא״כ ק׳
קוסי׳ הגמ' לא ילין לביקר זבח חג הפסח לבוקר
הוא 7לא ילין הא כל הציצה ילין וליכא למימר כתי׳
הגמ׳ בי״ד סחל בשבת דלב״ת זבח חג זה חגיגה
וחגיגיז אד״ס ותירצו 7ב״ת יסבור כר׳ יסמעאל 7ע״ת
קרבין בי״ט וא״ש דכל הלילה ילין ע״ס ולפ״ז כיון
דר״י בנו סריב״ב ע״כ ס״ל כב״ת הנ״ל עכס״ל גס
כר׳ יסמעאל 7עוגת חול קרבין בי״ט ״ ולפ״ז א״ש
דברני ה^״ל 7מקשה הג מ׳ספיר דאי ר״חס״למעלה
ומלינה קפה על ר״י בנו סריב״ב אמאי גגודה לת״ק
והגה
הטשולש
גמח״כ בע״פ נימא נמי מעלה ומלינה דהא כדל כר׳ יסמעאל דע״ח בי״ט מותר וא׳׳כ גס בע״פ י״ל מעלה ומלינה כנ״ל אע״כ דר״ח לי ת לי׳ מעלת ומלינה וכו׳ וק״ל : א מ נ ם התוס׳ סס תירצו עוד לב״ת דס״ל זבח חג זו חגיגה ל״ק מלא ילין לבוקר ו ט׳ דיס דמפרם סמרהו סלא יבא לידי בל ילין כמו סמפרש בירושלמי עש״ה* המצא מזה לשיטת הירושלמי נסתר הוכחתינו דלא מיכח כלל דר״^ בנו של ריב״ב ס״ל כר׳ יקמעאל • דע״ח מותר׳ בי״ט דהא י״ל דס״ל שמרהו פלא יבא לילי בל ילין וא״כ הדקו״ל קושי׳ העולה הנ״ל דמאי מקשי הגמ' והאיכא עולה דלמא ס״ל כר״ה• דמעלה ומלינה ובע״פ ל״ש מעלה ומלינה משוס דע״ח בי״ט אס ר כנ״ל• וע״כ ס״ס דילן דפריך והאיכא עולה וכ 1׳ לטעמי' אזיל דלס״ל ס׳ הירושלמי לומר שמרהו שלא יבא וכו' דח״כ לא הוצרך לאוקמי הך קרא דלא ילין בי״דשחל בשבת* ולכך שפיר פריך והאיכלן עילה ולק״מ קושי׳ העולס הנ״ל אכן הירושלמי לסיטתו דמשני באמת על קוסי׳ הגמ׳ מלא ילין לבוקר ונו׳ דאמרינן סמיהו סלא יבא וכו׳ וא״כ לשיטתו ספיר י״ל כקישי׳ העולס הנ״ל דר״ח נמי אי״ל מעלה ומלינה ור״י בנו שריב״ב ס״ל כר״ע דע״ח בי׳׳ט אסיר ולכך מח״כ 3ע״פ ל״ס מעלה ומלינה ולכך הירושלמי לסיטתי׳ באמת לא הקשה הך קוסי׳ והאינא עולה ו7ו״ק;
הקטן
שער
לפרשת צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וגו'* והכה יש כאן קרי וכתיב״ דכתיב הוא וקרינן היא ובאמת דרסיגן הכתוב• דכל המתגאה נדון באס והיינו הוא העולה דהיינו המתגאה על מוקדה דנדון באש וגס הקרי דרסינן כדא״ח ז״ל במדרס זאת תורת העולה היא העולה ראשונה סהקריב א״הר ונראה לבאר דאלו ואלו דברי אלקיס חייס דחדא באידך תלי׳ הקרי והכתיב : □ i P n Dמה דאיתא במדרס למה נברא אדס באחרונה שאס יתגאה אומריס לו יתוש קדמך וי״לד על הלסון סאס יתגאה הל״ל כלי סלא יתגאה* ונראה דמצינו ב ג ל עוד ט ע ס למה נברא אדס באחרונה כדי סיהי׳ הכל מיכן לסעודה ולכאורה לפי הך טע ס חשיבות הוא לפני הארס סנברא
