חוט המשולש לפרשת ויקרא
זגנע״ל הייגו שהקפה הא דל״ק ואם סחטו* ולמה
לא הקשה שמא קלקלו מבע״ל(״ אע״ב דסתס גמ״
לא דייק שמא יקלקלו• וא״ב י״ל ג״כ לר 3א ה כי דלא
>
דייק שמא יקלקלו• ונכון הוא למבין:
לפרשה הנ״ל ו ב ד ר ך אחר יפורש כוונת התום׳ הצ״ל ע ס ׳ לבאר קוסי/הנ״ל הא דלא פריך הס״ס אלימא אחש״ו שמא קלקלו מנע״ל : ד ה נ ה לכאורה י״ל קושי׳ תוס׳ על רש״י דכבר מוכח מסיפא דקתני באחרים רואיןאותם דכשר בדיעבד• מכללדלכתחילה לא; דקיי״ל חרש שאינו שומע אינו שיחנו לכתחילה מפני סאינו שומע הברכה וא״כ לפ״ז אין הוכחה מסיפא דאיכא למימי דנקט דיעבד משום חרס אכן אפשר לומד מדנקט וכולן ששחטו ולא נקט ואס שחטו אע״כ דמדייק בהא דוכולן ססחטו דבכולן שסחטו בדיעבד דווקא ולא לכתחילה.גס בסוטה וקטן וא״כ ספיר הקסה התוס׳ דכגר מוכח מסיפא לרבא לסיטתי' דקאי רק אחש״ו והא דלא הקסו התוס' אסתס גמ׳ דקאמר אלימא אחס״ו עלה קאי ואס סחטו מבע״ל ולא הקשו בפסיטות למה חני יקלקלו וכו׳* דיש לומר דבאמת הכי כווגת הגע׳ אלימא אתס״ו א״צ שמא קלקלו מבע״ל דאי משוס לאסמעינן דאין אוסרין לכתחילה באחרי׳ מאין אותן מסיפא סמעינן אכן שמא תאמר למסיפא ליכא הוכחה דנקט לסון דיעבד משוס חרס כנ״ל* וע״ז קאמר 7א״כ וכולן ססחטו ואס שחטו מבע״ל • ומדנקט וכולן וכו׳ ס״מ דאתי לאסמעינן דקאי כ ס אחס״ו וס״מ שאין סוחטין לכתחילה וא״כ שמא קלקלו מבע״ל וע״ז משני דלהכי נקט וכולן אטמא בתוקדסין: . ו ל כ ך מ ת ח התוס׳ ספיר 7י״מ דגרסי רנ ה י אבל רכא לא דייק שמא יקלקלו* כי היכי דלא דייק בהא דל״ק ואס שחטו ל״ק וכולן ל״ל ועכצ״ל דאתי לאשמעינן דאן< בחרס סוטה לכתחילה לא וא״כ ע״נ לא דייק סמא יקלקלו דכבר מוכח מסיפא* והא דפריך הש״ס לקמן לרבא ואס סחטו מכע״ל היינו ס ח ס גול דדייק ^]א יקלקלו* אבל רבא בעצמו באננת לא דייק סגנא יקלקלו וא״פ הא 7לא תנא ואס סחטו ונו' דחני וכולן לאסמעינן אף חרס סוטה וקטן לכתחלהלא אף ^ ח רי ס לואין אותס וק״ל :
המשולש
שער
המים
לפרשת וירךא ר מ ׳ דגרכות דן< ל״א א״י אלעזר סמואל מורה הלכה ג פני רבו הי׳* סנאמר ויסחטו את הפל ויביאו את הנ על אל עלי• מסוס דויסחטו את הפר ויביאו אח הגעך אל עלי אלא אמר להן עלי קר 0 הכהן ליתי ולסחוט א״ל ל״ל ל ה דו רי'ב ת ר כ הן למסחט סחיטה בזר כסירה • אייחוה לקמי׳ דעלי א״ל מנ״ל הא• א״ל מי כתיב וסחט הכהן והקריבו הכהן כתיב מקבלה ואילך מצות נ הוג ה וכו׳ ק״ל מימר ספיר קאמרת מיהו מורה הלכה בפגי רבו את וכל מורה הלכה בפ״ר חייב מיתה * אתי חנ ה וקצווחית ק»י׳ אמרה לי' אל הנער הזה התפללתי וגו׳ וכבר ע מ מ המפרסיס בזה מדוע סאלי מתחילה מנא לך הא ולבתר שאמר ה ט ע ס מוהקריבו וגו״ א״ל מורה הלכה את וכו׳ ולא א״ל מיד ג ס מימן• ספיר קאמרת הוא ספת יתר* ג ס בביאת חנה לבקס על נפס בנ ה ואמרה אל הנער הזה התפללת♦ בממ״נס אס חייב מיתה מצד הדין א״א לפטרו בסביל בקסתה • גס מ״ס אל הנ ער הזה התפללתי • מה סייך ענין זה להצילו • בסביל סהתפללה עליו • ונראה לבאר כל הדקדוקי׳ הנ״ל בסיב טע ס ; ד ה ג ה איתא 3פ׳ ה קו ^ די״ט דר״ס סבר )י״ו מיסיף על ענין הראסין זסייך אלא מעתה דכחיב וסחט את בן הבקר והקריבו וגו מקבלל- ואילך מצות כהונה גימא לר״ס יי״י עוס־ף על לסחיטה תהא בזר פ pולי • cומסני סאני הנ א דא״ק וסמך וסחט מה סמיכה נזריס י!ף שחיטה בזריס • ו פד ך אי מה סמיכה אף סחיטה בבעליס האי לא מצית אמרת ק״ו הוא זמה זריקה דעיקר כ פ ר ה ל״ב לבעלים סחיטה לכס״כ וכ״ת אין דטן אפסד מסא״א )דזריקה א״א דכתיב וזרקו ה כ הני ס( גלי רחיינא בי״הכ וסחט את פר החטאת אסר לו מכלל דבעלמא סחיטה ל״ב בעלים • וכבר עוודו המפרסיס להקסות עפמ״סכ החוס׳ בקדושין דמ״א ד״ה כפקא לי׳ וכו׳ דאין ללמוד מקרא דוסחט את פר החטאת וכו׳ דדחקא בחטאת ל״ב בעליס דומי׳ דפר החטאת אכל סאר קרבגות לא ע״ס במהרס״א וא״כ לא מסגי הגמ׳ מידי סס במנחות דהא אכתי אינא למדרס וסמך וסחט מה סמיכה בבעלים ו כו דהא הך קראדוסמך וסחט בעולה הוא דכחיב ־ והנה עכצ״ל דר״ם לית להי ס׳ התוס׳ בקדוסין הנ״ל לחנק בין שטאח לעולה )ועיין בס׳ א״ח ח״ג בקדוסין מ״םכ על קוסי׳ זס ••
ומעתה
