חוט המשולש לפרשת פקודי
א״כ אמאי לא מלו כסמת אהרן ונסחלק ענני כנוד ולכך באמת מפרט הגמ׳ דיסט ב׳ טעמיס דל״נ רוח צפונית משום דנזופי׳ היו וגס דלא לבדר ענני לב ד • וא״נ ג ס קודם החטא סלא הי׳ נזופי׳ ל״נ רוח צפונית מסוס דלא לבדר ענני כבוד וגס כשמת אהרן אף שנסתלק ענגי כבוד ל״נ רוח צפונית מסוס דנזופי' הי׳ מחמת חטא • מבואר דלמה לא מפרש בל״ז על הברייתא מ״ט לא נשיב רוח צפונית• ואיך תלי׳ זה במ״ש ללא מלו o mדל״נ רוח צפונית דבסשיטי׳ על הברייתא ידע א׳ מהנך טעמיס אבל למאי דמסיק ללכך לא מלו מסוס דל״נ רוח צפונית • וקשי׳ שפיר מ״ט לא נשיב* דעכ״פ הי' ביכולתן למול קולס החטא דלא הי׳ נזופין או לאחר שמת אהרן דנסתלק וכו׳• ולכך מסיק התרצן דאב״א מסוס נזופי׳ ואב״א מסוס דכי היכי דלא נבדלי ענגי כבוד וא״כ באתת צריכין לכל השני מעמיס • כנ״ל ובזה מבואר דלא מפרס הברייתא הטעמיס דל״נ רוח צפינית מסוס דמולאי לר״עצריכין לומר כל השני ביחד ננ״ל דלדידי׳ ע״כ הא ללא מהלו משום לל״נ רוח צפינית • אבל במלאי למ״ד בה׳ עביל פריגי; או לר׳ ישמעאל דל״הל בהפנ מה ירד וא״כ אף בד׳ עביד פריסה י״ל דירד בסוף היוס כנ״ל וא״כ י״ל דלא מהלו במדבר מס ס תילשא דאורחא* א״כ ל״צ לכל השני טעמים יחדיו הא ד:א נשיב רוח צפונית ־ ולכך כיון דתלי׳ בפלוגת׳ לא מפרס הברייתא ה ט עם דל״נ רוח צפונית : ה י ו צ א מזה עכ״פ מדקאמר טע ס הראשון דלא מלו משוס חולשא דאורחא והיינו לגנ״ד נששי ניחנה חורה ובה־ עביד פרישה ולדידי׳ לא אמרינן דלא מהלו משוס דל״נ רוח צפונית וק׳למה לא מהלו בה׳ אע׳ב מוכח דס״ל להגת׳ כדין דהתשב״ז הנ״ל וק״ל: ל ב ד ב ר נ ו הנ״ל יתורץ קושי׳ תוס׳ על רש״י הג״ל שהתחלנו ד הנ ה לכאדה יש * ראי' מפורשת לשיטת רס״י דנזופי׳ הי׳ מחמת חטא העגל• מהא דגרסי׳ חגיגה דף ו׳ אר״ע תמיד הקריבו בסיני ושוב לא פהקו ומה אני מקייס הזבחים והמנחה הגסתס לי במדבר מ׳ סנ ה• פירס׳׳י שלא הקריבי מפני סנזופי׳ הי׳ מחמת חטא העגל־ סנ ט ליי סלא עבדו את העגל הן הקריבו• אלמא דנזופין הי׳ מחמת חטא העגל • וא״כ מאי הקשה התיס׳ על־רש״י הרי מחל להם למה לא הקשי התיש׳ Pעל י״ע טפ^ •/אמנם נראה ברור
Chut llamscliulo^cli.
פקודי
המשולש
מט:
דעל י״ע ליכא לאקסוי די״ל דלס״ל האי דרסא דמשכן עדות עדות הוא לישראל מדהסרה שכינתו בתוכם דמחל ל ה ס חטא העגל • אלא ס״ל כשאר דרשות הנזכרים בילקוט פ ס* ויש קצת ראי' לדבר מדברי הילקוט פ׳ זו דר׳ ישמעאל שהוא בעל פלוגת' דר״ע הוא דרש ה ת ס האי דרסא דמשכן עדות עדות הוא לישראל וכו׳ אבל ר״ע דרש התם .דרשא אחרינא דנקרא מסכן העדות ע״פ לוחת העדו ת שהי׳ סס* אכן קושי׳ חוס׳ הוא על רש״י שתפס בפרושו על החימש הך דרשא דמשכן העדות שמחל להס חטא העגל* וא״כ אמאי פירשו 3גמ' דנזופי׳ הי׳ מחמת חטא העגל* אבל למשכ״ל דע״כ הא דמפרש הגמ׳ טע ס דל״נ רוח צפ נית משוס דנזיפי' הי׳ דקאי לר״ע^דלדידי׳ דס״ל ע״כ דלא מהלו במדבר משוס דצ״נ רוח צפונית ועכצ״ל כל השני טעמיס הא דל״נ רוח צפונית משוס דכזופי׳ היו ומשוס דלא נבדר ענני כבוד וא״כ כיון דע״כ קאי אליבא דר״ע• ור״ע ס״ל בהדין בחגיגה כנ״ל דנזופי׳ הי׳ מחמת חטא העגל א״ם רש״י בפרושו על הגמ׳ משוס דקאי סס לר״ע אכן רש״י בפרושו על התורה לקושטא תפסו כר׳ ישמעאל ״ וממילא מבואר ג״כ הא בפרש״י בפ׳ ויקרא על פ/ד מ או הל מועד וכו׳ שמנודיס היו מחטא מרגלי׳ משוס דס״ל באמת כל׳ ישמעאל ודו״ק:
המים
לפרשת פקודי ב מ ד ר ש אלה פקודי המסכן מסכן העדות ז״ס דע״ה עסה עמי אות לטיבה וגו׳ כמד״א וישם ד׳ לקין אות ותמוה ונראה לבאר : ^ £״ מ דהקסה הרא״ס בהא דאיתא 3פ׳ הערל 7ף ע״ב במדבר מ״ט לח מהלו משוסדל״כ רוח צפונית ומ״ט לא נשיב* אב״א משוס דנזופי׳ ה'ו וסרש״י בעון העגל יאב״א כי הי כי דצא נבדר ענני כבוד • ור׳׳י הקשה על פרש״י דפי׳ דנזופיז בע1ן העגל* דהרי נמחל עוןה עגל * כדדרסיגן משכן העדות עדות הוא לישראל שוויתר להס עון עגל ע״י שהשרה שכינתו בחוכס* וע"כ פר״♦ נזופי׳ בעון מרגליס וי:נה רס״י בפי׳ החומש כ׳ משכן העדות עדות שויתר להס עין העגל־ ןא״נ איך פרש״י גופא נזופי׳בעון העגל' וע׳ מ׳סכ בזה אא״מ זצ״ל: ו נ ר א ה לבאר בדרך פשיט דלכאורה י״לד כיין דדי בהאי טעמא כי היכי דלא נבדר ענני N y
