חוט המשולש לפרשת ויקהל
מ ד רי' ענני כבוד־ ופירש״י נזופיןהיו מהמת חטא העגל ו ה תו ס׳ פ*רםו נזזפין ממעסה מרגלים ולא כפירש״י מחטא העגל טהרי מחל להס חטא העגל זהקב״ה אמר סלחתי 1אח״כ נעסה המסכן והסרה שכינתו בתוכו עכ״ד* הנ ה ראוי לכל מפכיל להציל את רס״י מקושי׳ זו דקוסי׳ חזקה היא מאד ורש״י בעצמו נח מס תפס הדרס זו מסכן העדות עדות הוא ליפראל שוויתר להס מעשה עגל טהרי השרה סכינתו ביניהם עכ״ל תו ים להפליא דברים פ׳ ויקרא על פ׳ מאוהל מועד כ' רש^׳י בז״הל לאמור צא ואמור להס שכל זמן טהי׳ ישראל במדבר מנודים היו מחטא מרגלים הרי שרש״י עצמו תופס פי׳ התוס׳ א״כ דבלי רס״י סותריס הדדי ותמוה מאד לכנ״ל לתרץ כל זה בס״ד : ע פ ״ מ שהס״כ נהל׳ מילה מביא דעת התשב״ז שפסק דמילה סל״ב אין מלין ביום ה׳ והש״כ ושאר פוסקיה חלקו עליו ואמינא אנא להביא ראי׳ לדעת ה ת סג fסתמנו הוציא פסק ■זה : ע פ ״ מ ששמעתי קופי׳ משמי׳ דהרב הגאון מוהרצ׳׳ה זצ״ל אב״ד דק״ק ה״ס ־ אהא שאמרו 3גמ׳ דיבמות ה ל ל במדבר מ״ט לא מהלו מסוס חולסא דאורחא* וכ׳ החזקוני אע״ג דחולסא 7אורחא אינו שייך כ״א באותו יום סבאו מן הדרך במ״ס בגמ׳ דשבת דפ״ו יומא קמא לא אמרו ולא מיד♦ משוס חולשא דאורחא והרי מצינו כמה פעמים פתנו במדבר איזה ימים ומפני מה לא מהלו לק״מ שהרי נאמר ע״פ ד׳ יחנו וע״פ ד׳ יסעו א״כ כל יום הי׳ חושסיס שמא יבא הציוו שיסע עוד היום עכ׳׳ד וע״ז הקשה הגאו׳ ה ל ל הרי נמ״ת נאמר להם כסיני כי ביום השלישי ירד ד' על הר סיני א״כ ידעו פלא יסעו מסס עכ״פ ג׳ ימיס א״כ מ״ט לא ' מ הלו אז ע כ ״ ד: ו נ ״ ל לתרץ עפמ״ם בסבת דלמ״ד בששה נ תנ ה התורה בה׳ עביד פריסה״ א״כ כיון שהי׳ להם דין מילה 0ל ב׳ א״כ אף שידעו שיחנו שם ל מניס מ׳׳מ לא היו יכולים למול אז לפי דין דתשב״ץ הנ״ל א״כ מהא גופא הוציא החסב״ז דין הנ״ל • אכן לכאורה יש סתירה על הוכחה זו דכיון דלאידך מ׳׳ד בד׳ עביד פרישה דל״ס תי׳ זה דהא ה^ו יכולין למול בד׳ בסבת ולא הי׳ להם חולשא דאורחא דהא בר׳׳ח כבד באו למדבר סיני וע״כ צדיטן לתרץ קושי׳ הגאון ה ל ל באופן אחר וא״כ ג ס למ״ד בה׳ עביד פריסה י״ל כתי׳ הזה ועדיין מלל להתשנ״ז להוכיח ליגה
' '
המשולש
ו ע ף י י ן נראה להוכיח דין דחשב״ז ה ל ל דהלה י נקדי׳ לבאר סוגי׳ דינמות ה ל ל דאמרינן סס במדבר מ״ט לא מלו מסוס חולשא ’ אורחא ואנ״א משום דלא נשיב להו רוח צפונית כדתני׳ כל אותן מ׳ שנה שהי׳ מדבר ל״כ להו רוח צפונית ומ״ט לא נשיב אב״א משוס דנז פין היי ואלא כי היכt דלא נבדרי להו ענני כנוד • וי״לד כיון שככר נתן טעם דלא מלו משום חולסא דאורחא ופי׳ מהיש״א גח״א דכן משמעות המקרא שנאמר ואת בכיהס לא מלו אותם בדרך • א״כ מי דחקו להוסיף עוד טעם אחר מסוס דלא נשיב רות צפונית • וגס ק׳ על הברייתא גופא דתני כל מ׳ סגה ל״נ רוח צפונית למה לא מפרס הברייתא הכי ב׳ טעמים* וגס למה מקסי הגמ׳ הכא על הברייתא מ״מ לא נשיב רות צפונית • דאיך תלי׳ הך במ״ס לעיל דלא מלו מסוס דל״נ רוח צפונית דהא זה בלא״ה ק׳ על הברייתא למה ל״נ רוח צפ נית : ו נ ר א ה ד הנ ה כבר כתבנו למאי דאמר דלא מלן מסוס חולשא דאורחא קסי׳ קושי׳ הגאון הנ״ל• למ״ד בד׳ עביד פרישה יהי׳ יכולין למול ביוס ל׳ עכ״פ ובוודאי לר׳ ישמעאל סס דלס״ל כהסכמה עלה ובהסכמה ירד י״ל דירד מסה סוף יוס ד׳ ולא הי׳ פנאי למול קודם הלילה משא״כ לר״ע'דק״ל כל׳ אדא דבהסכמה ירד א״כ לדידי׳ בוודאי קושי׳ הגאון הג״ל במ״ע למה לא מלו את עצמס ביוס ד׳ ועכצ״ל לדידי׳ טעמא אחרינא משוס דל״נ רןק צפונית • והנה בזה מבואר מה שהוצרך הגמ׳ לפרש שני טעמים הא דלא נשיב רוח צפונית* והוא דלכאורה ק' לפי ה ט ע ס דל״נ רוח צפונית כי היכי דלא נבדרי ענני כבוד דא״כ כשמת אהרן ונסתלק ענני כבוד דאףדחזרו בזכות משה אח״כ מ״מ בתוך מעוט הימיס שנסתלק מ״ט ל״נ רוח צפונית * וגס לטעם דנזופי׳ הי׳ מחמת החטא ק׳ אמאי לא נשיב רוח צפונית* קודס החטא רה בפשיטו׳ לק״מ די״ל דבאמת הא דאמר בברייתא כל מ׳ סכה שהי' במדבר ל״נ רוח צפונית באמת לאו דווקא ואין מן הצורך לפרוט ולהוציא איזה ימים שנסב רוח צפונית אתר מיתת אהרן* או בזמן מועט קודס החטא שלא הי׳ נזופין* שהברייתא אינו מדקדק ונקט כל מ׳ סנ ה כיון דלא נ״מ בדבר• אכן לפ״מ דהעלנו לר״ע עכצ״ל הא דלא מלו משוס הך טעמא דל״נ רוח צפונית וא״כ קשי׳ שפיר דלהך טעם משוס דנזופי׳ הי׳ מחמת החטא הי׳ להס למול קודס החטא דנשיב רוח צפונית ולטעמא כי היכי דלא נבדרי ענני כבוד
א״כ
