עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/101

‫חוט‬ המשולש ‫לפרשת כי תשא

‫הוא וגס מ מ״נפ י״כ הוא או מנת לחייב אפי׳ מיתה‬ ‫בידי אדס • או דאסמעינן ללינא אפי' הפק מיתה‬ ‫בי״א ונ״מ לעין חיוב מיתה ותסלומין דקיי״ל דקלב״מ‬ ‫פטור מתסצומין וא״כ נימא בעמה מלאכה ב הס‬ ‫דהוי ספק קלב״מ ופטור מתשלומין מספק קמ״ל‬ ‫דבוודאי פטור ממיתת ב״ד וחייב בתסלומיך היוצא‬ ‫מזה ע״כ מוכח מהך דרסא דנו ולא בו ובחבירו‬ ‫דהך קרא מיירי במיתת ב״ד וכתיג יומת לחוד‬ ‫ונסתר דברי הנחלת יעקב הכ״ל• אע״כ צ״ל כיון‬ ‫דכבר כתיב פ ע ס אחת מות יומת לרבות מיתות‬ ‫הרבה די בכך ול״צ לכתוב מות יומת בכל אזהרות‬ ‫אע״ג דאיירי במזיד• ולפ״ז א״ס קלסי׳ תוס׳ דיס‬ ‫להוכיח דקרא במחלליה מות יומת מיירי בשוגג דאי‬ ‫במזיד למה כתיב מות יומת אטו בתרי קטלא קטלית‬ ‫לי׳ וליכא לעימר כתרוצנו ה ל ל דאתי לארוי מות‬ ‫ימות לרבות מיתות הרבה דהא כבר כתיב מקודם‬ ‫כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת ומוכח‬ ‫לרבו׳ מיתות הרבה• וא״כדהך קרא דמחלליהאתי‬ ‫‪ .‬לשוגג ומות יומת בממון לחלוק מלאכ׳‪:‬‬ ‫ו ל פ ץ מבואר דזה כוונת התרצן באמת אא״ע‬ ‫למזיד דאטו בתרי קטלא קטלית לי׳ ואי‬ ‫לרבו' מיתת הרבה כבר כתיב מקדם מות יומת‬ ‫כ ל ל* רק אולי תאמר כדברי בעל נ״י הנ״ל דבכל‬ ‫פ ע ם אצל מב״ד כתיב מות יומת לרבות מיתות הלבה‬ ‫ולכך קאמר דע״כ האי כללא ליתא שהרי כתיב ב ל‬ ‫ויקהל כל העושה בו מלאכה יומת והאי קראע״כ‬ ‫מיירי במיתת ב״ל מדדרסינן בו ולא בו ונחבירו‬ ‫וכתיב יומת לחוד אלא ש״מ דלית להאי כללא* ולכך‬ ‫ל״ק שהרי כבר כתיב כדהוינן לעיל שאין כוונתו‬ ‫להוכיח מיתורא דהאי קדא אלא בא לסתור ס׳ ל י‬ ‫ה ל ל ואז מפיל מוכח חילוק מלאל עקראי ד ל כ״ת‬ ‫דכנר נ תיב שם כל העושה מלאכה וכו' ומת יומת■‬ ‫וע״נחד מות יומת אתו לשוגג ולח״מ כ ל ל ודלק ‪:‬‬

‫^טעד‬

‫המים‬

‫לפרשת כי תשא‬ ‫י ו ^ א דף כ״ב ע״ב א״ר יצחק אסור למנות את‬ ‫ישראל אפי׳ לדבר ונצוה דכתיב ויפקדס‬ ‫בבזק מתקיף לה רב אשי ממאי דהאי נזק לישנא‬ ‫דמבזק ודלמא שמא דמתא הוא כדכתיב וימצאו‬ ‫אדני בזק אלא מ הנא וימונע שאול את ה ע ם ויפקדס‬ ‫בטלאים ו ל סס בתוספת יסכים וז׳׳ל ויפקדס‬ ‫בטלאים סס המקום היא לפי ה פס ט עכ״ל ורבים‬ ‫חמהו ע״ד תי׳ מלו סחין להם שחר* דאדלבה‬

‫המשולש‬

‫דלפ״ז לא מסני מידי ג ס מהאי קרא ״ ונלע״ד לפרש‬ ‫דבריהם ;‬ ‫ד ל כ א ו ר ה י״לד בלשון ה מ ת ח דקאמ׳אלאמהכא‬ ‫וישמע סאול את ה ע ם וגו׳ דלאי־זה‬ ‫צורך הביא ריפא דקרא דדי להביא קרא דויפקדס‬ ‫בטלאים כמ״ש מעיקרא דכתיב ויפקדס בבזק ועוד‬ ‫באמת מה תיקן בתרוצו דעדיין ק׳ ודלמא סמא דמתלן‬ ‫הוא )ואף דלא מצינו סס מקום נז ה כמו בבזק‬ ‫דמציכו וימצא אדני בזק • מ״מ עדיין יש לנעל דין‬ ‫לחלוק ולומר אולי סס מקום הוא( • אמנם נראה‬ ‫דחדא בחברת׳ מתרצא• דלכאורה בקרא י״לד לאיזה‬ ‫צורך נאמר וישמע פאול את ה ע ם דדי באומרו ויפקד‬ ‫את ה ע ם בטלאים• ועכצ״ל דהי׳ אפשר לומר דמנה‬ ‫כל א׳ במקומם בפרט וע״י מנין הפרטי בא לחשבון‬ ‫כללי ולהכי אסמעינן קרא* וישמע שאול את ה ע ס‬ ‫סאספם כולם יחד ומ^ן ״ והתינח אס פי׳ טלאים‬ ‫ממס • א״כ ספיר סד״א סמנה אותס בטלאים ממש‬ ‫כ״א במקומו כנ״ל• והוצרך לומר וישמע שאול אלן‬ ‫ה ע ם למקום אחד• משא’ כ אי נימא דטלאיס סמלו‬ ‫דמתא* וממילא נשמע שאספס כולם להאי מתא‬ ‫ומנאס וא״כ כוודאי קשי׳ דהל״ל ויפקד את ה ע ם‬ ‫בטלאים וממילא נשמע סנאספיס כולם בהאי מתא‬ ‫וסס מכאס אע״כ מוכח מיתורא דקרא וישמע וגן׳‬ ‫דהיינו טלאים ממש• וא״כ מבואר דלהכי ה־צרך‬ ‫המתרץ להניא רישא דקיא וישמע שאול וגו׳ כד»‬ ‫לבאר הקושי׳ אימא שמא דמתא הוי טלאיס ‪:‬‬ ‫ו ז ה ו כוונת התי׳• לכאר הא דהניא המתר׳ן‬ ‫ריסא דקרא וישמע סאול וגו' דה״ל להביא‬ ‫רק דפקדס בטלאים ולבאר זה כתבו ויפקדס‬ ‫בטלאים לפי פסיטו ס ס מקום הוא ולכך הוצרך‬ ‫ה מ תיז להביא רישא דקרא וישמע שאול וגו׳ ודלק ‪:‬‬

‫לפריטה הג״ל‬ ‫ב פ ״ ק בר״ה ד׳ ד׳ אני הוא קודם שיחטא ואני‬ ‫הוא לאחר שיחטא האדם״ וכ׳הרא״ס וז״ל‬ ‫^‬ ‫וא״ת מה צורך האדם למ״הר קולס שיחטא״ וי״ל‬ ‫אע״פ סגלוי וידוע לפניו שסופו לחטוא מתנהג עמו‬ ‫במ״הר קודם שיחטא נאסר הוא סס • א״נ קודם‬ ‫שיחטא בע״ז אע״פ שכבר חשב לעובדה ומחשבת‬ ‫ע״ז הקב״המצטרפה למעסה נ דנ תינל מ ען תפוש את‬ ‫ב״י בלבם מ״מ מתנהג עמו במ״הר קודם סיחטא♦‬ ‫וכשיחטא מצרף מחשבה למעשה עכ״ל• ושאלני‬ ‫הרבני המופל׳ מ ל ה קאפל פרענקל במאי שנתקפה‬ ‫זה פנים רבות * זלנאורה לבר* הרא״ס נג ד ס״ה‬ ‫ערוך‬